מיופי כוח רביים נתקלים בקשיים בירוקרטיים רבים כשהם מבקשים לפעול מכח יפוי כח מתמשך ו/או בשמו של האדם שמינה אותם מול הבנקים. בבעיה דומה נתקלים תומכי החלטות שמונו כדי לסייע לאנשים שזקוקים לעזרה בהתנהלות הפיננסית שלהם.
לנוכח המציאות הקשה שנכפתה על רבים, בתחילת חודש יולי פרסם האפוטרופוס הכללי במשר המשפטים מסמך שמטרתו להקל על בני משפחה המחזיקים ביפוי כוח מתמשך. מטרת המסמך שגובש בשיתוף איגוד הבנקים, בנק ישראל ובנק לאומי היא להבהיר את המשמעות של מינוי תומך בקבלת החלטות בקשר לניהול חשבונות הבנק של מקבלי ההחלטות ובנוסף לסייע לתומכים בקבלת ההחלטות בביצוע תפקידם ולהבהיר להם מהן הדרישות הנוגעות לניהול חשבונות מקבלי החלטות. המסמך שנועד להקל את ההתמודדות הפיננסית של מקבלי החלטות ושל התומכים שמונו להם מעגן הוראות באשר לניהול חשבונות מקבלי החלטות, אשר עתידות לשרת את מקבל ההחלטות.
בשנת 2018 תוקן חוק הכשרות המשפטית במסגרתו הוסף סעיף שנקרא 'קבלת החלטות נתמכת' - הסדר משפטי המאפשר לאדם בגיר המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבל החלטות עם עזרה ותמיכה מאדם אחר, לקבל את הסיוע הדרוש לו לשם קבלת החלטות. הבעיה היא שהבנקים התקשו להתמודד עם ה "תומך בקבלת החלטות" והקשו עליו לנהל את חשבונו של מקבל ההחלטות הלא הוא הנתמך.
עד השנים האחרונות, ההסדר העיקרי שנעשה בו שימוש על מנת לסייע לאנשים עם מוגבלות שיש להם קושי להתנהל באופן עצמאי היה מינוי אפוטרופוס. במצבים מסוימים בהם לאדם ממונה אפוטרופוס, יכולת הבחירה שלו מצטמצמת. מציאות זו עלולה להוות מכשול בפני האדם המקשה עליו לקבל החלטות על חייו ולממש את חייו העצמאיים, ואף עלולה להוביל להתדרדרות במצבו ולהתנוונות היכולות והכישורים הקיימים.
האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, אשר אושררה בישראל בשנת 2012, מעודדת מציאת חלופות למודל האפוטרופסות. אחת החלופות שהתפתחו בעולם היא מודל של 'קבלת החלטות נתמכת', אשר מאפשרת לאדם לקבל החלטות על חייו, תוך מינוי תומך שתפקידו ללוות את האדם בתהליך. בשנת 2016 הכלי עוגן בסעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962( להלן - החוק), שהוסף במסגרת תיקון מספר 18 לחוק ונכנס לתוקפו בחודש אפריל 2018 . תיקון מספר 18 לחוק בכלל, ו'קבלת החלטות נתמכת' בפרט, שינו את המציאות עבור אנשים עם מוגבלות.
קבלת החלטות נתמכת היא הסדר משפטי המאפשר לאדם בגיר המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבל החלטות עם עזרה ותמיכה מאדם אחר, לקבל את הסיוע הדרוש לו לשם קבלת החלטות. קבלת החלטות נתמכת מבוססת על יחסים של אמון וכבוד בין תומך בקבלת החלטות למקבל ההחלטות, כאשר תפקיד התומך הוא לקבל את המידע, להסביר, להנגיש, לתמוך וללוות את מקבל ההחלטות בתהליכי קבלת החלטות, וזאת בהתאם לרצונו של מקבל ההחלטות. סעיף 67ב' לחוק קובע באופן מפורש את האפשרות שבית המשפט ימנה לאדם הזקוק לסיוע בקבלת החלטות 'תומך בקבלת החלטות'. מתוך הבנת הרגישות המיוחדת של אוכלוסייה זו של מקבלי החלטות, והצורך להכיר במעמד הייחודי שלהם ושל התומכים בקבלת ההחלטות בהתאם לחוק, הוחלט לגבש מסמך זה.
מטרת המסמך היא להבהיר את המשמעות של מינוי תומך בקבלת החלטות בקשר לניהול חשבונות הבנק של מקבלי ההחלטות. מטרה נוספת היא לסייע לתומכים בקבלת ההחלטות בביצוע תפקידם ולהבהיר להם מהן הדרישות הנוגעות לניהול חשבונות מקבלי החלטות, מבלי שהדבר יפגע במעמדו של מקבל ההחלטות בניהול חשבונו. לפיכך, המסמך מעגן הוראות אחידות וברורות באשר לניהול חשבונות מקבלי החלטות, אשר עתידות לשרת את מקבל ההחלטות, את התומך בקבלת החלטות ואת התאגידים הבנקאיים.
יחד עם זאת יש לא מעט בעיות במסמך המוצע ע"י האפוטרופוס הכללי:
- א. השליטה נותרה בחשבונות בידי הבנקים. מצב זה עומד בניגוד גמור ללשון החוק ולכוונת המחוקק בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע במפורש: "מיופה כוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה בקשר לעניינים שבייפוי הכוח שאותה היה מוסמך הממנה לקבל ולבצע בשם הממנה כל פעולה בקשר לאותם עניינים שאותה היה הממנה רשאי לבצע".
- ב. עדיין חסר נוהל מסודר להפעלת יפויי הכח המתמשכים. עדיין הנושא מוגדר כפעילות וולונטארית של הבנקים, ללא שום נוהל מחייב.
הפתרון הראוי על מנת שהוראות החוק תיושמנה ככתובן וכלשונן לעיגון הוראות מנהליות ברורות, שיחייבו את כל הבנקים, על מנת שבנקים המחזיקים בקניינם הכספי של בעלי החשבונות, שנתנו בהם את אמונם, יפעלו בדרך שהתווה המחוקק. בעניין זה יש חובה לפעולה מידית גם למחוקק וגם לבנק ישראל המפקח על הבנקים.
הכותב הוא הוא בעל משרד עורכי דין, מומחה בדיני משפחה