מגלים את אמריקה: ביידן נלחם בהון השחור

דעת הקהל האמריקאית סוערת בעקבות הצעת חוק של הממשל, לפיה בנקים אמריקאים יהיו חייבים לדווח לשלטונות על תזרים המזומנים של לקוחותיהם - גם של לקוחות רגילים שבחשבונם יש יתרת זכות של 600 דולר בלבד. עו"ד מאיר נוסבאום מסביר את ההשלכות, ומה המצב בתחום החקיקה בישראל

וואלה! כסף

מס הכנסה האמריקאי, בתמיכת המפלגה הדמוקרטית,רוצה לקבוע חובת דיווח בה בנקים אמריקאים ידווחו על תזרים המזומנים של בעלי חשבונות רגילים, שבחשבונם יש יתרת זכות של 600 דולר ומעלה. מדובר ביוזמה נוספת של ממשל ביידן להיאבק במעלימי המס ולחייב את העשירים לשלם מס הכנסה.

עו"ד מאיר נוסבאום ממשרד נוסבאום ושות'- המתמחה בתחום המיסוי הבינלאומי והישראלי:
בארה"ב רוצים דיווח על פעילות בחשבונות בנק פעילים ישירות לרשות המיסים האמריקאית כדי לזהות תנועות חריגות. אם יזהו תנועה חריגה או הרבה כניסות ויציאות כשמדובר למשל בשכיר, אזי כנראה שיש לו מקורות ההכנסה נוספים.

לדעתו של עו"ד נוסבאום היוזמה מתבססת על מערכות קיימות של הבנקים שמחוברות ל IRS (מס ההכנסה בארה"ב), כשכל החשבונות מנותחים על בסיס תכנה כלשהיא. לדבריו ה- IRS חותרים לבסס עוד מקור אינפורמציה שעל בסיסו יוכלו לגבות מס ובכך לחסוך פעולה אקטיבית של מרדף אחרי מעלימי מס.

מה המשמעות של הצעד הזה מבחינת ישראלים שיש להם חשבונות בנק בארה"ב, האם התקנה תחול גם עליהם?

"בוודאי שתחול עליהם. יתרה מכך, נושא הציות לגבי חשבונות חו"ל קיבל תנופה חזה בעקבות החקיקות האמריקאיות החל מ 2008 (FACTA) אבל דווקא האמריקאים היו יותר גמישים לגבי פתיחת חשבונות בנק לזרים בארה"ב ויתכן שהיום בעקבות הצעד הזה תשתנה הגישה ויהיה יותר קשה לזרים לפתוח חשבון".

מה לגבי ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית שלא מחזיקים חשבון בנק בארה"ב?

"זה אמור לשמש נגד אמריקאים, כי ממילא לגבי ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית יש חילופי מידע כך שזה לא יעלה ולא יוריד לגבי ישראלים שהמידע שלהם עובר ממילא אוטומטית לרשויות המס בארה"ב. צריך לזכור שבשנים האחרונות כל ישראלי בעל אזרחות אמריקאית נדרש על ידי הבנק הישראלי שלו לחתום על טופס W9 שבו הוא מוסר לבנק את כל המידע לגביו שיעבור לרשויות המס בארה"ב".

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
בנק בארה"ב: הממשל רוצה גישה חפשית למידע על תזרים המזומנים בחשבונות האזרחים (צילום: ShutterStock)

ההון השחור בישראל, לפחות 20% מהתל"ג

מה קורה בישראל? האם ישראל צפויה ליישר קו עם ארה"ב?

"ראשית חשוב לציין שהמצב בארה"ב לא דומה לזה שבארץ כי בארץ אין חובת דיווח לכולם, בשונה מארה"ב ולכן גם גישה ישירה לחשבונות בנקים בארץ לא יתן את אותו אפקט כמו בארה"ב. בישראל גם תנועות חריגות יהיה קשה לאתר וזה לא ממש יועיל".

עוד מוסיף עו"ד נוסבאום: "ההון השחור בישראל מוערך על ידי רשוית המסים ב- 20% מהתל"ג ומאז הקורונה חלה אפילו עליה. מזה מספר שנים מנסה ישראל להלחם בהון השחור במספר זירות שהבולטות שבהן הן תופעת החשבוניות הפיקטיביות, הנדל"ן והקריפטו.

אלא שעד כה הממשלה לא העבירה בחקיקה שום פעולה שנועדה להפחית את השימוש בון השחור בישראל. כך למשל כל היוזמות של רשות המסים שהוכנסו לטיוטת חוק ההסדרים האחרונה, הוסרו ממנה".

עו"ד מאיר נוסבאום, משרד נוסבאום ושות', מתמחה בתחום המיסוי הבינלאומי והישראלי (צילום: ישראל ברדוגו מדיה ותקשורת)

החקיקה שלא עברה בישראל

עו"ד נוסבאום ממשיך: "כך למשל רשות המסים הכניסה בטיוטת חוק ההסדרים האחרונה את הדרישה של קבלת דיווח מהבנקים על תנועות חריגות, לקבל מידע ישירות מהגופים הפיננסיים על פעולות בחשבונות עסקיים, בדומה למידע שמקבלת הרשות לאיסור הלבנת הון.

רשות המסים טענה כי העובדה שהשיטה מתבססת על עיקרון הדיווח העצמי, בצירוף היכולת הנמוכה של רשות המסים להגיע למידע פיננסי של חשבונות עסקיים, פוגעת בביצוע יעיל של תהליך הביקורת והגבייה.

למעשה כבר בשנת 2016 העבירה הממשלה הצעת חוק בקריאה ראשונה שתחייב העברת מידע מקוונת, של גופים פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח, חברות סליקה, חברות להעברת תשלומים דיגיטליים וחברות המרת מט"ח ועוד) לרשות המסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם בחשבונות עסקיים אלא שמאז החקיקה לא קודמה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully