זמן משרד: כיצד משפיע עיצוב החלל על התפוקה במקום העבודה?

לדברי האדריכל אורי הלוי "אורבך הלוי": "משרד בעיני הוא הדבר הקרוב ביותר לבית. אנחנו עובדים ונמצאים בחלל הזה שעות רבות. הרבה מאוד מהחוקים שאנו מכילים על בית, בצורה מושכלת חלים גם על משרד. משרד צריך להיות מקום שאמור לאפשר להתרכז, מקום שבו נמצא שקט, מקום שיגרום להנאה בעיניים ולהיות נעים לאורך זמן".

"לכן, כמו שלרוב אנחנו לא מתפרעים בעיצוב הבית, כך לא רצוי להתפרע בעיצוב המשרד. זה שונה מאוד מהחוויה של ללכת למסעדה, ללון בבית מלון או לבקר בספא. משרד אינו חוויה חד פעמית. לכן מערכת החוקים של האיפוק והבנת הצרכים היא חשובה ומנחה אותי בתהליכי העיצוב".

עוד מסביר הלוי "אם נשאר נאמנים לטזה שיש הרבה יותר קווי דמיון בין משרד לבית, אז גם בתכנון חלים החוקים. קודם כל יש את עמדת העבודה, בין אם היא חדר או אופן ספייס או עם מספר עמיתים. עמדת העבודה חייבת להיות מתוכננת בקפידה: כסא ארגונומי, חומרים עמידים, שולחן בגובה הנכון וכמובן חשיפה לאור יום. העובד רוצה להרים את הראש ולראות מה קורה בחוץ".

"אחרי שיצאתי מהמרחב האישי, אני חייב ששירותי המשרד יעבדו עבורי, חדר ישיבות גדול לצוות, חדר ישיבות קטן, מקום שבו אוכל לנהל שיחת זום לעתים גם לשעה ללא הפרעה ועוד. עידן הפוסט הקורונה הוכיח שהמשרד בהרבה מובנים הוא סוג של מועדון חברתי, הוא עוגן שאינו בהכרח של אנשים שהיינו בוחרים לנפוש איתם. זו לא חברות במובן הקלאסי, אבל זה לגמרי מועדון חברתי עם חוקים משלו".

בנוגע לאזורים הא-פורמליים מוסיף הלוי: "הקפיטריה, המרפסת הם האזורים בהם העובדים פוגשים את חבריהם. מקום העבודה הוא לא מועדון אלקטיבי אבל הוא עדין מועדון לכל דבר ועניין. זה הדבק שמשאיר את האנשים בחברה וכך צריך להתייחס אליו בתכנון המשרד".

בהתייחסו לצבעוניות, מסביר הלוי "צבעוניות היא מושג מאוד טרנדי. לטרנד יש תאריך תפוגה. אני לא בעד מונוכרומטי, אך משרדים הם לא לונה פארק. אני גם לא מאמין במשרדים מינימליסטיים ומאופקים. למשרד אסור לרגש בשנייה הראשונה ולהתיש אחרי חודשיים. הוא צריך להיות מאופק. בטוח שעבודה ארכיטקטונית טובה משלבת לא מעט אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה".

"צריך לעשות אבחנה בין עיצוב לתכנון. משרד סופר מעוצב שמתוכנן לא טוב - לא יעבוד. משרד לא מעוצב ומתוכנן - לא יעבוד. בסימביוזה הזו בין עיצוב לתכנון כל אחד מביא כלים לפיתוח. תכנון זה המרחב האישי והציבורי. עיצוב זה לקחת את התכנון ולהפוך אותו למקום נעים".

"כל חברה היא מיקרוקוסמוס בפני עצמה, אולם מספר חוקים הם חשובים ומהותיים במשרד: אור טבעי בעמדות. אופן ספייס מעל 20 איש, פשוט לא יעבוד. מסדרונות צרים לא יקרה, הם הופכים את החלל למדכא וקלסטרופובי" מסכם הלוי.

"הגישה הרווחת היום במשרדים היא אופן ספייס משותף לכל העובדים" אומרת מעצבת הפנים הדס רוט מ"הלל אדריכלות. "היום אף אחד לא רוצה לשבת בחלל סגור לבד, גם אם המשרד מחולק, החלוקה תהיה שקופה בעזרת זכוכית כך שישמר קשר עין בין כל העובדים. זה עניין שמשפיע מאוד גם על החריצות והיעילות של העובד, אף אחד לא נכנס לאבטלה סמויה, כולם רואים מה כולם עושים".

"סגנון העבודה היום הוא יותר ויותר פרטני, עבודה מול מחשב, לעיתים אפילו עם אוזניות אך החלל הפתוח נותן את המענה לעבודה המשותפת ויוצר את התחושה של הביחד. בנוסף, מייצרים היום במשרדים מתחמים משותפים מדליקים ומעוצבים שימשכו את העובד, מטבחון משותף, סלון משותף, פינות ישיבה, יש דגש רחב על מקום לאינטראקציה חברתית לדוגמת happy hour ומסיבות קטנות, הכל כדי לייצר תחושה חברתית שאתה לא לבד מול המחשב".

רוט מסכימה עם הלוי בנושא עיצוב המשרד שדומה לעיצוב הבית באופן עקרוני: "בעבר המשרד היה מוגדר מאוד, מנורות פלורסנט, שולחנות עץ אישיים וכיסאות מתגלגלים היום הגבולות בין עיצוב המשרד והבית מטשטשים ואלמנטים מעיצוב הבית נכנסים חזק אל המשרדים. אם זה על ידי הכנסת ריהוט נעים וחם כמו סלון, תאורה עגולה המדמה אור יום נעים, תאורת עזר דקורטיבית וביתית. ככל שמשרד יהיה יותר נעים ונוח, כך לעובד יהיה יותר חשק להגיע אליו בבוקר ולהישאר בו כמה שצריך".

"ניתן לומר שהמשרד המעוצב משפיע מאוד על הרצון של העובד להגיע ולא בכדי הוא הפך גם לסמל סטטוס וחלק מהמכירה וההטבות אל מול עובדים חדשים שמגיעים לראיונות עבודה".

"דרך עיצוב המשרד ניתן להעביר את המסר של החברה, החל ממשרדי פרסום שיעצבו את המשרדים שלהם בצבעים עזים ומעוררי השראה ועד למשרדי עורכי דין ורואי חשבון שישדרו יוקרתיות, היום כולם רוצים סביבת עבודה מעוצבת בעיקר בשביל העובדים" מסכמת רוט.

לדברי אדריכלית מרינה רכטר-רובינשטיין "ReMa אדריכלים": "התכנון והעיצוב של המשרד מהווים כלי חשוב בהווי העבודה השוטפת. באמצעותם אפשר לקבוע את נקודות המפגש בין הקולגות, כאלו שיתקיימו מידי יום אם זה באמצעות מטבח קולקטיבי ועמדות אכילה משותפות, או מתחם משותף אלטרנטיבי שגם הוא מהווה נקודת מפגש בלתי פורמלית בין העובדים".

"בו זמנית התכנון יכול להיות עם עמדות אישיות שמאפשרות עבודה עצמאית יותר. המגמה כיום, כמובן בהתאם לסוג העבודה, ליזום נקודות מפגש אפורמליות בין העובדים, ליזום כמה שיותר אינטראקציות ביניהם, ולצד זה לאפשר גם במרחב אופן ספייס מתחם אישי לעובד, כזה שירגיש ביחד אבל לבד".

"חלונות גדולים שיעניקו אור טבעי למשרד, איזורי עבודה נעימים וחלל עבודה מגרה יתרמו להרגשה הכללית של העובד וגם על הגירוי השכלי שלו. באזורי עבודה אפשר להשתולל עם חומרים בטקסטורות בגוונים בתאורה, יש מקום להתפרע".

"בנוסף, "עמדות חמות", הן מאד פופולריות בתקופה הנוכחית ואין לי ספק שיישארו בטווח הארוך. אלו עמדות שמאפשרות עבודה היברידית, בהתאם לנוהל הקיים במשרד, בהן העובדים מתחלפים".