כולנו יצאנו בשלב זה או אחר בחיינו עם תחושת חמיצות ממבחן, כלפי הבוחנים ובשל השאלות שהוצבו. כך הרגישה גם זיוה פרץ, שניגשה לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בדצמבר שעבר. פרץ קיבלה את הציון 54, כשהציון העובר הוא 60. היא הגישה ערר על חלק א' בבחינה, שחולקה לשלושה חלקים. בחלק זה, מטלת כתיבה שמשקלה 20 אחוז מהמבחן, התקבל הערר וציונה הסופי עמד על 59. עדיין לא מספיק.
במרץ האחרון הגישה זיוה, באמצעות בא כוחה עו"ד אילן בומבך, עתירה מנהלית כנגד החלטת לשכת עורכי הדין לבית המשפט המחוזי בגין "שאלות לקויות ופגומות שהופיעו בבחינה ואשר דינן היה להיפסל בשל חוסר בהירות וניסוח מטעה". בית המשפט קיבל חלקית את העתירה וקבע כי דינה של שאלה 39 שבפרק הדין המהותי להיפסל, נוכח "אי בהירות שורשית". עם זאת, את הציון הותיר על כנו ומשכך לא עברה פרץ את הבחינה.
פרץ לא ויתרה ועו"ד בומבך ערער לבית הדין העליון. הדיון בספטמבר נערך בפני השופטים ענת ברון, דוד מינץ ועופר גרוסקופף, ובו נידונו גם שאלות אחרות שהועלו בטענה המקורית, ובהן שאלה 15, בה טענה פרץ כי התשובה שסימנה יכולה להיות נכונה אף היא, אך נפסלה. המלצת השופטים הייתה לקבל את טענת המערערת, לפיה יש לקבל גם את תשובתה כנכונה, ועל כן כל הנבחנים שבחרו בחלופה הזו יקבלו נקודה אחת. המשמעות - ציון 60 עובר לפרץ, וכמובן גם לנבחנים אחרים, ככל שהיו כאלה, שקיבלו בבחינה את הציון 59 ובחרו בתשובה הזאת במבחן.
עו"ד בומבך הגיב לפסיקה: "אני שמח שבית המשפט העליון השתכנע להורות ללשכה לתקן את העיוות שיצרה, ולגרום למאות מתמחים לקבל עכשו הודעה משמחת שעברו את הבחינה. הבחינה צריכה להיות קשה אבל הוגנת. אסור ללשכה להכשיל את הנבחנים".