לא רק לצמחונים: סקר מחירי תחליפי-הבשר

ממש מתחת לרדאר התפתח לו שוק צרכני נחשק ומסקרן, שנמצא בצמיחה מטאורית - ולא מדובר רק בתופעה מקומית אלא בצריכה הגלובלית.

בתחילת שנות התשעים נחשפנו למוצר שהצליח לחולל שינוי במטבח הביתי ובמטבח המוסדי: השניצל הצמחי הקלאסי או בתוספת גרעיני תירס על בסיס שבבי הסויה, העובדה שלמוצר קוראים שניצל אך הוא אינו עשוי מחומרים מהחי אלא מהצומח, ביסס אותו בתודעת הצרכנים כמוצר בריא יותר.

מי החליט שקציצת דמוי שניצל המבוססת על מרכיבים צמחוניים אכן יותר בריאה מנתח חזה עוף טרי? לא ברור, אבל אל תתנו לעובדות לבלבל אותנו.

מאז נחשפנו לשניצל הצמחי, עבר תחום תחליפי הבשר דרך ארוכה והיום הוא כולל מגוון מוצרים שהצרכנים שלהם לאו דווקא צמחונים או טבעוניים. על פי הדיווחים השונים ישראל מאופיינת בצריכה גבוהה של תחליפי בשר, יחסית למדינות העולם.

מה שהיה פעם שניצל, כולל היום גם קבב, "בשר" טחון, נקניקיות ועוד. נדמה כי אין כמעט מוצר בשר מוכר שלא נמצא לו תחליף, לפחות בצורה - על הטעם והריח, כידוע, אפשר להתווכח.

שוק הבשר בישראל מגלגל כ-4.5 מיליארד שקל ושוק תחליפי הבשר מגלגל יותר מ- 330 מיליון שקל בשנה והוא בצמיחה. למרות הצמיחה, אנו לא רואים קיטון בביקוש המוצרים מן החי ונתון זה מחזק את העובדה שישנם צרכנים רבים שאוכלים תחליפי בשר לא מאידיאולוגיה והגנה על החי, אלא פשוט כי פשוט זה טעים להם, או לפחות נחשב על ידם לפתרון תזונתי בריא.

שתי החברות המובילות בתחום הן אסם עם המותג טבעול שמהווה יותר מ-50% מהיקף המכירות בישראל וחברת זוגלובק שעומדת על נתח שוק של כ-30%.

השנה האחרונה שינתה את כללי המשחק, בעיקר בזכות חברות בינלאומיות שמוצריהם דומים יותר לבשר אמיתי, חברת ביונד מיט האמריקאית שמשווקת בישראל על ידי חברת דיפלומט שמוצריה זכו לחיבוק חם מהקהל הישראלי, עד כדי כך שהיא מתקרבת לכיבוש של כ-15% מהשוק (כספית).

התחרות גרמה לטבעול לפתח ליין של מוצרים חדשים וגם זוגלובק הצהירה כי תשיק מוצרים שיתחרו בביונד מיט. ולא רק הן: חברת נטו השיקה מוצרים תחת המותג של השף שגב משה, וגם חברת "מרינה", המזוהה עם גידול ושיווק פטריות, השיקה מוצרים המבוססים על פטריות ושאר ירקות.

ויש עוד, כמו טבע דלי, מותגים פרטיים ושאר שחקנים קטנים יותר שתוצרתם משווקת בחנויות מתמחות.

לצד כל החברות שמפתחות ומשווקות תחליפי בשר, צצו לאחרונה גם כמה חברות מסקרנות מתחום הפודטק שכלל לא מתיימרות לייצר תחליפים דומים במראה ורחוקים בטעם, אלא את הדבר האמיתי אך לא צורך בהרג של בעלי חיים או גידולם למטרת בשר (הפוגעת באיכות הסביבה). חברות אלה גרפו, בדומה לחברות הקנאביס, השקעות אדירות.

גם המוצרים שהשיקו, רובן בינתיים לא לצרכן הסופי, זכו לביקורות טובות מאוד ווהציפיה מהן עתה היא כי יצליחו ליצור מוצרי בשר מודפס במחירים שווים לכל כיס, עד שאפילו הקרניבור הגדול ביותר יוכל לנעוץ שיניים בנתח "כמו אנטרקוט" עסיסי, מבלי שהמקור יצטרך לרעות באחו אפילו דקה אחת.

מעבר לקהל הצמחונים, הטבעונים ובעיקר "המפחיתנים" (שיש להם מודעות גוברת לאיכות הסביבה ולהגנה על החי, אך הם אינם רוצים או מסוגלים לחדול לגמרי מאכילת בשר, אלא רק לצמצם מאוד את צריכתו), ניתן למנות על קהל היעד של תחליפי הבשר גם את המגזר החרדי, שבקרבו זקוקים לעתים לפתרונות בדמות מנה עיקרית שניתן לשלב גם בארוחה חלבית.

עוד שוק שרעב לפתרון איכותי בסגמנט הוא שוק ההסעדה. במשך שנים מנסים השפים השונים לפתח המבורגר שיהיה ערב לחך ולא עוד עיסת פטריות ועדשים והחדשנות הצליחה לתת מענה לצורך בשוק המסעדות.

דמיינו עולם שבו החבר הטבעוני שלכם מזמין אתכם לערב גריל מפנק, במהלכו אולי אפילו לא תשימו לב שלא מדובר בבשר מן החי...

על פי המחירים הממוצעים של תחליפי הבשר, מסתבר שלא זול עולה להיות צמחוני או טבעוני. זאת ועוד: בניגוד לשוק הבשר "האמיתי" שוק תחליפי הבשר הוא דל יחסית במבצעים.

כשעם ישראל הולך לסופרמרקט ערב החג, כנראה שחשובים לו יותר מחירי הבשר מאשר מחירי התחליפים. גם הרשתות הקמעונאיות הבינו את חשיבות התחליפים עבור מי שנמנע ממוצרי בשר והן רואות בו קהל שבוי ומחויב יותר. זאת ועוד, לא כל רשתות המרכולים מחזיקות במבחר משביע רצון של תחליפי בשר מן הצומח. לכן כשיצאנו לחפש באיזו רשת הכי משתלם להיות צמחוני, בדקנו את הסל בשלוש רשתות: שופרסל דיל, יוחננוף וויקטורי. מוצרים נוספים, בודדים, בדקנו גם ברשתות אחרות.

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות. הסקר מתפרסם גם במוסף "עסקים" של מעריב