רפורמת "הבנקאות הפתוחה", שעתידה להקל על האזרחים בניוד חשבונות הבנקים שלהם ובקבלת שירותים פיננסיים מגורמים מתחרים, נדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת העלאתה להצבעה במליאת הכנסת בעוד כשבועיים, וקיבלה תמיכה מכל הגופים הפיננסיים המפקחים.
חקיקת הבזק, על פי הנוכחים בדיון, נועדה למנוע את לחצי הבנקים בעיכוב הרפורמה, לאחר שמספר חברי כנסת דיווחו כי מופעל עליהם לחץ כבד שלא לתמוך ברפורמה.
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, שלקחה חלק בהובלת הרפורמה, אמרה במהלך הדיון, כי "הציבור שבוי של מערכת הבנקאות בישראל, ואנו נמצאים בפיגור ביישום הרפורמה מאז ניתנו המלצות וועדת שטרום (2016) לפתיחת תחרות למערכת הבנקאות.
החוק הזה מייצר אתגר עסקי משמעותי עבור הבנקים, והם ינסו לדחות ולעכב את הרפורמה כדי לשמור על המצב הקיים, שלא מאפשר חלופה ממשית להם. אבל הציבור הישראלי זכאי להורדה בהוצאות המימון שלו, דוגמת עמלות הבנקים".
"כמו כרטיסי טיסה"
ועדת שטרום המליצה בזמנו על חובת הנגשת מידע פיננסי מטעם המערכת הבנקאית, לאחר שניתנה הסכמת הלקוח, ובין מטרות ההסדרה בחקיקה הקרובה היא לאפשר לצרכנים הישראלים לרכוש שירותים פיננסים שונים אצל ספקי שירות פיננסי שונים, ובכך להגביר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בין הספקים הפיננסיים השונים. ולהוזיל את עלות השירותים הפיננסיים לצרכנים הישראליים ולייעל אותם.
נציג משרד האוצר הציג בדיון כי בשנת 2019 שילם משק בית ישראלי ממוצע של כ-2,600 שקל בשנה על עמלות בנקאיות, לצד כ-6,800 שקל בשנה בממוצע תשלומי ריבית. בנוסף הוצגה הוכחה-לכאורה לריכוזיות המערכת הבנקאית, כאשר הבנקים 'הפועלים' ו-'לאומי', מחזיקים (ביחד) ב-51% משוק הבנקאות.
"רפורמת הבנקאות הפתוחה" הוסיפה גואטה "תחזיר לציבור את השליטה על ההחלטה לשיתוף המידע הפיננסי האישי שלו. דמיינו עולם שבו על כל שירות פיננסי שצריכים, לדוגמא ניהול חשבון עובר ושב, נקבל מספר הצעות שמותאמות באופן אישי לצרכים שלנו, וכל שנותר לכם לעשות הוא לבחור את השירות שמתאים לנו. בדומה למנועי החיפוש של כרטיסי טיסה, שם אפשר לקבל במקום אחד מספר ספקים שונים לאותו השירות. לשם אנחנו מכוונים את המערכת הפיננסית.
הצעת החוק תאפשר לחברות הפינטק לפעול בישראל ברישיון, ולהציע מגוון שירותים במחירים תחרותיים. הפינטקים הישראליים כובשים את העולם, אך הציבור הישראלי לא נהנה מהם.
בנק ישראל אמנם ביצע מהלכים חשובים בשנים האחרונות כדוגמת הקמת הבנק הדיגיטלי, הנחת התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות למימוש רפורמת הבנקאות הפתוחה, האפשרות למעבר בקליק, אבל עדיין, כדי שההסדרה האמורה היא חיונית כדי שהרפורמה תצא לדרך כיוון שהיא מאפשרת לגורמים שהינם 'מחוללי התחרות' - חברות הפינטק, להיכנס לפעילות משמעותית בישראל.
הצרכן הישראלי מודר היום למעשה, האפשרות לפתוח חשבון דיגיטלי במערכת חוץ בנקאית, לדוגמא, לא קיימת היום בישראל; ייעוץ דיגיטלי באמצעות חברות פינטק שיודעות לתת ייעוץ חכם לא קיים, אשראי חוץ בנקאי בחיתום מיידי של דקות כמעט לא נחווה בישראל, לעומת ארה"ב ואירופה שם הפינטק הוביל את הנושא".