ללא תואר: המנכ"לים שלא עברו דרך האוניברסיטה

מגיל צעיר אנחנו שומעים: אם תלמד, תצליח. אנחנו כמובן לא נגד הכלל הזה, שנכון בלא מעט מקרים. ובכל זאת, לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית מצאנו כמה יזמים, מנכ"לים ושותפים בעסקים מצליחים, שלא טרחו מעולם להוסיף לרזומה שלהם תארים אקדמים, ובכל זאת התקדמו, השיגו והצליחו.

הכירו את האנשים שמוכחים שלפעמים "האוניברסיטה של החיים" היא המקום הכי נכון ללמוד בו.

Artlist היא חברת קריאייטיב-טכנולוגיה מובילה המספקת ליוצרי תוכן ברחבי העולם כלי עריכת וידאו וקטלוגים הכוללים למעלה מ-860 אלף מדיות דיגיטליות. עירא בלסקי, כיום מייסד ומנכ"ל משותף של ארטליסט, החל את דרכו המקצועית כעורך וידאו אוטודידקט, שלמד בעצמו את המקצוע.

במסגרת עבודתו, נתקל בקושי לאתר מוזיקה איכותית שתלווה סרטונים שערך והפיק, והעלה רעיון: להקים אתר שירכז תכני מוזיקה רבים ואיכותיים ליוצרי וידאו, מבלי שייאלצו להסתבך עם תשלום פר-שיר וזכויות יוצרים. עירא שיתף ברעיון את המפיק המוזיקלי שזכה באלבומי זהב ופלטינה אסף איילון, וגייס חברים נוספים - אייל רז, מפיק מוזיקלי, ואיציק אלבז, מפתח אתרים ומהנדס חווית משתמש.

מאז 2016 ועד היום, ארטליסט הפכה לחברה מובילה וחדשנית בתעשיית רישוי מדיות דיגיטליות ובדרך להפוך לפתרון המקיף ביותר עבור יוצרי תוכן ברחבי העולם.

עירא משתף: "לעשות תואר מבחינתי לא היה מדד בלעדי להצלחה, רציתי להתמקצע בתחום שלי ושאפתי לייצר תוכן וידאו איכותי. כשהתחלנו לעבוד על הרעיון של ארטליסט, ראיתי איך הניסיון המקצועי והעסקי שלי תורם להתפתחות והצלחת החברה, ללא קשר לתעודה אקדמית כזו או אחרת.

עבורי, הלמידה בפועל כמנכ"ל משותף בחברה, תוך כדי התנסות בהיבטים עסקיים שונים, ומהאנשים סביבי לאורך תהליך הקמת החברה, הייתה משמעותית ורלוונטית יותר מכל דבר אחר".

"ללימודים אקדמיים יש ערך רב בתחומים שונים, אין לי ספק בכך", הוא מוסיף, "אבל בעיני חשוב לא להתייחס לכך כמדד יחיד לכישוריו של אדם, ולא לתת לחוסר בתואר אקדמי להוות חסם כשמחפשים אנשים מוכשרים ומקצועיים. גם אצלנו בארטליסט, לא כל המשרות מחייבות תואר אקדמי, וחשוב לנו בעיקר לצרף אלינו אנשים טובים ואיכותיים, שמתאימים לחזון החברה ולעשייה שלנו".

"לא סיימתי את התואר במדעי המחשב אמנם, אבל שותפתי לסטארטאפ לאה קולבן, השלימה תארים בשביל שנינו", מספר יוחאי אטון. "אני מאוד אוהב לבנות דברים, בהתחלה חשבתי שאני אוהב לבנות רק תוכנות, אבל כיום אני נהנה גם מבנייה של חברה".

יוחאי אטון, בן 31, הקים את חברת cnvrg.io המספקת פלטפורמה למפתחי AI, בעזרתה יכולים אנשי דאטה סאיינס, מהנדסי נתונים וארגונים לנהל פרויקטים.

אטון הפסיק את לימודי מדעי המחשב שהתחיל באוניברסיטה העברית לאחר שנה אחת בלבד, אבל כן הספיק להקים שם מעבדת חדשנות.

האהבה שלו לתיכנות ניכרת כבר מגילאי ילדות מוקדמים וכתלמיד בי"ס יסודי החל למכור מוצרים שבנה.

לטענתו, עולם הבינה המלאכותית עובר היום את מה שעולם התוכנה עבר לפני 30 שנה כאשר חברות מנסות להבין איך אפשר לייצר סטנדרטיזציה בתהליך של פיתוח מודלים, מטרת החברה שהקים היא להוות מערכת הפעלה לבניית מודלים של בינה מלאכותית.

החברה שהקים יחד עם לאה קולבן הוקמה לפני כ-4 שנים נמכרה בשנה שעברה לאינטל וכיום מחזיקה משרדים בירושלים, תל אביב וארה"ב, בהם מועסקים כ־50 עובדים.

נדב שובל הוא יזם לא שגרתי, הוא הקים את חברת OpenWeb כבר בגיל 21 וכיום כשהגיע לגיל 30, החברה שווה מעל למיליארד דולר לפי ההערכות.

שובל עשה זאת עם דיסלקציה ולקויות למידה שלא איפשרו לו לקבל אפילו תעודת בגרות. בתיכון אמרו לו שלא יצליח לעשות כלום, הוא לא הצליח להשתלב בבית הספר כמו כולם וכחלק מכך גם לא הצליח להשלים בגרויות.

לאט לאט נדב נסחף לעולם אחר, עולם האינטרנט, בו הצליח להרגיש שייך. "לא הייתה לי ברירה אלא לפעול לפי כללים משלי", מסביר שובל. "בתוך מסגרת שבה מסתכלים רק על הציונים שלך וכמה קיבלת במבחן הפסיכומטרי, הייתי חייב למצוא אלטרנטיבה".

מה שמערכת החינוך ראתה ככתם שחור, נתן לו את הדרייב שהיה צריך והביא אותו לאן שהוא היום.
"התחרות הכי גדולה שלי הייתה עם עצמי, לא עם האחרים. רציתי להוכיח לעצמי שלמרות שאין לי בגרות ומערכת החינוך פלטה אותי החוצה, אני ווינר".

שובל שואף לחולל מהפכה בעולם הטוקבקים ובשוק התקשורת הבינלאומי והמטרה העיקרית שלו היא לשפר את איכות השיח ברשתות.

חברת OpenWeb משפרת את איכות השיח ברשתות החברתיות, מסננת טוקבקים פוגעניים ואלימים ומייצרת שיח ענייני הקשור לתוכן הכתבות. מעין יקום מקביל לזה של פייסבוק.

אופן ווב עובדת עם כ-1,000 פאבלישרס- Fox News, Yahoo, TechCrunch, Salon, לחברה יש מעל ל150 עובדים בישראל, ארה"ב וקייב ומגייסת עוד עשרות עובדים בימים אלו.

"לדעתי, כדי להצליח כיום, גם אם יש לך תואר וגם אם לא, אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו להפסיק ללמוד ולהתפתח. לאו דווקא בצורה של השכלה מסורתית ופורמלית.

בחירה בנתיב האקדמי יכולה ללא ספק להעשיר ולהעניק ידע רב, אך בעולם בו אנו חיים שמשתנה בקצב מהיר אשר דורש יכולות שלפחות חלק מהן לא ניתן ללמוד בכתה, תכנים רבים עלולים להיות פחות רלוונטיים למציאות העסקית הקיימת." פותח אלון זילבלברג מנכ"ל ומייסד שותף של הסטראטאפ יוביטל, המייצר פתרונות טכנולוגים בתחום הבריאות הדיגיטלית.

אלון הקים את החברה לאחר שהשתחרר משירות ארוך ביחידת אגוז, וללא תואר אקדמי. הוא בחר בשם יוביטל להנצחת שני חייליו, שנפלו בצוק איתן, יובל דגן וטל יפרח. בין פיתוחי החברה ניתן למנות את אפליקציית כללית active, אפליקציית "עובדים בריא" לחברי ההסתדרות, אפליקציית מעו"ף לעמית ואפליקציות Rumble הפתוחה לכלל האוכלוסייה בחנות האפליקציות ומציעה גם פלטפורמה ייעודית לארגונים (ביניהם אלקטרה, בי"ח שיבא ומועצות מקומיות). באפליקציות של החברה משתמשים כיום מעל למיליון ישראלים.

"דווקא תכונות אנושיות ו"רכות" יותר כמו יצירתיות, יכולות מו"מ, פתרון בעיות וניהול מערכות יחסים בינאישיות עסקיות, הופכות חשובות בהרבה. כשמשלבים אותן עם מוטיבציה, סקרנות, רצון להתפתח ונכונות אמיתית להשתפר, ניתן להגיע לתוצאות ולעמוד ביעדים".

ליאור לוי התחיל את דרכו ב-81, היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. "בזכות הצבא צברתי המון ניסיון טכנולוגי פרקטי. התחלתי ללמוד, אבל עזבתי כדי להשתלב בעולם המקצועי, בער בי להיות חלק מסטארטאפ והיה חשוב לי לבחור בקפידה את התפקידים והחברות שעבדתי בהן.

התחלתי בתפקידים טכנולוגיים ולאחר מכן דחפתי מאוד להגיע גם לתפקידים שהם יותר Customer Facing כמו Solutions Architect, שהאוריינטציה העסקית בהם היא רחבה, משלבת עבודה מול לקוחות ומקנה לך ידע ותכונות שחורגים מעולם התכנות ומקדמים אותך יותר לעולם העסקי והמכירות.

כיום ליאור הוא מנכ"ל חברת Cycode, חברת סייבר שהוקמה במטרה לספק הגנה לתשתיות ניהול והפצה של תוכנה בהם משתמשים ארגונים. הבנתה העמוקה של החברה בתהליכי הפיתוח מאפשרת לה לספק הגנה מקצה לקצה לכל שורת המערכות.

"העובדה שעצרתי את התואר כדי להקים סטרארטאפ מוכיחה שעבורי הניסיון והתחנות שעברתי בדרך המקצועית שלי הם אלו ששינו. תמיד אהבתי יזמות, ואחרי שספגתי את הטכנולוגיה בצבא יכלתי לצאת לדרך. בזכות העובדה שלא עשיתי תואר, בגיל צעיר הספקתי להתנסות בתפקידים שסיפקו לי הבנה רחבה, גם על טכנולוגיה וגם על ביזנס.

"חשוב לשמור על שאפתנות", מספר ליאור. "לדעת לייצר לעצמך הזדמנויות, לאמץ זווית ראייה נרחבת, לעבוד קשה, ולא לפחד לנסות ולהיכשל. כשאתה בעל יכולת למידה וניסיון מעשי, פועל לדחוף את עצמך ולא לוותר, אפשר להצליח גם בלי התעודה שנדמה כי היא קריטית להצלחה בעולם העבודה".

טונקין היא חברת סטארטאפ אשר נוסדה בשנת 2015 על ידי שגיא אליהו, המכהן כמנכ"ל ועל ידי אופיר טלמור המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות.

הפלטפורמה של טונקין מאפשרת לצוותי תפעול לייצר פתרונות תוכנה, בצורה פשוטה ללא כתיבתקוד וללא צורך במפתחים. פתרונות אלה מטפלים בצורה אוטומטית במעבר מידע בין מערכות שונות במעקב ותיאום של משימות ארגוניות מורכבות המצריכות שיקול דעת אנושי.

לחברה עשרות לקוחות ברחבי העולם, בניהם: Instacart, Grubhub, Crypto.com, EVERSANA, ועוד. בחברה עובדים כ- 70 עובדים ולה משרדים מרכזיים בתל-אביב ובסן פרנסיסקו.

בגיל 18 שגיא אליהו ואופיר טלמור הכירו ביחידת 8200. לפני הקמתה של טונקין, שגיא היה סמנכל פיתוח בחברה אמריקאית בורסאית, והוביל את מרכז הפיתוח שלה בארץ, אשר גדל במהירות. ככל שהחברה גדלה, כך נפגש יותר ויותר עם חוסר היעילות והמכשולים הרבים שחברות גדולות צריכות להתמודד עימן: התנפחות של אלפי אפליקציות, בזבוז, ואיטיות רבה בפתרון בעיות.

אפילו בעזרת כלים פופלריים כמו CRM וכלי ניהול פרויקטים, הוא הרגיש שעדיין צריך לכפות על אנשים לשנות את אופן העבודה שלהם כדי להתאים לכלים החדשים. מה שמוביל להוספת המון עבודה ידנית למשימות "לא חשובות", וגורם לאנשים להשקיע מעט זמן בעבודה המרכזית שלהם.

הוא ניסה לחבר מערכות יחד ולבנות פתרונות פנימיים חדשים, אבל שום דבר לא תיקן את בעיות האופרציה. כמו ברוב המקרים, עדיין נדרשו כמות בלתי נדלית של פגישות סנכרון, רק כדי להבין מה המצב האמיתי של הביזנס.

דווקא העובדה ששגיא לא הגיע מהאקדמיה אלא מהשטח בשילוב הניסיון המקצועי שלו מיחידת 8200, היא שהובילה אותו לרגע המכונן שבו הבין תהליכים עסקיים הם בעצם לא סביב מידע ומסמכים, הם סביב אנשים. אבל היום תוכנות בארגונים גדולים מתעסקות כמעט לחלוטין בטיפול ואיסוף מידע.

יתרה מזאת, האנשים שמכירים את הפרטים של התהליכים הם צוותי האופרציה העסקיים (צוותי התפעול), אך להם אין בכלל את היכולת ליישם פתרונות טכנולוגיים לאתגרים שהם פוגשים, במקום זאת הם צריכים לבקש עזרה, ובכך להיות תלויים במחלקת ה- IT.

טונקין נבנתה לפתור את האתגרים הקריטיים בארגון, בעזרת טכנולוגיה. ומאפשרת למחלקות העסקיות וצוותי האופרציה ליישם תוכנה עם גמישות מירבית, ובהתאם לצרכים העסקיים שלהן, מבלי לקנות עוד ועוד אפליקציות.

"אקדמיה בעיניי מתאימה לאיזורים שמונעים על ידי מחקר, אך פחות רלוונטית לאיזורים המתרכזים ביצירה. התחלתי לתכנת בגיל עשר, עוד לפני שהיה גוגל או אינטרנט זמין בארץ, למדתי דרך היצירה. בעולם טכנולוגי שהכל משתנה כל כך מהר, האקדמיה לא מייצרת ייתרון יחסי, כי אינה יכולה לעמוד בקצב החדשנות. נסיון פרקטי משמעותי הרבה יותר. לכן בטונקין אנחנו לא רואים תואר אקדמי כפונקצית סינון לתפקדים הטכנולוגים.

הרבה יותר חשוב הנסיון הפרקטי בבניית .מערכות תוכנה בעולם האמיתי, כאלו לדוגמא שבאמת השתמשו בהם הרבה לקוחות או עמדו בדרישות מחמירות של עומסים ואבטחה

תפקיד המנכל והמייסד על אחת כמה וכמה אינו תפקיד שאפשר ללמוד באוניברסיטה. המידע הבסיסי של פיננסים, חוזים, ניהול וכדומה זמין באינטרנט בשפע, אבל לא זהו תפקידו של יזם או של מנכל. עולם הבעיה של כל חברה שונה, ומשתנה כל הזמן, ואין אף מתכון או שיטה להבטיח הצלחה. הדרך היחידה להצליח היא לקפוץ למים ולהתחיל לשחות" הוא אומר

"לפעמים חוכמת החיים חשובה מהתואר", פותח אור בן שמעון (32), מנכ"ל ומייסד שותף של חברת Comunix, אחת מחברות המשחקים המובילות בעולם.

"חשיבה יצירתית, ניסיון חיים בניהול אנשים ובעבודה עם בני אדם עשוי להיות חשוב יותר מכל תאוריה שאפשר ללמוד באקדמיה. המשחק שלנו יוצר קהילות אינטרנטיות, ואת אסטרטגית השיווק שלנו ביססנו על האסטרטגיה שלפיה הייתי משווק מסיבות באילת בילדותי.

גם בקבלה אלינו לחברה אנחנו מסתכלים על תכונות כמו יצירתיות מוסר עבודה וניסיון מעשי ומעדיפים ניסון כזה על תארים אקדמים".