התפרצות הקורונה והנפילות בבורסה שהגיעו בעקבותיה במרץ 2020 גרמו לישראלים רבים להסיט את הכספים משוק ההון לחשבונות העו"ש ולפיקדונות בבנקים. לא מדובר בסכום קטן: לפי בנק ישראל מדובר בכ-235 מיליארד שקל ב-2020, גידול שנתי של 18%.
בראייה לאחור, מי שעשה את זה הפסיד פעמיים: הכסף שלו גם נשחק בפיקדונות, בשל עליית האינפלציה בשיעור של כ-2% - וכן הוא פספס את עליות השערים החדות שנרשמו מאז בבורסה.
אז איך מעודדים את הישראלים לחזור לשוק ההון? בימים אלו מתקיים דיון ער, בהובלת הממונה על שוק ההון, לגבי החלטה שעשויה לעודד ישראלים רבים להשקיע בקופת גמל להשקעה. הרי זאת המטרה המקורית שלשלמה היא נוצרה, לפני כחמש שנים.
בנובמבר 2016 הושקה קופת הגמל להשקעה בתמיכת משרד האוצר ורשות שוק ההון במטרה לעודד את משקי הבית בישראל להפקיד יותר ויותר כסף בחסכונות, וגם לספק לציבור אלטרנטיבה להשקעה בשוק הנדל"ן הגואה. הציבור הגיב בחיוב וקופות הגמל להשקעה מנהלות כיום כ-23 מיליארד שקלים.
השינוי אותו מנסים כעת להשיג הוא הגדלת תקרת ההפקדה השנתית- מה שינתב יותר כסף לקופות. מי ירוויח מזה? כולנו - גם המשקיעים וגם המדינה.
הטבות מס, גמישות, נזילות ועוד יתרונות
יש לקופת גמל להשקעה לא-מעט יתרונות שהפכו אותה לפתרון טוב למי שמעוניין להשקיע בשוק ההון, אבל לא מעוניין לסחור בניירות ערך בעצמו.
1. דמי ניהול אטרקטיביים: דמי הניהול המקסימליים בקופות הגמל להשקעה עומדים על 1.05% מהצבירה ו-4% מההפקדה. אבל בפועל, עקב התחרות הרבה בתחום, דמי הניהול הממוצעים מהצבירה עומדים על סביבות ה- 0.7% ובדרך כלל גם אין עמלות על הפקדות, וזאת להבדיל מפוליסות החיסכון הנמכרות על ידי חברות הביטוח, שבהן דמי הניהול גבוהים בהרבה.
2. תחרותיות גבוהה: אפשר לנייד קופות גמל להשקעה בין בתי השקעות תוך עשרה ימי עסקים ולעבור מסלולי השקעה שונים תוך שלושה ימי עסקים מבלי שזה ייחשב כאירוע מס, כלומר מס רווחי-הון ישולם רק בעת משיכת הכספים וכך אפשר להתנייד ללא עלות ולדחות את המס למועד משיכת הכספים בפועל.
3. חיסכון משלים לפנסיה: מי שבוחר לחסוך לטווח ארוך ולמשוך את הכסף אחרי גיל 60, בצורה של קצבה (לא משיכה חד-פעמית) יהיה פטור ממס רווחי-הון שעומד, נכון להיום, על 25%. מה שהופך את קופת הגמל להשקעה גם לחיסכון משלים יעיל לפנסיה. לצורך כך יש לנייד את הכספים לגוף משלם כגון קרן פנסיה.
4. אין תלות במעסיק: הפקדות עצמאיות ללא תלות במעסיק ובמקום העבודה -ניתן להפקיד כל סכום באופן עצמאי עד לתקרה השנתית שעומדת על כ- 70,000 שקל.
5. גיבוי לימים גשומים: יש אפשרות לבקש הלוואה על בסיס החיסכון בתנאים אטרקטיביים. הלוואה יכולה להגיע לסכום של עד 80% מהכספים שנחסכו (משתנה מגוף לגוף), בריבית אטרקטיבית.
6. גמישות בהפקדות: קופת גמל להשקעה מציעה גמישות בהפקדות ובמשיכת החסכונות (ללא קנסות פירעון מוקדם) - אפשר למשוך את כספי החיסכון בכל רגע נתון מבלי לשלם קנס ואפשר להפקיד כספים מדי חודש או בהפקדה חד-פעמית לקראת סוף השנה.
7. ניהול אחראי: האלטרנטיבה המרכזית של קופת הגמל להשקעה הוא תיק מנוהל. בעבר בתי ההשקעות היו מנהלים תיקים רק בסכום של 150-200 אלף שקלים ומעלה אבל הרף צנח ל-50 אלף שקלים בלבד כאשר הניהול הוא אלגוריטמי. על כן, בתיקים בהיקף נמוך, כדאי לבדוק האם תיק ההשקעות מנוהל על ידי רובוט ואלגוריתמים. בקופות הגמל להשקעה כיום הניהול נעשה ע"י מנהל השקעות אנושי.
60% תשואה בשלוש שנים
רוב הציבור משקיע במסלול הכללי שכולל מניות ואג"ח בתמהיל של כ- 40% מניות. המסלול המנייתי מושקע כולו במניות במטרה להניב תשואה לטווח ארוך. המסלול הזה מושפע מתנודות בבורסה ולכן מומלץ בעיקר למשקיעים צעירים. ויש גם מסלול סופר-סולידי של אג"ח ללא מניות, שמיועד לקהל החוסכים המבוגר שעשוי להזדקק לכסף בטווח הבינוני ולא רוצה להיות חשוף לתנודות בבורסה.
ממוצע התשואות של קופות הגמל להשקעה: במסלול הכללי החוסכים השיגו תשואה של19%-26% על כספם בשלוש השנים האחרונות, ובמסלול המנייתי תשואה של 29%-60% באותו פרק זמן ניתן לצפות בנתוני הקופות באתר גמל נט של רשות שוק ההון.
בשורה התחתונה מדובר במוצר שנהנה מהיתרונות והתשואות של חיסכון ארוך טווח, עם היכולת להנזיל את ההשקעה בכל רגע נתון. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלא ניתן לבנות על כך שהתשואות בעתיד, תהיינה זהות לתשואות העבר.
אבל - החיסרון העיקרי של קופת הגמל להשקעה הוא תקרת ההפקדות שעומדת על 70,913 שקל לשנה (נכון ל-2021) לכל אדם.
אז למה בעצם לא להעלות את הרף?
כאמור, בימים אלו נבחנת במשרד האוצר הסוגיה, האם להגדיל את תקרת ההפקדה בקופת גמל להשקעה ל-200 אלף שקלים ואפילו ל-250 אלף שקלים בשנה? לפי הרגולטור, ד"ר משה ברקת, העלאת הרף תתרום למשקי הבית של מעמד הביניים שמעוניינים להעביר חיסכון של 150-250 אלף שקלים, או של עובדי הייטק שהתעשרו לאחרונה בכמה מאות אלפי שקל (יש אלפי מיליונרים חדשים בישראל בשנים האחרונות בזכות עסקאות בהיי-טק) למסלול של קופת גמל להשקעה בנוסף לאלטרנטיבות הקיימות בשוק.
אם זה יקרה, ישתלם גם למדינה וגם לחוסכים להגיע לתקרה החדשה. לקופת גמל להשקעה יש יתרון על פני תוכנית חיסכון בבנקים, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות ותיקי השקעות ובעיקר בסכומים קטנים וכמובן יש יתרון על פני מכשיר החיסכון לטווח הארוך כמו קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים שבהם יש "קנס" של 35% על משיכת החיסכון לפני גיל הפרישה.
חשוב להדגיש שהיתרון של קופות הגמל להשקעה מתחיל להצטמצם כשעוברים סכומי השקעה של כ-200,000-250,000 שקלים. מעבר לסכומים האלה, היתרונות של ניהול תיקים הולכים וגדלים
כמו כן, מעריכים בשוק כי הגדלת התקרה תתרום להגברת הניוד של קופות גמל להשקעה והגברת התחרות בין החברות. הניסיון הקודם לעודד ניוד היה תיקון שהתקבל באוגוסט 2020 שמאפשר לנייד את קופת הגמל להשקעה מגוף לגוף מבלי שזה יחשב כאירוע מס.
מאז, 2-3 מיליארד שקלים התניידו, שהם 10% בשנה - זה נתון מרשים שרק מחזק את התפיסה שאפשר להגביר את התחרות על ידי רגולציה.
בשורה התחתונה, אין סיבה שלא להעלות את תקרת ההפקדה בקופת הגמל להשקעה: זהו מצב של Win-Win גם לחוסכים וגם למדינה. יותר אנשים יחסכו יותר כסף ויקטינו את הסיכוי שיהפכו לנטל בעתיד על הקופה הציבורית, והחוסכים ייהנו מהאפשרות להשיא תשואות נאות במוצר מפוקח שלא דורש התעסקות או ידע רב.
הכותבת, ליאת גוטמן שכטר, היא מנהלת מחלקת קשרי לקוחות בבבית ההשקעות ילין לפידות ("קבוצת ילין לפידות").
קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא ביעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני/השקעות המבוצע בידי בעל רישיון עפ"י דין והמתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בכתבה זאת. אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.