בהמשך לטיוטת צו המיסוי על כלים חד פעמיים שפורסמה ב-09.09.2021, יבואני וספקי הכלים החד פעמיים החליטו לשתף פעולה במאבק נגד הרגולציה המסתמנת למיסוי הענף בהיקפים משמעותיים, על כל משמעויות הצו -שעל-פי הטיוטה אמור להיכנס לתוקפו ב-1.11.21.
לדברי היבואנים והספקים, הצו אמור לקבוע שיטת מיסוי חדשה ולהשפיע בצורה מהותית לרבות מס שאינו מידתי על המלאי. המס, שהוטל לכאורה ממניעים סביבתיים, הוטל ללא ביסוס על נתונים מחקריים ותוך מאפיינים חריגים ובעייתיים ביותר, כגון:
הכלים החד פעמיים מהווים, לטענת מטה המאבק, רק 6% מפסולת הפלסטיק בעוד ש-94% מפסולת הפלסטיק לא מוטל מיסוי, כך רוב אריזות המזון החד פעמיות של יצרני המזון ממוסות ב-10% לערך מהמיסוי המוצע הנ"ל.
עוד מציינים ספקי ויבואני מיסוי בסך 11 שקל לק"ג פלסטיק אשר מייצג מיסוי בסך למעלה מ-120%- 200% לחלק מהפריטים במונחי עלות.
עוד הם מדגישים כי מיסוי על כלים שעוביים עד 2 מ"מ - קריטריון שאינו מהווה אבחנה מקצועית בין חד פעמי לרב פעמי ויכלול כלים רב פעמיים רבים. ישנם כלים רבים שניתן ע"פ כל תקן של מכון התקנים להשתמש בהם כמה פעמים ולהדיחם במדיח כלים ועל אף זאת נחשבים תחת מבחן זה כחד פעמיים.
בניגוד למקובל בעולם, המיסוי חל גם על כלים שאין להם חלופה סבירה כגון כוסות חד-פעמיות במתקני שתייה במקומות ציבוריים. שיעור המיסוי והפרמטרים הם המצאה ישראלית, בעוד באירופה ובארה"ב המבחנים מתייחסים למוצרים שיש להם תחליף (כמו מקלות אוזניים, קשים, וצלחות חד"פ דקות וחד פעמיות) וכלים שניתן להשתמש בהם פעמים רבות.
לכאורה, טוענים המבקרים, המיסוי חל גם על כלים בני מיחזור כגון כוסות קרטון בשל העובדה שיש בהם אחוז קטן של פלסטיק, ועל מוצריים מפלסטיק ביולוגי. העובדה שמדגישים כי גם כוסות בעלות כיסוי ביולוגי מתכלה ימוסו מעידה שרוצים בעיקר לגבות כסף מהצרכן ולא לתרום לסביבה. כמו כן, אין שום מהלך לעידוד יבוא של מוצרים טבעיים כמו צלחות עלי דקל או מוצרי במבוק - המכס עליהם לא השתנה ולא הורד.
כן הם מציינים כי אין בצו התייחסות לאפשרות של זליגת כלים חד"פ מן הרשות הפלסטינית.
חלק גדול מזעמם של היבואנים הוא על כך שתחולת הצו למס על מלאים קיימים - אינו מידתי למסות רטרואקטיבית מוצרים שספק היה אם היו מביאים אותם בהינתן המחירים החדשים וידרוש הון משמעותי מאד למימון המיסוי שספק אם ישנו לספקים ההון לתשלום המס רטרואקטיבי.
ליצרנים ויבואנים רבים ישנם הסכמים עם גופים ממשלתיים כמו בתי חולים, בתי אבות, מוסדות וכיו"ב והם מחוייבים להחזיק מלאים עבורם. כעת, מלאים אלו ימוסו בין לילה ב-100-200% ויגררו הפרות חוזים, מאבקים משפטיים וכאוס בשוק.
ככל שיוטל מס על המלאי, הרי שהיבטי התפעול לבקרת למעלה מ 5,000 פריטים שונים בענף (בדיקת עובי, שקילה ואומדן מס) הם בלתי סביר.
מועד תחולת המס 1.11.21 כולל מלאים קיימים ללא מתן זמן להיערכות של אלפי בעלי חנויות ונקודות מכירה, וכן כי המס מבוסס על משקל הפלסטיק מה שיקשה מאוד על רוב המוכרים לשער נכונה את גובה המס בו הם חייבים.
המוחים כנגד הצו אף טוענים כי הערכת האוצר להורדת הצריכה ב- 40% ע"י מיסוי אגרסיבי ביותר, פוגעת ישירות בכל האוכלוסייה הצרכנית על והשכבות החלשות בכפל מחיר ובעידוד אינפלציה.
היבואנים והספקים מדגישים כי הענף מעסיק מעל ל-5,000 עובדים במאות עסקים קטנים ובינוניים ומגלגל כמיליארד ש"ח בשנה, וככל שלא יהיו פתרונות הדבר עלול לגרור משברים עמוקים ופשיטות רגל .
וככל שתהיה הידברות , ניתן למצוא פתרונות סביבתיים כלכליים מתאימים לטיפול הסביבתי בפסולת הפלסטיק כגון חוק האריזות וכדו'
בתחילת השבוע הוגשה שאילתא ע"י חבר הכנסת אוריאל בוסו לשר האוצר, אביגדור ליברמן, בה נכתב, בין היתר:
"בטיוטת צו המיסוי על כלים חד פעמיים שפורסמה ב-09.09.21, חישוב אומדן המס המורכב יחול על כלל המוצרים והמלאים באופן מידי. מצב שיטיל עלויות עתק על אלפי סוחרים. האם תעניק אורכה סבירה לתחולת המיסוי לאור כמויות המלאי הקיימות?"