דעה: כלכלה מעגלית היא כלכלה רווחית
ארגונים רבים התייחסו בעבר לכלכלה המעגלית כטרנד חולף, אבל משבר האקלים שפוקד אותנו מוכיח לכולנו כי הנושא איננו טרנד ואיננו רק כלי ביחסי ציבור אלא צורך אנושי ודחוף. לכן יותר ויותר גורמים עסקיים בוחרים לשלב ערכים סביבתיים בתוכנית העסקית שלהם.
המטרה העיקרית של מהלך זה, מעבר למחויבות להיאבק במשבר האקלים שזה דבר נכון לעשות, היא כמובן ליצור בידול. עצם הבידול יוצר פנייה לקהל צרכני מודע יותר המוכן להשקיע יותר במוצר העומד בסטנדרטים איכותיים וערכיים שלו.
גם המודעות הצרכנית בנושא הסביבתי עלתה מאוד בשנים האחרונות. תרבות השפע והיכולת לבחור בין מגוון גדול של מוצרים מובילות לקוחות לחפש את הערך המוסף של מוצר.
נראה שהלקוחות אינם מוכנים לרכוש מוצר מסוים רק בגלל מחיר זול או איכות המוצר, אלא מחפשים גם את האחריות החברתית והסביבתית. דוגמה ברורה לכך היא תנועת הטבעונות. מוצרים טבעוניים אינם בהכרח זולים יותר, וברוב המקרים ההפך הוא הנכון. ועם זאת, וככל הנראה בגלל שהמוצרים הללו יקרים יותר, הצרכנים רואים בהם איכותיים יותר וערכיים יותר.
הטמעת כלכלה מעגלית היא לא עניין של שיפור איכות חיים, מדובר בחיים עצמם. אם לא נשנה את הרגלי הצריכה שלנו נשאיר כאן כאוס לדורות הבאים. ממשלות ברחבי העולם הבינו את זה והחילו החלטות רדיקליות על תעשיות מזהמות ועסקים שאינם עומדים בסטנדרט ירוק.
גם בישראל מתחילים להבין זאת עם קבלת החלטות חשובות כמו מיסוי על כלים חד פעמיים ועוד. הצרכן המודע מוכן להשקיע ממיטב כספו בשביל איכות המוצר, אך לא פחות חשוב מזה גם בשביל הערכים אותם העסק מקדם ומייצג.
הצריכה המעגלית, הכרח המציאות
לא רק תאגידים ענקיים או מדינות צריכים לאמץ וליישם מודלים של כלכלה מעגלית ותפיסות סביבתיות. לעסקים הקטנים ישנה אחריות לא פחותה בהקשר הזה. תפקידם של העסקים הללו בקידום תפיסות אלו היא בהטמעת הרעיונות הללו בקרב הצרכן במפגש היום יומי.
עם זאת, בגלל היכולת הכלכלית של עסקים כאלו לעומת מדינות או תאגידים, אין באמת יכולת לפתח תוכנית עסקית המבוססת גם על תפיסות כאלו. לשם כך נכתבות תוכניות ליווי עסקי, פילנתרופיות, ממשלתיות או בינ"ל המסייעות לאותם העסקים להטמיע את עקרונות הכלכלה המעגלית.
תרבות צריכה מעגלית היא הכרח המציאות והאחריות הסביבתית אינה צריכה להיות נחלתם של מעטים וחייבת להגיע לקהלים רבים נוספים. הדור הגדל כאן היום והדורות שיבואו אחריו יהיו הרבה יותר מחויבים לסביבה, הרבה יותר רגישים לעוולות וצרכנים הרבה יותר חכמים היודעים למצוא את האירועים השחורים העומדים מאחורי לא מעט ארגונים.
עידן הרשתות החברתיות והתקשורת הגלובלית שכמעט ואינה מצונזרת, יכול להביא למצב שבו ארגונים שלא מתחשבים בסביבה כמו ארגונים שפגעו בעבר בזכויות עובדים ימצאו עצמם מחוץ לתחום הלגיטימי או שיצטרכו להשקיע משאבים רבים בדיעבד בתיקון אחר עוולותיהם.
אסכם בכך שיש סיבות כלכליות רבות למעבר לכלכלה מעגלית כבר היום ובסיס ירוק טוב הוא בסיס נכון לכל עסק הרוצה להישאר רלוונטי.
אני ממליץ ליזמים ובעלי עסקים לנקוט כבר היום צעדים משמעותיים על מנת להגן על הסביבה. כל ארגון יכול בחלקת האלוהים הקטנה שלו להפוך לעסק ירוק, המכבד את הסביבה, את לקוחותיו ואת עובדיו, ומשיג רווחיות לצד דאגה אמיתית לסביבה.
הכותב, עידו דיאמנט הוא מנהל התכניות במרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב ומנהל תכנית סוויצ'מד בישראל.