חברות האשראי החוץ-בנקאי מצליחות גם בבורסה

חזרת המשק לשגרה עוררה פרץ של גיהוץ כרטיסי אשראי ולקיחת הלוואות - הן בקרב צרכנים פרטיים והן בקרב העסקים. בין הנהנים היו חברות האשראי החוץ בנקאי, שחגגו עם רווחים של מיליוני שקלים. גם המשקיעים היו שותפים מלאים לחגיגה

אם אין קמח, יש מספיק חברות אשראי חוץ בנקאיות שיעמדו בתור כדי להלוות לכם את הכסף לקנות אותו - בריבית של עשרות אחוזים. הפעילות שהייתה בעבר שנויה במחלוקת, הפכה לשחקן ממוסד המשלים כיום את פעילות הבנקים, וזאת למרות שמטרת בנק ישראל, המפקח עליהם, הייתה כלל לייצר באמצעותם תחרות לבנקים.

אך את רכבת האשראי החוץ בנקאי, שיצאה לדרך עם העברת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים, תשע"ו, 2016), או כפי שהוא מוכר יותר: "חוק הצ'יינג'ים", אפילו הקורונה לא הצליחה לעצור.

הגעת החיסונים וחזרת המשק לשגרה הולידה בקרב העסקים צורך כמעט מידי לכסף עבור פעילותם, ואלו הובילו בשנה האחרונה את 12 חברות האשראי החוץ בנקאי הנסחרות בבורסה בתל אביב ושנבדקו על ידי 'וואלה! כסף', להוסיף כ-2.5 מיליארד שקל לתיק האשראי המצרפי שלהן, שעלה בכ-64.7% מאז יוני 2020 והוביל אותן לנהל (יחד) כ-7 מיליארד שקל.

רובן הגדילו את תיק האשראי לשיא של כל הזמנים ואף מצאו את סוף שנת 2020 ותחילת 2021 כעיתוי הנכון ביותר עבורן להנפיק בבורסה בתל אביב, וחלקן האחר החזירו את גודל תיק האשראי שלהן קרוב לגודלו בסוף 2019, טרום ירידתו בשל תחילת סגרי הקורונה השונים.

פעילות הענף לא נעלמה גם מעין המשקיעים, שהובילו את מניות חברות האשראי החוץ בנקאי לעלייה ממוצעת של כ-100.18% מאז הירידה החדה שחוו עם סגר הקורונה הראשון שחוותה ישראל.

טוב לדעת (מקודם)

איך צפוי להיראות עתידנו בעידן הרכבים האוטונומיים?

יניב הלוי
לכתבה המלאה

המניה שטיפסה לפסגה הגבוהה ביותר מבין 12 החברות היא זו של חברת 'וואליו קפיטל וואן', שזינקה כ-288% מאז השפעת סגר הקורונה הראשון. העלייה מיוחסת בעיקר להודעות רכישת חברת ניכיון הצ'קים 'אפליצ'ק', וכוונת בעל השליטה בה, רני צים (57.4%), לרכוש באמצעות החברה את נכסי בית ההשקעות 'פסגות'.

הרכישה הראשונה גם תרמה לשיעור העלייה הגבוה ביותר מבין תיקי האשראי של חברות האשראי החוץ בנקאי - 507.9%, שהעלו את גובה התיק לכ-92.4 מיליון שקל נכון לסוף המחצית הראשונה של 2021, לעומת 15.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה, עם זאת, העמיקה את ההפסד בכ-7% לכ-3 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, בהשוואה לכ-2.8 מיליון שקל הפסד במחצית הראשונה של 2020. העמקת ההפסד נבעה, בין היתר, מעלייה של כ-1.5 מיליון שקל בהוצאות הנהלה וכלליות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, המיוחסת לתשלום מבוסס מניות, עלייה בהוצאות בשל ייעוץ חד פעמי, ותשלום שכר טרחה לנותני שירותים שונים על עסקאות.

הסגר הוסר, יצאנו לשופינג, גיהצנו - וחיפשנו אשראי חוץ-בנקאי (צילום: ShutterStock)

האשראי הגבוה ביותר והסכסוך המשפחתי

למרות נסיקת תיק האשראי שלה, תיק האשראי הגדול ביותר מבין החברות שנבדקו נמצא בידי קבוצת 'האחים נאוי', ועומד על כ-2.3 מיליארד שקל, לאחר שעלה ב-55.24% מאז סוף המחצית הראשונה של 2020. אך הוא עדיין לא חזר לרמתו טרום הקורונה, אז עמד על 2.45 מיליארד שקל נכון לסוף 2019.

החברה הוקמה על ידי האחים שאול ודורי נאוי, שמאז הסתכסכו, והאחרון אף החליט לתבוע את הראשון על הקמת חברה מתחרה, בזמן לכאורה שבו עדיין כיהן כמנכ"ל 'נאוי'.

למעשה, הסכסוך החל כבר במחצית 2020, עת שאול נאוי הודיע על פרישה מתפקיד מנכ"ל החברה. כמה חודשים אחר כך אחיו דורי כבר העלה את ההאשמות ובאפריל השנה הוגשה התביעה.

שיעור העלייה בגודל התיק של 'נאוי' אמנם קרוב לממוצע העלייה בתיק האשראי של כלל החברות, אך מניית החברה, למרות הריב המתוקשר בין האחים, זינקה בכ-199% באותו פרק זמן, וממוקמת שנייה אחרי זו של 'וואליו קפיטל'.

החברה אף מציינת כי בכוונתה להגדיל את תיק האשראי בהדרגה ליעד של כ-3 מיליארד שקל עד מרץ 2022, וכי היא בוחנת כניסה לתחומים חדשים באמצעות רכישת תיקי אשראי
מגופי מימון שונים.

עיקר תיק האשראי של החברה, כמו של שאר החברות, מגיע מגובה האשראי שמעמידים לה הבנקים ומאיגרות החוב שהן מגייסות בבורסה. 'נאוי', לדוגמא, קיבלה 1.8 מיליארד שקל אשראי מתאגידים בנקאיים, אותם היא מוכרת בריבית גבוהה יותר לעסקים השונים.

הבנקים: חברות האשראי החוץ-בנקאי הפכו למי שנותנות שירות משלים, במקום שירות מתחרה (צילום: ShutterStock)

לא תחרות לבנקים אלא שירות משלים

יש הטוענים כי חברות האשראי החוץ בנקאי הפכו לשחקן משלים עבור הבנקים, ולא מתחרים כפי ניסה לקדם בנק ישראל. שכן הבנקים מלווים את הכסף לחברות האשראי החוץ בנקאי, שמלווים את אותו הכסף בתורם לעסקים השונים, תוך גזירת קופון שמן מריביות גבוהות.

כך, הבנק מלווה כספים לגורם יציב כחברת אשראי חוץ בנקאי המחויבת באחזקת הון עצמי ומוריד מעצמו סיכון, החברה מעבירה את הכסף לעסקים וגוזרת קופון במרווח שבין הריבית שהיא משלמת לבנק לבין הריבית שהיא גובה מהעסקים, ולעסקים מתאפשר להרחיב את כמות האשראי שהם מקבלים בשוק לקידום פעילותם.

מי שככל הנראה עשתה זאת בצורה הטובה ביותר היא חברת 'ערך פיננסים', שהזינוק המרשים בתוצאותיה לא הגיע מעלייה של כ-171% במנייתה מאז השפעת סגר הקורונה הראשון, אלא דווקא מהרווח שהציגה במחצית הראשונה של 2021.

הרווח אמנם קטן יחסית ועמד על 6.2 מיליון שקל, אך הוא זינק ב-3,547%, בהשוואה לכ-170 אלף שקל רווח במחצית הראשונה של 2020. אחת העסקאות היותר מוכרות של החברה היא זו במסגרתה הלוותה 1.3 מיליון שקל למשפחת ברזני, לטובת קידום פעילות מימון עסקי הקנאביס של המשפחה בארה"ב.

ההלוואה ניתנה ל-6 חודשים בסופם נדרשה המשפחה להחזיר 1.82 מיליון שקל, שהם הקרן לצד 520 אלף שקל ריבית, המבטאים ריבית שנתית של כ-80%. אם היו מצליחים להחזיר את ההלוואה תוך 3 חודשים סכום ההחזר הכולל היה עומד על 1.56 מיליון שקל, מהם 260 אלף שקל ריבית.

משה כחלון, שר האוצר לשעבר. התשלום שהובטח לו עורר ביקורת (צילום: צילום מסך, דוברות משרד האוצר)

השר ש(בינתיים)לא עזר

אך לא כל החברות מרוויחות. 'יונט קרדיט'. לדוגמא, דיווחה לפני כשבוע וחצי על קיצוץ דמי הניהול המשולמים לשר האוצר לשעבר ויו"ר החברה משה כחלון ב-20% בעקבות הפסדי החברה. מעתה הם יעמדו על 1.04 מיליון שקל בשנה, במקום 1.3 מיליון שקל.

כחלון הצטרף ל'יונט קרדיט' בחודש יוני האחרון בהיקף משרה של 80%, והתשלום שהובטח לו אז בגובה 8.3 מיליון שקל עורר סערה ציבורית.

החברה וכחלון עצמו נאלצו לסגת מההסכם הראשוני, לנוכח לחץ מבעלי המניות, ובחודש העוקב כבר צמצמו את חבילת האופציות של היו"ר הנכנס מהיקף של 4.65 מיליון שקל ל-1.43 מיליון שקל.

החברה אמנם צמצמה את הפסדיה במחצית הראשונה של 2021 לכ-5.6 מיליון שקל לעומת הפסד של 6.7 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד, אך את הרבעון השני בו היא סיימה בהספד כולל של 2.8 מיליון שקל - העמקה של 145% לעומת הרבעון השני של 2020, אז עמדה השורה התחתונה בהפסד רבעוני של 1.1 מיליון שקל.

הצפי בשוק ההון: ירידה בהכנסות וברווחים שתוביל למיזוגים בענף האשראי החוץ-בנקאי (צילום: ראובן קסטרו)

יכול להיות שזה נגמר?

לשאלה לאן תחום האשראי החוץ בנקאי יכול עוד להתפתח אין תשובה ברורה. מחד, ככל והפעילות המשקית תגדל כך גם הצורך באשראי שהתחום מעמיד יגדל.

מאידך, התחום הפך צפוף יותר עם כ-7 חברות אשראי חוץ בנקאי שהצטרפו השנה לבורסה בתל אביב, ואחדות נוספות נכנסו כבר מאמצע 2020, ומתחרות גם הן על אשראי מהבנקים וגיוסי הון מהציבור באמצעות אגרות חוב.

בשוק ההון צופים ירידה בהכנסות וברווחים של חברות האשראי החוץ בנקאי, וגורמים בשוק ההון מעריכים כי חלק מהחברות הקטנות יותר יירכשו על ידי החברות הגדולות בתחום, בעוד אחרות לא יצליחו לשרוד את התחרות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully