כמעט אחד מכל שלושה רוכשי רכבים לא בודק את הרכב טרום קניה באמצעות מכון בדיקה או ע"י בדיקה דיגיטלית של העבר התאונתי שלו. כך עולה מנתוני סקר עדכני שבוצע לאחרונה בקרב 823 צרכנים, שרכשו רכב יד שנייה במרוצת השנה האחרונה, באמצעות חברת 'כונס און ליין'.
החברה מפעילה, בין היתר, אתר שמאפשר לקבל דו"ח כדאיות לרכישת רכב על פי מספר הרישוי שלו. במסגרת הסקר נבחן גם האופן בו ציבור רוכשי הרכבים מתייחס לסוגיה של תאונות קודמות וכיצד הם משקללים נתון זה בחישוב ערכו.
על פי הנתונים, כחמישית מהנסקרים (19.8 אחוז) השיבו כי הם מסתפקים בידיעה שהרכב עבר תאונה, אך אינם טורחים לברר לעומק את היקף הפגיעה בו והאם זו הסבה לרכב ירידת ערך.
היבט נוסף שנבדק הוא שכיחות המקרים בהם הרוכש השקיע מאמצים בבדיקת הרכב, ואף שילם עבור כך את עלות הבדיקה במכון הרישוי, אולם רק במעמד העברת הבעלות, התברר לשני הצדדים, כי הרכב מעוקל ולא ניתן להשלים את עסקת המכירה. וכך, מתברר כי כמעט אחד מכל 10 רוכשים בזבז זמן יקר ולא מעט כסף עבור בדיקת רכב שהתברר כלא בר מכירה.
סוגיית בדיקת העבר התאונתי של הרכב, אינה עניין פעוט, אלא סיכון דרמטי שכרוך בתופעה רחבת ההיקף של 'מכוניות הקומבינה': מכוניות שחוזרות לכביש לאחר שהיו מעורבות בתאונות קשות.
הן צצות במגרשים, במודעות מכירה תמימות בלוחות האינטרנטיים או בפייסבוק, עומדות ברחוב עם שלט "למכירה", אבל חלק מהמכוניות האלו הן אסון על גלגלים, עבודת טלאים של תיקון לא מפוקח ותאונה שממתינה להתרחש. עבור הלקוח התמים שמוותר על בדיקה לפני קנייה, שמסונוור מהמחיר האטרקטיבי מאוד שצמוד לה, או סתם מתפתה להאמין למוכר - עלולה האמת להתגלות מאוחר מדי.
וכך, חרף כל הפרסומים על הסיכון הדרמטי, רבים ממשיכים ליפול בפח ומגלים בשלב מאוחר כי רכשו למעשה מכונית פגומה מן היסוד, כאשר לעיתים, העובדה הזו מתבררת רק לאחר תאונה נוספת שהרכב היה מעורב בה.
כך לדוגמא קרה לאבנר, 34, מלוד - שרכש לפני כחצי שנה פולסווגן GTI שנת 2018 במחיר בהפחתה של 20% ממחיר המחירון שלה. לדבריו, המוכר, מגרש מכוניות באיזור הצפון, הסביר לו כי הלקוח לחוץ למכור את הרכב בגלל הצורך לממן ניתוח דחוף לבן שלו ולפיכך, מדובר על עסקה חלומית.
אלא שרצה הגורל, ולפני כחודש היה הרכב מעורב בתאונה נוספת שהסבה לו נזק בשיעור של 60% והרכב למעשה הורד מהכביש. וכך, במקום שיקבל את מלוא ערכו של הרכב ביום התאונה, חברת הביטוח הפחיתה מערכו לא פחות מ-50%, היות ואחרי התאונה הראשונה נקבע כי הרכב למעשה נמצא במצב של 'אובדן גמור להלכה'.
"הסבירות כי רכב באובדן גמור יחזור לכביש גבוהה מאוד, והציבור חייב להיזהר, אלו דיני נפשות של ממש ולא רק עניין כספי", מציין יהודה יגן, יו"ר ענף הרכב באיגוד השמאים. אז אילו אמצעים עומדים לרשותכם בשביל לבחון את העבר התאונתי של הרכב?
בשנים האחרונות, קמו מספר נותני שירותים בתחום שמציעים תמורת תשלום כספי לקבל דו"ח מקיף מאוד שכולל שורה של נתונים מהותיים לגבי הרכב ובכלל זה גם היסטוריית תביעות ששולמו על-ידי חברות ביטוח בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב מבוטחים.
המידע אינו כולל תאונות שהצדדים בחרו לא לערב את חברות הביטוח, אבל לרוב מדובר בתאונות הקלות יותר. אותן חברות שמספקות את הדוחות, אוספות נתונים על פרטי רכב משורה ארוכה של ערוצי מידע ומאגרים ובכלל זה ממרכז הסליקה של חברות הביטוח.
את המידע אפשר לקבל גם ממרכז הסליקה ישירות, אך ההבדל הוא שבנוסף לעבר התאונתי, הדו"ח שתקבלו, תמורת תשלום, מספק גם את הנתונים הבאים: בדיקת עיקולים ומשכונות, איפיון הבעלות הנוכחי והקודם של הרכב (פרטי או מסחרי), בדיקת רכב גנוב, שיעור הפחתת ערכו של הרכב בהתאם לקילומטראז' שצבר וכן נתונים רבים על רמות הבטיחות, ביצועים, מידות ומשקלים.
בנוסף, מספקים אותן דוחות תחזית ירידת ערך של הרכב בשנים הבאות. לחילופין אתם יכולים לבקש מבעל הרכב את היסטורית הביטוח והטיפולים מהמוסך (פעולה שהחוק מאפשר רק לו לעשות). אם הוא מסרב או מתחמק - כנראה שיש לו סיבה מספיק טובה.