מה עושים: רידיפיין מיט היא חברת פוד-טק שמייצרת תחליפי בשר מהצומח באמצעות מדפסת תלת ממד, מתוך רצון לתת מענה כמה שיותר מדויק למפחיתי צריכת הבשר והטבעונים. כרגע הם מייצרים קבב, המבורגר, נקניקיות, "סיגרים" ובשר טחון.
משתתפים:
איילה מידן רימוני, בת 33, נשואה+ 1 מת"א, Brand and marketing team leader, שמונה חודשים בחברה.
שי היימן, בן 31, רווק מת"א, R&D chef of Redefine Meat כמעט 3 שנים בחברה (2.8 אם לדייק).
עודד הלוי, בן 37 מפרדס חנה, נשוי, senior researcher in tech & innovation team, שנה וקצת בחברה.
לוקיישן: במשרדים בבניין שבו יש עוד כמה חברות הייטק, נמצאים המשרדים של החברה, אוסף חדרים מבולגן, אווירה צוהלת. בבניין יושבים 100 עובדי החברה, חלקם במעבדות וחלקם במשרדים. יש גם מטבח פינתי שבו הופכים את הבשר המודפס לקסם קולינרי.
הפסקת קפה: מטבח צנוע יחסית ומעליו מדפי עץ חשופים עליהם מונחת קולקציית אלכוהול מרשימה, בין היתר וודקה משובחת ורמי מרטין. על השיש השחור יש מכונת קפה, קפה נמס בטעם עוגיות וקפה בטעם קרמל מלוח, תה קמומיל דבש, לואיזה ולימונית, סוכר חום, סוכרזית, ויטמינצ'יק ונשיקות קצף מיניאטוריות. יש גם קופסאות פתוחות של קורנפלקס מכמה סוגים, דייסת קוואקר, כעכים, דגיגי בצק, בייגלה, שמן, טחינה ונוטלה. במקרר חלב מכל הסוגים, קטשופ, גבינה לבנה, קולה, ספרייט, וקופסאות פלאסטיק עם אוכל של אמא, שאריות מארוחת החג שחבל לזרוק.
CV: איילה נעה בין העולם הרוחני לעסקי, בין הציבורי לפרטי. אחרי שסיימה תואר שני בתקשורת פוליטית, עבדה בדוברות המשרד לאנרגיה ומים תחת השר סילבן שלום, עברה ל - CNN כיועצת תקשורת, ניהול משברים וחדשות רכות ואז נכנסה לדוברות מרכז פרס לשלום, כחלק מצוות נשי חזק.
אחרי ששמעון פרס נפטר, התחילה לעסוק באג"ח חברתיות ובמקביל ניהלה את השיווק של "פתחון לב". "הגעתי לרידיפיין לפני תשעה חודשים דרך פוסט שחיפש מנהלת שיווק לסטארט אפ חדש והתאים לי לשלב בין דברים שחשובים לי וגורמים לעולם לנוע קדימה".
את הדוקטורט שלו עשה עודד בכימיה בשתי אוניברסיטאות במקביל, בירושלים וסינגפור ויש לו התמחות בפורמולציות להדפסת תלת ממד. הוא הגיע לחברה היישר מהאקדמיה ואחרי ארבע שנים בסינגפור, שם פיתח דיו להדפסת תלת ממד בחומרים נקבוביים, שסופחים אליהם מים. הצוות שלו הצליח להדפיס חומר נקבובי שמנקה מים רדיואקטיביים בתחנות כוח גרעיניות.
"תמיד הייתי מוכוון סביבה", הוא מספר, "וכשחזרנו לארץ לפני שנה וכמה חודשים, חיפשתי עבודה. דניאל, הבוס שלי היום, קיבל את קורות החיים שלי, זימן אותי והתאהבתי, כי אני צמחוני שמאוד מתגעגע לטעם של הבשר ולחוויית האכילה שלו".
שי התחיל לבשל מגיל שמונה. אחרי שסיים שירות לאומי, עבד בטוטו ורפאל, טס לארה"ב ושם התקבל ל"מאנריסה", מסעדה עם שלושה כוכבי משלן בקליפורניה, ואחר כך למסעדה מעוטרת אחרת בשיקגו.
"אחרי שהתגרשתי חזרתי לארץ ועבדתי שנה ב-OCD ואחר כך פתחתי סנדביצ'יה טבעונית בפלורנטין, שבה גרתי, כי לא היה לי מה לאכול בשכונה. כשאשחר, המייסד של רידיפיין מיט, הציע לי להצטרף אליו, הייתי שקוע בפופ אפ שלי עד הכתפיים ולא היה לי זמן אליו.
כשנפגשנו סוף סוף, גילינו שהסבתות שלנו היו החברות הכי טובות, אמא שלי היתה מחליפה לו חיתול וסבתא שלו לקחה אותי לחדר האוכל בקיבוץ כדי לאכול קוטג'. יש כאלה שמרגישים שזה זה כשהם מוצאים את בת הזוג שלהם לחיים, בשבילי העבודה הזאת היא המאץ'".
הקסם: שי חזר לא מזמן מסיבוב פגישות עמוס באירופה, שבמהלכו הצליח לדייק את מה שהוא עושה. "המרקטינג וטכנולוגיה הם ג'פטו, בונים את פינוקיו, ואני הפיה הטובה עם השרביט שמפיחה בו חיים. אלכסיי, מהנדס המזון הבאמת מוכשר שלנו, שלא יודע להכין חביתה, מביא לי את הבשר ואומר, 'הנה פילה' ואני מוכיח לו שזה אנטרקוט".
בשביל הנשמה: לעודד יש רישיון סקיפר כבר 14 שנים, כי הוא מת על הים ומפליג בכל הזדמנות. איילה היא סאקרית של היסטוריה ושי לא רק יודע לבשל אלא גם לרקוד, והוא מחזיק ברקורד של לימודי מחול וריקוד בלהקות.
מה לובשים: הכי קז'ואל ושי משתדל להעלות את הסטנדרט בכוח. איילה: "יש לי מדפים עם נעלי עקב ואני חולמת לנוכל לטוס לחו"ל כדי להשתמש בהן".
ביונד מיט: כשאני מזכירה את השם הזה, כולם מגיבים כאילו פגעתי בהם. איילה טוענת בתוקף שהם לא תחליף בשר מבוסס עדשים שמתבאסים לאכול, אלא ההפך, ובניגוד לביונד מיט ואימפוסיבל פודס, המוטיבציה שלהם היא לא להציל את כדור הארץ, אלא לייצר בשר טעים.
עודד מחדד, "ביונד מיט נותן תחושה של בשר. אנחנו חקרנו את הבשר במעבדה אנליטית מבחינת טעם, מרקם, אלסטיות, עסיסיות ואנחנו מפתחים שילוב של חומרים כדי לחקות אותו אחד לאחד, לא בכאילו.
שי מודה שלביונד מיט מגיע קרדיט על פריצת הדרך לתחום כולו. ומה עם עוף? בעתיד יהנדסו גם אותו.
צמחונות: רוב העובדים קרניבורים, שפותחים פריז'ה, גריל ארגנטינאי גדול מסתובב, עודד צמחוני.
קורונה: אף אחד לא יצא לחל"ת. בסגר הראשון עבדו מרחוק ואז, בזכות העיסוק במזון, הוכרו כמפעל חיוני וכולם הגיעו לעבודה כל יום.
בסוף השנה יפתח בבניין מפעל לייצור הבשר לאירופה וישראל. עודד חייב להגיע למעבדה ולשי יש בבית מטבח, "אבל מה הכיף כשאתה רואה ארבעה טורים של פסטות ולזניה שהכנת עומדים על השיש, אתה גר בדירה בלי שותפים ואין את מי להאכיל? מה, תזרוק?". עודד מאשר שכל הזמן הם אוכלים ושותים ליד, "עליתי כבר חמישה קילו".
שעות עבודה: המון. בגלל שהחברה גלובאלית, אז פעם אתה מול אירופה ופעם את מול ארה"ב. שי מספר שאת ערב ראש השנה הוא בילה בעזרה לשף באמסטרדם עם הבשר, "אם המנהלים שלי היו יודעים את זה הם יו הורגים אותי". "אשתי לא אוהבת כשאני קורא מאמרים לפני השינה". איילה הייתה עמוק בהשקה המחודשת של המותג, אז האינטנסיביות הייתה משוגעת.
ערך מוסף: היו להם שיעורי כושר, יוגה, ומדיטציה, אוכל טוב, כאמור ושלושתם משתתפים בקורס ניהול של החברה, שמעבירה חברה חיצונית. איילה אומרת שכאמא יש לה גמישות מדהימה. שי: "תמצאי פה מעט מאוד אנשים שהגיעו בשביל התפנוקים ומשכורת מתכנת של 60,000 שקלים בגיל 20. מה שמניע את כולנו זו השאיפה הכנה לעשות טוב לעולם, הסיפוק והאתגר העצום".
שכר: התגמול ראוי מאוד, אף אחד לא מרגיש שמנצלים אותו. לרובם זו עבודת ההי טק הראשונה. עודד: "יש לי הרבה חברים שעובדים בסטארט אפים והדיבור הוא להחליף חברות כמו גרביים, כאן פחות".
אגב, למעוניינים: החברה מצויה בתהליך של גיוס עובדים לשורותיה.
מה הלאה: שי פה עד 2035 ואז הוא עובד לפרויקט אחר, ככה הוא החליט. עודד מתבדח שהוא יישאר עד שיצליח להוציא את הסטייק המושלם, אבל ברצינות מדבר על ויז'ן להפוך את המחלקה שלו, שמונה עכשיו שלושה עובדים, כולל אותו, לאימפריה. איילה כבר נמצאת חמש שנים קדימה, "אנחנו נהיה בארה"ב, אירופה וישראל, עם כמה סוגים של בשר ועם פריז'ה שיהיה מבוסס רק על המוצרים שלנו".