כאן שביתה: הנתון המעודד של שנת הקורונה

סגרי הקורונה והאחריות שגילו ארגוני העובדים במהלכם, הם מהגורמים העיקריים לירידה החדה בכמות השביתות במשק בשנה שעברה. למרות זאת, למשק אבדו לא מעט ימי עבודה, בעיקר בגלל המאבק הממושך שניהלו העובדים הסוציאליים והמרצים. המגזר הציבורי הוא ה"שובת" ביותר

במקביל לשביתה של מעונות היום המפוקחים, היחידה ליחסי עבודה בזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה, מפרסמת היום את דוח השביתות לשנת 2020.

מהדו"ח עולה כי בשנת 2020 חלה ירידה במספר השביתות במשק - 31 שביתות מלאות בהן נטלו חלק כ-35,000 שובתים לעומת 45 שביתות מלאות בשנת 2019 בהן נטלו חלק כ-45,000 שובתים. ירידה מובנת בעיקר לאור העובדה שחודשים ארוכים בשנת 2020 היו חודשי סגר בהם שבתו ממילא חלק גדול מענפי המשק.

למרות מיעוט השביתות היחסי, כ-391,000 ימי עבודה אבדו למשק כתוצאה משביתות בשנת 2020 לעומת כ-110,000 ימי עבודה בשנת 2019. עלייה זו נובעת במיוחד משביתתם הארוכה של העובדים הסוציאליים ומשביתות מרצים בחלק מהמכללות.

רוב השביתות בשנת 2020, כ-20% היו כתוצאה מתביעות שכר (כ-97% מכלל ימי העבודה שאבדו למשק בשנה זו נבעו מסיבה זו). 19% מכלל השביתות נבעו מאי חתימה על הסכמי עבודה חדשים או חידוש הסכמי עבודה קיימים, כ-13% כתוצאה מפיטורי עובדים, שיעור דומה עקב שינויים ארגוניים, כ-10% מחוסר ביטחון אישי (אלימות) והשאר כ-25% מסיבות הקשורות בהרעת תנאי עבודה, מיקור חוץ ,הלנת שכר, העסקה ישירה של עובדים, יחסי עבודה ומשמעת וכוח אדם.

עוד בוואלה!

נעליים, גאדג'טים או דברים לבית: מה הישראלים יקנו בבלאק פריידי הזה?

לכתבה המלאה
הפגנת עובדים סוציאלים: המחאה שלהם היא אחת הממושכות שהתנהלו ב-2020 (צילום: אתר רשמי, -)

מי שובת? בעיקר הסקטור הציבורי

בדו"ח נכתב כי "המגמה של יציבות ושקט תעשייתי במערכת יחסי העבודה בשנת 2020 בדומה למגמה המאפיינת את השנים האחרונות מגמה זו ממשיכה ביתר שאת אף במחצית הראשונה של שנת 2021 בה ניכרת ירידה דרסטית בנתוני השביתות, השובתים ובימי העבודה שאבדו למשק כתוצאה משביתות".

לדברי הממונה הראשית על יחסי עבודה עו"ד רבקה ורבנר, חלק מהשביתות בשנת 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 הן נגזרות ישירות של נטל העבודה על קבוצות מסוימות של עובדים עקב מגפת הקורונה כמו למשל אחיות בתי החולים, מעבדות בתי החולים וקופות חולים, עובדים סוציאליים והפסיכולוגים החינוכיים.

בחלוקת השביתות על פי ענף כלכלי מתברר כי 35% מכלל השביתות המלאות בשנת 2020 התקיימו בשירותי הבריאות, הרווחה והסעד, 16% בחינוך, שיעור דומה במינהל הציבורי והמקומי, כ-16% בשירותי התחבורה והשאר כ- 17% בתקשורת, בתעשייה, בחקלאות ובשירותי הטיפול בפסולת.

הממונה הראשית על יחסי העבודה בזרוע העבודה, עו"ד רבקה ורבנר, זוקפת את הנתונים "למדיניות האחראית שגילו ראשי הארגונים שנמנעו מסכסוכי עבודה מיותרים בתקופת הקורונה הקשה.

נתונים אלה מעידים על הרצף המתמשך במדיניות ההידברות בין הצדדים הפועלים יחדיו לביצוע המשימה בעלת הקדימות הגבוהה יותר בתקופה זו והיא החזרת העובדים למקומות העבודה ולפעילות מלאה".

ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות. הממונה הראשית על יחסי העבודה מציינת את האחריות שגילו ארגוני העובדים בעת הקורונה (צילום: אתר רשמי, אורן כהן, דוברות ההסתדרות)

בחלוקת השביתות המלאות על פי סקטור מתברר כי 84% מכלל השביתות המלאות היו בסקטור הציבורי (98% מכלל ימי העבודה שאבדו למשק) לעומת 16% בסקטור הפרטי (2% בלבד מכלל ימי העבודה שאבדו למשק).

כ- 71% מכלל השביתות היו קצרות במשכן - עד יום אחד, כ- 19% מעל יום אחד ועד שישה ימים,כ- 7% בין תשעה ימים ל-14 יום ו-3% מעל חמישים יום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully