עולם ללא דיגיטל: הלילה שבו הטכנולגיה ניצלה בזכות מסור

תארו לכם שאתם מנסים לגלוש ברשת האינטרנט ומקבלים הודעת שגיאה, רוצים לשלוח ווטסאפ וההודעה לא עוברת. הבנקים מושבתים, אי אפשר למשוך מזומן, הרכבת לא פועלת, המערכות הפנים ארגוניות בעסקים קורסות... תרחיש אימה או אירוע שנמצא מעבר לפינה? הלכנו לבדוק עם המומחים

בווידאו: קריסת הרשתות החברתיות פייסבוק, אינסטגרם וואטס אפ (צילום: רויטרס)

תסריט הבלהות האפוקליפטי הזה כבר לא נשמע כמו ציטוט מספר מדע בדיוני. אחרי שפייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ומסנג'ר יצאו אתמול משימוש למשך שש שעות והותירו אותנו בריפרוש אינסופי של מכשירי הסלולאר והמחשבים שלנו - ועל הדרך גם המחישו עד כמה אנחנו תלויים בטכנולוגיה הדיגיטלית חברתית, תרבותית ובעיקר כלכלית.

הנזק שנגרם לחברות ברחבי העולם בעקבות ההשבתה הגלובאלית נאמד, נכון לכרגע, בכמה מאות מליארדי דולרים וזה אחרי שש שעות בלבד. אומדן ההפסד אם התקלה היתה נמשכת כמה ימים ברציפות היא הוא בלתי נתפס.

כדי לברר איך נערכים לתרחיש כזה, והאם הוא בכלל מציאותי, פנינו למספר מומחי טכנולוגיה ועתידנות, והתחזיות שלהם לא מאוד מעודדות.

כבר ב-2019 פסק ד"ר אשר עידן, עתידן ומומחה לרשתות חברתיות, גלובליזציה, חדשנות וביטקויין, שהביזור הוא הכוח המשמעותי ביותר של הדיגיטל והתקלה בשרתים של פייסבוק הוכיחה לדעתו, עד כמה צדק אז.

"נקודת התורפה של כל הרשתות היא הריכוזיות", אומר עידן. "לכל אחת יש שרת אחד, או אולי שניים - שלושה, וזה לא מספיק כדי למנוע תקלות כמו שראינו. אחרי פרסום 'מסמכי פנדורה' שחשפו את סודות מקלטי המס והנכסים של עשירי העולם, כתב אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לבטחון לאומי של ארה"ב, שהתפרסם בהדלפת ידע סודי על תכניות המעקב של הסוכנות, שרק הביטקוין הוא מאובטח באמת, בגלל שאינו ריכוזי.

בעולם מפוזרים כ - 100,000 שרתים של המטבע הוירטואלי, שאם אחד מהם נופל, לא יקרה דבר. אבל אם השרת של פייסבוק נופל - ראינו איזה נזק נגרם בגלל הארכיטקטורה של הרשת".

עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית, טוענת שהתקלה הזו מוכיחה וממחישה לנו עד כמה העולם היום משובש. "אנשים בטוחים שהדיגיטל בטוח", היא מסבירה, "ובקורונה, בגלל שהפיסי נלקח מאתנו, הדיגיטל נכנס לחיינו בכל הכוח וארגונים עשו התאמות מהירות כדי להתאים את עצמן אליו. אבל העולם המשובש מוכיח לנו שאנחנו חייבים להיות מוכנים לכל מיני תרחישים שמשתנים כל הזמן.

"ההנחה שאני אהיה רק במימד הפיסי או רק בדיגיטלי, לא תופסת יותר וראינו את זה לנגד עינינו במעבר של עסקים לעבודה מרחוק. בהתחלה מעסיקים חשבו שהיא יכולה להחליף לחלוטין את העבודה במשרד והיו כאלה שהספידו את המשרדים.

כשהתאפשר התחילו לעבוד באופן היברידי, שמשלב עבודה במשרד ובבית, כי הבינו שצריך לשלב בין הדברים, שהתמסרות לערוץ אחד תפגע בארגון. ארגונים צריכים לייצר סדרת תרחישים של שיבוש, מה יקרה אם התקלה תמשך שלושה ימים, איך אני מתנהל".

זאת אומרת, לחזור לרישום ידני במקביל לדיגיטאלי. ללכת שלושה עשורים אחורה.

"לא עד כדי כך, אבל כן צריך, לפחות ברמת השירות מול הלקוח, להיות מגובים. אי אפשר לסמוך רק על הדיגיטל. אני כבר לא שוללת אף תרחיש, יכולה להיות טעות אנוש, כמו עכשיו, טכנולוגיה שנופלת או מגיפה".

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

לכתבה המלאה
האפליקציות שקרסו. לא השבוע הכי מוצלח לפייסבוק, בלשון המעטה (צילום: ShutterStock)

מי שכן שוללת אפוקליפסה דיגיטלית, היא פרופ' קרין נהון, נשיאת ארגון האינטרנט הישראלי ומרצה בכירה באוניברסיטת רייכמן. "אני לא רואה את העולם קורס דיגיטאלית. רשתות האינטרנט והמובייל מספיק מבוזרות כדי שזה לא יקרה", קובעת נהון.

"אבל כשחברה אחת מחזיקה בנתחים עצומים בכמה תחומים, זה מסוכן ואני מאלה שמתריעים על זה כבר כמה שנים טובות.

"כשפייסבוק קנתה את ווטס אפ, היא הבטיחה הפרדה מלאה בין החברות ואז הם איחדו גם את מסד הנתונים, ועכשיו גילינו שגם את התשתיות. לא יתכן שתהיה חברה אחת שתחזיק ברשתות החברתיות והעסקיות של ארבעה מיליארד משתמשים, שלא לדבר על מאות אלפי עסקים.

פייסבוק פגעה בתחרות, חיסלה או קנתה מתחרים, ויצרה תלות של גופים קטנים, כשהבינוניים מתחבאים מפניה".

פרופ' קרין נהון: "זה לא קל לא לשפוך את התינוק עם המים ולפגוע בחופש הביטוי" (צילום: אתר רשמי, -)

עם כל הכבוד לטכנולוגיה, בסוף נכנסו למשרד בעזרת מסור

ברור לכולם שהעולם לא יכול להתבסס יותר על חברה אחת בכ"כ הרבה רבדים, בטח ובטח אחרי פרסום המסמכים הפנימיים שהדליפה פרנסיס האוגן לוול סטריט ג'ורנל, כשבעיתוי אומלל לפייסבוק, היא התראיינה דווקא אתמול, ממש לפני ההשבתה העולמית, לתכנית "60 דקות" וסיפרה איך החברה מעצימה תכנים אלימים ומקטבים על ידי שימוש באלגורתמים ועל מחקרים שערכה והוכיחו פגיעה בבני נוער וילדים באינסטגרם.

נהון אומרת שסוף סוף האסימון, שכבר נפל אצל הרשויות באירופה, מתחיל לרדת גם אצל האמריקאים. "הרגולטורים בארה"ב מתעוררים מתרדמת החורף שלהם, דנים על הסוגיה בסנאט ויש שם חשיבה איך מגדילים את השקיפות והאחריות החברתית וממזערים את הכוח של פייסבוק. זה לא קל לא לשפוך את התינוק עם המים ולפגוע בחופש הביטוי".

יופה מסכימה שהרגולטורים חייבים לעשות מעשה ולהיערך לתרחיש שבו הבנקים ישותקו דיגיטאלית ולמצוא פתרונות יצירתיים. "בעולם משובש חייבים לשמור על גמישות וחוסן ועל זה חשבתי כשפייסבוק שותקה. גמישות מחשבתית, ויכולת להתמודד עם משברים כאלה. איך בדיוק? זה כבר מתגלגל לפתחם, אבל אין ספק שהמפתח הוא ביזור".

"החשש הוא אמיתי", מסכים עידן, "והפתרון הוא ללא ספק ביזור. הביטקוין שווה היום ארבעה טריליון דולר והוא גדול מפייסבוק פי כמה וכמה, כך שצריך ללמוד ממנו משהו על אבטחה ואז לא יתמודדו עם סכנות של קריסה".

מוסר ההשכל מפרשת ההשבתה הדיגיטלית נדחס לתוך הסיטואציה האירונית שבה פייסבוק הודיעה עליה למשתמשים בטוויטר והמשיכה בקריסת האפליקציות הפנימיות שבאמצעותן עובדי החברה מתקשרים ובהפסקת פעילותם של כרטיסי הכניסה החכמים, שהשאירו את העובדים מחוץ לחדריהם ונעלו את חדר הבקרה.

מה שהציל בסופו של דבר את המצב, לא היתה שורת קוד מתוחכמת או מהנדס מחשבים גאון, אלא מסור פשוט. עובדי פייסבוק ניסרו את הדלת וכשהצליחו להגיע סוף סוף לשרתים ולטפל בהם, הכל חזר לעבוד כרגיל.
.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully