השכר במגזר הציבורי: מי הם שיאני החריגות?

הממונה על השכר באוצר מפרסם כי היחידה לחקירות שכר חסכה מהקמתה כ-8.6 מיליארד שקל (830 מיליון שקל ב- 2020). שיאנית החריגות: התעשייה האווירית עם 620 מיליון שקל (כולל התחייבויות לשנים הבאות). ה"תואר" ליחידים - למנהלת חשבונות מהמועצה בג'לג'וליה, עם 70 אלף שקל

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן, פרסם את דו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר. היחידה מפקחת על שכרם של כ-408 אלף עובדים המועסקים ב-800 גופים ציבוריים. שכרם השנתי הכולל עומד על כ-83 מיליארד שקל בשנה.

מהדו"ח עולה כי בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים התגלו חריגות לכאורה, ובעקבות פעילות יחידת האכיפה בשנת 2020 נחסכו כ-830 מיליון שקל לקופות הציבוריות. אומדן החיסכון המצטבר הכולל מאז הקמת היחידה מסתכם מעל ל-8.6 מיליארד שקל. בעשור האחרון ירד אחוז הגופים החורגים בכ-5%.

יש לציין כי בחלק מהמקרים מדובר בחריגות שכר לכאורה, שכן מדובר בטענות על חריגת שכר שהבירור לגביהן, לא כל שכן - ההליכים המשפטיים, מוצו מול הארגונים והעובדים השונים.

עוד בוואלה!

הכירו את ה-Wonder החדש שלכם בבנק הפועלים

לכתבה המלאה
התעשייה האווירית: הוקפאו (צילום: מערכת וואלה! NEWS, מגד גוזני)

מהתעשייה האווירית ועד למכללות הציבוריות

כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2020 הושבו למעלה מ-82 מיליון שקל לגופים. למרות שיחסית לגובה השכר של המגזר הציבורי מדובר בסכום זניח, יש להדגיש כי תהליכי "ההשבה" הם מורכבים במיוחד. הרי בפועל מדובר בעובדים שהלכו הביתה ונאלצו להחזיר את חריגות השכר אשר קיבלו במשך שנים. ברוב המוחלט מהמקרים מדובר בעובדים שכלל לא מודעים לכך שגובה שכרם היה בניגוד לדין.

בנוסף מציג הדו"ח את פעילות היחידה לחקירות שכר, במסגרתה נפתחו מיום הקמתה 166 תיקי חקירה בכלל הגופים הציבוריים כאשר כמעט כל כתבי התובענה הסתיימו בהרשעה (56 מתוך 57). עם השנים מחמיר בית הדין את הענישה כלפי בעלי התפקידים המבצעים עבירות בתחום השכר.

יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר פועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. מטרות היחידות הן איתור וביטול חריגות שכר, השבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי. איך מאתרים חריגות השכר? ליחידה ארגז כלים נרחב לאיתור חריגות שכר כגון ביקורות, פניות ציבור, בחינת דיווחי שכר שנתיים, במהלך עבודה שוטפת של היחידה מול הגופים.

מפעולות יחידת האכיפה בשנת 2020:

תעשייה האווירית לישראל - בעקבות שימוע קיבוצי להנהלת החברה ולנציגות של עובדי החברה נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך בכ-620 מיליון שקל, סכום המצטבר משנת 2020 ובמשך השנים הקרובות.

מורים מן החוץ במכללות ציבוריות - יחידת האכיפה הובילה מהלך לטיפול בחריגות הנוגעות לתנאי שכרם והעסקתם של המורים מן החוץ בתשע מכללות ציבוריות. במקביל התקיים משא ומתן אינטנסיבי להסכם שכר בין ועד ראשי המכללות, ארגון העובדים "כוח לעובדים", הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה והממונה על השכר.

המשא ומתן הבשיל לכדי סיכום עקרונות בדצמבר 2020 ,סיכום שמסדיר את החריגות לכאורה. כתוצאה מהתערבות הממונה על השכר בהסדרת תשלומי השכר של המורים מן החוץ, סך החיסכון (לרבות החיסכון האקטוארי) מוערך ב-160 מיליון שקל.

מגן דוד אדום - בין השנים 2015 ו-2016 ערכה יחידת האכיפה ביקורת שכר במד"א; כתוצאה מביקורת זו נוצר מכתב שימוע קיבוצי בדבר חריגות שכר לכאורה בשכרם של עובדי הארגון.

בסיום המשא ומתן להסדרת כלל הנושאים, לרבות חריגות השכר לכאורה, הצדדים הגיעו להסכמות ונחתם הסכם קיבוצי היסטורי מקיף המסדיר את כל תנאי העבודה והשכר של עובדי מד"א. סך החיסכון השנתי כתוצאה מהתערבות הממונה על השכר מוערך ב-15 מיליון שקל לשנה.

מנהלי בתי ספר ברפורמת "עוז לתמורה" - במסגרת בדיקה שערכה יחידת האכיפה בשכרם של מנהלי בתי ספר וסגני מנהלים נמצאו חריגות שכר במועצות מקומיות אבו-סנאן, כאבול ובעיריית יבנה. הבדיקה העלתה כי למנהלים ולסגנים משולם רכיב גמול ניהול באופן כפול, דבר היוצר חריגה ממוצעת של 2,500 שקל לחודש לכל מנהל או סגן מנהל.

הודות לביקורות שערכה יחידת האכיפה ולהליך הטיפול בהסכמה בחריגות שנערך עם המנהלים והסגנים, היחידה חסכה כ-257,000 שקל לשנה, והחיסכון הכולל והאקטוארי מוערך בכ-2.6 מיליון שקל.

רשויות מקומיות - הוסדרו בהסכמה תנאי שכרם של עובדים בעיריית פתח תקווה, באר שבע, מועצה מקומית ג'ת, עיריית כפר קאסם, עיריית בית שמש ועוד. היקף החיסכון האקטוארי מוערך במעל ל- 9 מיליון שקל.

ג'לג'וליה: מקדמה למנהלת החשבונות במועצה, בסך של כמעט 70,000 שקל (צילום: ראובן קסטרו)

תיקי חקירה שהסתיים הטיפול בהם בבית הדין למשמעת בשנת 2020

מועצה מקומית ג'לג'וליה - מנהלת החשבונות הראשית במועצה הורשעה על שהעניקה לעצמה הטבות שכר בסך 69,816 שקל כמקדמות, שלא אושרו על-ידי המורשים לכך ולא נוכו משכרה. הוטלו עליה אמצעי משמעת מחמירים, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת לפנסיה, פסילה לצמיתות מהמועצה ומהחברות הבנות שלה ופסילה ל- 10 שנים מתפקיד בכלל הגופים הציבוריים.

המכללה האקדמית שנקר - נשיאת המכללה הורשעה בהסדר טיעון באישור חריגות בשכרם של חמישה מנהלי מחלקות בסך כולל של כרבע מיליון שקל. הוטלו עליה אמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת בסך 15,000 שקל בארבעה תשלומים שווים.

מועצה אזורית חבל מודיעין - מנהלת משאבי אנוש במועצה הורשעה בהסדר טיעון באי מניעת חריגות בשכרם של מנכ"ל המועצה, גזבר המועצה וסגנו (עבירה מכוח סעיף 36 לחוק). הוטל עליה אמצעי משמעת של נזיפה ולא ענישה חמורה יותר, עקב נסיבות מקלות שהקשו עליה למנוע את החריגות.

הוועדה המרחבית לתכנון ובניה "לב הגליל" - יו"ר הוועדה המרחבית הורשע בהסדר טיעון על שהעניק לשניים מעובדי הוועדה תוספת שכר רפורמה חורגת בסך כולל של 40,800 שקל. הוטל עליו אמצעי משמעת של נזיפה ולא ענישה מחמירה יותר, עקב נסיבות מקלות ובעיות בריאות.

החברה להגנת מצוקי הים התיכון - מנכ"ל החברה הממשלתית הורשע בהסדר טיעון על שהנהיג בשכרה של מהנדסת המועצה חריגות בסך 6,000 שקל בחודש. הוטלו עליו אמצעי משמעת של נזיפה ופסילה למשך 5 שנים מלשמש בתפקיד כלשהו בחברה.

הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן (צילום: אתר רשמי, ללא)

"חיסכון של מאות מיליוני שקלים"

הממונה על השכר, קובי בר-נתן: "בשנה האחרונה טיפלה יחידת האכיפה במגוון תחומים ביניהם הסדרת חריגות השכר של עובדים בחברות הממשלתיות, הסדרת תנאי העסקתם של חברי הסגל האקדמי, וטיפול בחריגות שכר במספר רשויות מקומיות. כל זאת הביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים.

במיוחד בתקופה בה המשק מתמודד עם אתגרי הקורונה יש לוודא שכספי ציבור משולמים לפי דין, בצורה מושכלת וללא ניצול לרעה .עקרונות אלו, מובילה לחיסכון ומאפשרים לממשלה לייעד את אותם כספים לרווחת הציבור תוך שיפור פריון העבודה במגזר הציבורי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully