סייבר: "ארגוני הפשיעה ניצלו את הבלבול"

משה ליפסקר מספר על הילדות בניו יורק, המעבר מבני עקיבא לסיירת גולני, השילוב בין מדעי המחשב לפילוסופיה, על הפתרונות להגנה מפני מתקפות סייבר, שתכפו והחמירו בעת הקורונה ואיך זה להיות בין החומה לכספת

(צילום: ראובן קסטרו)

שם: משה ליפסקר, בן 51, מנכ"ל אימרפבה ישראל.

מי אני: בעל יכולת התבוננות, העמקה והסקת מסקנות. יש לי דרייב חזק לעשות דברים עם משמעות ולוודא שהמשימה שהצבתי לעצמי תקרה. מרגיש צורך להביא את עצמי במאה אחוזים ולהשאיר חותם.

שורשים: המשפחה של אבא, שהגיעה מעיירה ליד וורשה, עלתה לארץ לפני המלחמה, וסבא, שהיה בשנות ה - 20 לחייו, חזר לשם כדי לנסות ולהציל את הקרובים - ונמלט ממש לפני הפלישה.

סבתא היא בתו של הרב יצחק דוד שולביץ', שהיה תלמיד ישיבה ואיש עסקים, והלך 90 ק"מ ברגל כדי לפגוש את החפץ חיים. סבתא עלתה גם היא לפני המלחמה לת"א, הכירה את סבא, הם התחתנו, התיישבו בדרום העיר והקימו מתפרה.

סבא, מהצד של אמא, בא ממשפחה מרובת ילדים בפולין, עלה לארץ עם רוב המשפחה, עבד בבניין, הכיר בארץ את סבתא, שעלתה גם היא משם, והיה סגן ראש עריית פ"ת, וחבר כנסת מטעם פועלי אגודת ישראל. כולם היו דתיים. אבא ואמא נפגשו בת"א בבני עקיבא, התחילו את חייהם המשותפים באשדוד ועברו לפ"ת. הוא התעסק בחשבונות והיא הייתה מורה ומנהלת בבית ספר.

עוד בוואלה!

"לא רציתי לטפל בבעיות, אבל היום יש לי עבודה": העמותה שעושה שינוי

לכתבה המלאה
(צילום: ראובן קסטרו)

הילדות שלי: פ"ת, כיפה סרוגה. כשהייתי בן ארבע אבא נסע לעשות תואר שני במנהל עסקים וההורים היו שליחי סוכנות. אני זוכר שבמלחמת יום כיפור אבא ניסה לחזור לארץ כדי להתגייס למילואים, הגיע לניו יורק ולא הצליח לעלות על טיסה. למדתי בבית ספר יהודי גדול, חרשנו את ארה"ב לאורך ולרוחב בקרוואנים, דיברתי אנגלית שוטף ובגיל שבע חזרנו לארץ, ישר לכיתה ב'.

אף פעם לא הייתי 'גיק' של מחשבים. עניין אותי ספורט, הייתי מדריך בבני עקיבא ובגיל 14 עברתי לפנימייה בנחלים עם כל החברים, זה היה קרוב הביתה, אז הייתי בא הרבה. למדתי היסטוריה, פיסיקה ומתימטיקה מוגבר והשאיפה הכי גדולה שלי הייתה להתגייס ליחידה מובחרת.

(צילום: ראובן קסטרו)

שירות צבאי: הגעתי לסיירת גולני בתקופה שבה היא נחשבה לחוד החנית, עם ארז גרשטיין וצ'יקו תמיר, ושם התעצבתי. הייתי מפקד צוות, קצין, חתמתי קבע לשנה, הייתי מג"ד בדרגת סא"ל ועשיתי 90 ימי מילואים בשנה, מה שלא הקל על אשתי.

עינת: אשתי, עובדת סוציאלית. הורי עברו לאלקנה כשהייתי נער בוגר והיא גרה שם מילדותה. חברה משותפת של האימהות שלנו יזמה את ההיכרות בינינו כשהיינו סטודנטים. אנחנו גרים במושב נחושה בעמק האלה ויש לנו חמישה ילדים.

(צילום: ראובן קסטרו)

קריירה: בגלל התפיסה הלוגית שלי, למדתי מדעי המחשב ופילוסופיה, שילוב מנצח מבחינתי ועבדתי בכל מה שאפשר היה, הדרכת טיולים, פר"ח. אני מאוד רציונליסט בהסתכלות שלי על דברים, לוקח מה שנכון לי לקחת ולא בקיצוניות בשום כיוון. הילדים שלי נמצאים בחינוך דתי מלא, אבל הם ליברליים ופתוחים.

התקבלתי לחברת אקורד מטוורקס, שהתמחתה בווידאו קונפרנס, כמהנדס תכנה, ואחרי שנקנו על ידי פוליקום האמריקאית, עברתי להיות ראש צוות, ראש קבוצה, דירקטור, מנהל בכיר במרכז המו"פ ומנהל ארגון חדשנות פנימי.

למדתי לעבוד בקורפרייט אמריקאי והשנים שגרתי שם כילד כנראה הקלו עלי. אחרי 14 שנים, כשהחברה החליטה להעביר את המו"פ להודו, הייתי חלק מהצוות המצומצם שמונה לסגור פה את הסניף. זה היה משבר שנתן לי הרבה ניסיון להמשך הדרך.

סלברייט: הצבתי לעצמי מטרה להגיע לתפקיד ניהולי, ואף שבאתי מעולם הווידיאו, האודיו והרשתות, מוניתי לסמנכ"ל פיתוח בעולמות הסייבר והמובייל בחטיבת Mobilogy של סלברייט, והצלחתי לעשות את הקפיצה שרציתי. אחרי שנתיים החטיבה נמכרה לקרן הון סיכון בארה"ב. היו לי כמה הצעות, ואפילו חשבתי להקים סטארט־אפ משלי. בסופו של דבר בחרתי באימפרבה בגלל העומק הטכנולוגי. היו לי כמה הצעות, אפילו חשבתי להקים סטארטאפ משלי ובסופו של דבר בחרתי באימפרבה בגלל העומק הטכנולוגי.

אימפרבה: חברת סייבר, יוניקורן, מספינות הדגל של ישראל, שהתחילה מסטארט אפ שייסדו שלושה ישראלים, הפכה לגלובאלית וב - 2019 נרכשה על ידי תומא בראבו, אחת מקרנות הסיכון הגדולות בעולם. היא מעסיקה 1,500 עובדים ברחבי העולם, 500 בישראל.

יש לנו את חומת אש לאפליקציות מקוונות ומיועדות לניטור, דיווח וחסימה של תשדורות מגורמים עוינים, וניטור וניתוח של פעילות מסדי נתונים שפועלת באופן עצמאי ממערכת ניהול מסדי הנתונים.
התחלתי לעבוד באימפרבה קצת לפני המכירה כסמנכ"ל המו"פ של ה"דאטה סקיוריטי", שעוסק במניעה של גניבת נתונים והגנה על אתרים.

אחרי שנה קיבלתי את הניהול של הסניף הישראלי ושנה אחר כך את המו"פ העולמי ואני מכהן כסגן נשיא בכיר למו"פ.

(צילום: ראובן קסטרו)

פאם מרפי: מנכ"לית החברה, המנהלת שלי, בחורה מרשימה ביותר, חדה כתער, יש לה את היכולת לראות את המאקרו ואת המיקרו בו זמנית. היא מאוד אנושית, בגובה העיניים ומאוד אוהבים אותה.

קורונה: כשהתחלנו לעבוד מהבית עלתה השאלה, איך מנהלים 500 עובדים מרחוק, אז הקמנו חדר מלחמה מצומצם וניהלנו את זה. ההייטק היה הראשון שעמד על הרגליים והסייבר קיבל דחיפה מטורפת, כי כשכל העבודה וירטואלית, פוטנציאל הפריצות עולה דרמטית וכולם נכנסו ללחץ.

נכנסנו למלחמת עולמות שקטה. ארגוני הפשיעה ניצלו את הבלבול העולמי והיו לא מעט מתקפות מתוחכמות, אחת מהן הייתה, למשל, התקפת בוטים שניסו "לחטוף" זימוני תורים וחיסונים של קורונה בארה"ב.

כשברוב הסקטורים ליקקו את הפצעים, חברות הסייבר דיווחו על גידול דו ספרתי משנה ושנה. לפי אחד הנתונים בשנה האחרונה 20% מההשקעות בסייבר מגיעות לישראל. ב - 2020 גייסנו 70 עובדים, העמדנו יעד של 50 עובדים ב-50 ימים.

מי שהחזיק את העובדים היו מנהלי הצוותים והקבוצות. אחרי הקורונה חזרנו למודל היברידי, יומיים - שלושה ימים במשרד כדי לא לאבד את האנרגיה האנושית. אנחנו מנסים לייצר ימים של משרד מלא ונמצאים בחשיבה איך להגביר את החיבור בין אנשים, על ידי בחינת הבעיות שעולות.

(צילום: ראובן קסטרו)

הגנה: כדי למנוע את השירביט הבא, אנחנו נמצאים בכל הבנקים בעולם ומונעים הפלת אתרים כמו וייז, שכל הזמן מנסים להפיל. אפשר לדמות את זה למבצר, שיש בו חדר עם כספת והוא מוקף בחומה. מגינים גם על החומה וגם על הכספת.

לפי מחקר שערכנו בחברה התברר ש - 46% מבסיסי הנתונים שמאוחסנים באתרים פיזיים בעולים חשובים למתקפות סייבר בגלל חולשות אבטחה מוכרות. אצלנו זה אפילו עוד יותר גרוע - 69% מבסיסי הנתונים חשופים למתקפות.

מה שמדאיג הוא, שעדכוני אבטחה של אפליקציות ומכשירי קצה זוכים להטמעה מהירה ושוטפת, אבל ארגונים דוחים את עדכוני האבטחה של בסיסי הנתונים שלהם, מה שחושף לפריצה את הנכסים הכי קריטיים שלו. המוצרים שלנו פלוס אלה של JSONAR שרכשנו, נותנים הגנה הרמטית.

Jsonar: חברת אבטחת נתונים שנוסדה על ידי שני ישראלים, ואימפרבה רכשה לפני שנה. החיבור בין החברות שימרה את השליטה שלנו על מקורות המידע של הארגון ללא תלות בסוג הטכנולוגיה, היצרן או המיקום שלה וחיזקה את מרכזי המחקר והפיתוח בישראל.

קלאוד ווקטור: סטארט אפ אמריקאי שמתמחה בהגנה על AIP וקנינו לא מזמן. הצוות הישראלי ממשיך להוביל את פיתוח המוצר ושיתוף הפעולה עם העובדים מאפשר קיצור לו"ז שמאוד משמעותי למהירות ההגעה לשוק, כשלא צריך להמציא את הגלגל.

קלאוד ווקטור משלים את יכולות ההגנה שלנו על ידי גילוי כל ב - APLs בארגון בלי לשנות את התעבורה. העולם הולך יותר לאינטגרציה בין שירותים לאפליקציות, כשכל שירות חושף ממשק, מעין חוזה או שפה, מול הצד השני ועכשיו גם אנחנו שם.

(צילום: ראובן קסטרו)

פנאי: אוהב לקרוא ספרים, אשכול נבו, פול אוסטר, סיימתי את המטרה של אליהו גולדהארט, כל מה שיש בו עומק. עושה הרבה הליכות, טיולים וספורט.

צופה פני עתיד: בעוד תקופה של כמה שנים רואה את עצמי מנהל עוד חברת סייבר ותורם מהניסיון הניהולי והפיקודי שלי לדירקטורים ולתת יעוץ לחברות, כבר היום אני עושה את זה, כי זה עוזר לאחרים וזה מספק אותי ומתעסק עם קרנות הון סיכון.

הריאיון המלא יפורסם גם בגיליון "עסקים" של מעריב, יום ו', 24.9

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully