המפלגות הדתיות והחרדיות ש"ס, יהדות התורה והמפד"ל מקוות כי נציגיהן יישבו סביב שולחן הממשלה החדשה, ואולם לפי שעה אין למשאלה זו בסיס: ראש הממשלה, אריאל שרון, עדיין לא הודיע מי מהן תצורף; גם ראשי הליכוד אומרים כי מקומן אינו מובטח.
יתרה מזו, הדרך לכהונתן זרועה מוקשים. ראשית, הרכב הקואליציה; לדוגמה, שינוי הודיעה כי לא תשב הממשלה עם ש"ס. בנוסף, יש חשיבות לעמדתן בכמה סוגיות כלכליות בוערות - בין השאר הצעת הקיצוץ בסך 9-7 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-2003 וביטול משרד הדתות.
שרון הבהיר כי במקביל למו"מ הפוליטי-מדיני שיתקיים עם המפלגות, הן יידרשו להסכים על קווי יסוד הכלכליים. השר ראובן ריבלין, החבר בצוות שידון עם הסיעות בעניינים הכלכליים, אמר אתמול כי הסיעות יתבקשו לחתום על קווי יסוד אלה. הצעד נועד למנוע את התנגדותן להצעת הקיצוץ בתקציב שתוגש מיד עם הקמת הממשלה.
טיוטת העקרונות עדיין לא הועברה למפלגות המועמדות להשתתף בקואליציה, אבל בש"ס כבר נעלבו מכך שרה"מ לא הזמין את נציגיה בשבוע האחרון להיכנס לקואליציה - זאת, אף שנועד הן עם יו"ר שינוי, ח"כ יוסף לפיד, הן עם יו"ר העבודה, עמרם מצנע. במפלגה חוששים מהקמת ממשלה חילונית, בלעדיה.
לש"ס יש כמה סיבות להצטרף לקואליציה. כך תוכל להמשיך ולדאוג לתקציבים למעיין החינוך התורני, רשת החינוך המקורבת למפלגה. כמו כן תוכל לשמר את אחיזתה במשרדים החברתיים הנמצאים בידיה כיום - פנים, דתות, בריאות ועבודה ורווחה. שרון כבר הודיע כי תיק הפנים לא יופקד בידה.
נימוק שלישי: אם ש"ס תמצא עצמה מחוץ לקואליציה, קיים חשש כי רבים מפעילי המפלגה יאבדו את מקור פרנסתם. שליטתה של המפלגה במשרדי ממשלה סייעה לה במשך שנים להצניח עשרות עובדים למשרדים אלה, ולתאגידים סטטוטוריים כגון שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי.
למרות כמיהתה של ש"ס לשלטון, טוענים בכירים במפלגה כי היא אינה ממהרת להצטרף לקואליציה. בעצם, הם אומרים, מבחינתה יש עדיפות לישיבה באופוזיציה בתקופה הקרובה: חברות בקואליציה תמנע ממנה להתנגד לקיצוץ 9-7 מיליארד שקל בתקציב.
יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, יודע כי אם יישב בקואליציה קלושים סיכויו לצמצם את היקף הפגיעה בשכבות החלשות במסגרת הקיצוץ המתוכנן. הפעם הוא לא יוכל להציג מסמך של הישגים תקציביים, בדומה לזה שהציג לפני חודשיים, ערב אישורו בכנסת של תקציב 2003. לעומת זאת, אם תהיה ש"ס באופוזיציה, הסבירו במפלגה, היא תוכל לצאת נגד הקיצוצים בשצף קצף.
גישה זו, המצדדת בישיבה באופוזיציה עד לאחר אישור הקיצוץ בתקציב, סותרת את התנהגותה של ש"ס באמצע 2002. שרי המפלגה הצביעו אז בקריאה ראשונה נגד הצעת חוק תוכניות החירום הכלכלית, ופוטרו על ידי רה"מ. זמן קצר לאחר מכן הם שבו לממשלה ותמכו באותה תוכנית כלכלית.
אתמול הסבירו בש"ס כי שובה של המפלגה לקואליציה נבע ממצבה של רשת מעיין החינוך התורני, שגירעונה הגיע לכ-100 מיליון שקל. עם חזרתה לממשלה, הוסיפו, הגיעה ש"ס להסדר על כיסוי גירעונות הרשת והבראתה. זאת ועוד: חלק מהכספים הממשלתיים המיועדים לרשת החינוך הוכנסו לבסיס התקציב. לכן, סבורים בש"ס, אין צורך להימצא בקואליציה החדשה כדי להזרים כספים לרשת.
בליכוד לא מתרגשים מהצהרות אלה. לדעתם, ש"ס תצטרף לקואליציה עוד לפני ההצבעה על הקיצוץ בתקציב, אם תקבל נתח שלטוני הולם.
חוצה המפלגות הדתיות
אחד המכשולים בדרכן של ש"ס ויהדות התורה לקואליציה היא החלטת הממשלה על ביטול משרד הדתות. ההחלטה התקבלה לפני כמה שבועות במסגרת צמצום מספרם של משרדי הממשלה ל-18 בלבד. יישומה נועד לגרום לייעול עבודתה של הממשלה ולחיסכון בתקציב.
רה"מ, אריאל שרון, נחוש בדעתו לפרק את משרד הדתות. לעומת זאת, ש"ס ויהדות התורה, שלהן 16 מנדטים בכנסת, הבהירו כי יתנגדו למימוש התוכנית. ש"ס ששלטה בממשלה האחרונה במשרד, חוששת כי ביטולו יגרום לפגיעה בתמיכה במוסדות הדת.
גם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), נתון בדילמה: הוא מעוניין להמשיך ולכהן בתפקיד זה גם בכנסת הבאה, אך מתנגד לביטול משרד הדתות. "נתנגד להעברת מרבית היחידות למשרד החינוך", הוא מבהיר. בנוסף, לדבריו, החלטת הממשלה אינה ברורה. "אנחנו לא יודעים אם הכוונה היא לבטל את משרד לחלוטין או רק לסגור את המועצות דתיות".
ביהדות התורה ובש"ס מקווים כי שרון ישנה את עמדתו. בשתי המפלגות מזכירים כי כשהקים שרון את ממשלת האחדות הלאומית, במארס 2001, הוא חזר בו מהחלטתה של הממשלה הקודמת בראשות אהוד ברק לבטל את משרד הדתות.
לעומת זאת, המפד"ל אינה מתנגדת אוטומטית לביטול המשרד. ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) אמר כי אינו מוציא מכלל אפשרות העברה של המועצות הדתיות למשרד הפנים והעברת בתי הדין הרבניים למשרד המשפטים.
"אם מדובר בהיערכות שונה להפעלת שירותי הדת, יש על מה לדבר", הבהיר אורלב. "ואולם אם ביטולו המוצע של משרד הדתות נעשה כדי לפגוע בשירותים הדתיים וכדי להפריד את הדת מהמדינה, כפי שדורש לפיד, המפד"ל לא תתמוך בכך".
בליכוד ערים להבדלי הגישות בין ש"ס ויהדות התורה לבין המפד"ל. ההערכה בליכוד היא כי המפד"ל תוכל בסופו של דבר להצטרף לממשלה רחבה שתבטל את משרד הדתות, בלי יהדות התורה וש"ס.
בממשלה הבאה מעוניינת המפד"ל במשרדי החינוך והשיכון. עם זאת, אורלב מתנגד להצעת הקיצוץ בתקציב המתגבשת במשרד האוצר. לדבריו, אין לבצע קיצוץ אוטומטי בתקציב ואין לקצץ בתקציב משרד החינוך והתרבות. כמו כן מתנגד אורלב להצעת משרד האוצר כי יפוטרו במגזר הציבורי 60 אלף עובדים. "הדבר יגרום לגידול באבטלה", הסביר.
כבל מניח מלכודת
ח"כ איתן כבל (עבודה) מתכוון להניח בעוד 10 ימים מלכודת פרלמנטרית בפני הקואליציה החדשה: בעת כינון הכנסת ה-16 הוא יגיש הצעת חוק לביטול חוק משפחות ברוכות ילדים.
החוק שהוגש על ידי ח"כ שמואל הלפרט (יהדות התורה) ונחקק בסוף 2000, הגדיל משמעותית את קצבאות הילדים ואת מענק הלידה למשפחות שלהן חמישה ילדים ויותר. אשתקד, במסגרת חוק תוכנית הח
ממהרות לקואליציה - ומנסות לעקוף מוקשים
צבי זרחיה
7.2.2003 / 9:18