"אם אתה עובד מהבית לאורך זמן, הפריון נשחק"

הילדות בבני ברק, הנעורים ברמת השרון, היחסים הקרובים עם מאיר דגן, לימודי המשפטים והשנים הארוכות במנפאואר. "תקציר מנהלים": מיכל דן הראל מספרת על עצמה, על החברות שבניהולה וגם: מה עשתה הקורונה לשוק העבודה

שם: מיכל דן הראל, 49, מנכ"לית מנפאואר ומנפאואר קר ישראל.

מי אני: אופטימית, עם המון שמחת חיים, נהנית ממה שאני עושה ואוהבת אוכל, מוסיקה ואת החיים הטובים. העבודה עם אנשים מאוד חשובה לי והחלטתי לוותר על עריכת הדין לטובתה, כי לא יכולתי לשבת מול מסך ודפים.

שורשים: הוריו של אבא ברחו מהעיירה טומשוב לובלסקי בפולין לרוסיה, שם שהו כל המלחמה ואבא נולד באוסטריה, אליה הגיעו בסיומה ומשם עלו לארץ והתיישבו ברמת גן.

סבא היה נהג משאית בתעשייה הצבאית וסבתא עקרת בית. סבא וסבתא מהצד של אמא התחתנו בפולין, הגיעו לארץ עם עליית הנוער לפני המלחמה למגדיאל ומשם עברו לרמת השרון וגידלו תפוזים, תותים, ואפרוחים. סבא עבד גם כעובד סוציאלי בעיריית ת"א וכשחזר הביתה עבד במשק.

ההורים היו בקבוצות חברים מקבילות וכשהכירו לכל אחד היה בן זוג. הם נפגשו שוב כשהוא היה בצבא, התאהבו והתחתנו. אבא למד הנדסאות ועבד בתעשייה האווירית, אמא, מחנכת בחסד, שמצילה כל מי שהיא נוגעת בו, הייתה מורה להוראה מסייעת בפרדס כץ, הפכה למדריכה ומונתה לסגנית מנהלת.

עוד בוואלה!

"הנזק יכול להגיע למיליוני שקלים": הטעות שכל כך הרבה עסקים עושים

לכתבה המלאה
(צילום: ראובן קסטרו)

הילדות שלי: גרנו בבני ברק לפני שהפכה לחרדית, כי זה היה זול וקרוב לסבא וסבתא. באמצע כיתה א' עברנו לרמת השרון, ולמדתי בבית הספר שבו אמא לימדה, עניין לא פשוט, כי הברזתי לא מעט ולא הכנתי שיעורי בית.

הייתי מאוד פעילה ב"מחנות העולים" בה נשארתי עד שחבריי הלכו לגרעין הנח"ל ואהבתי לקרוא ספרים. עשיתי מנוי לכל בני המשפחה והייתי יוצאת מהספרייה עם שישה-שבעה ספרים שבלעתי מיד. בתיכון למדתי ביולוגיה והיה ברור לי שאני רוצה לנהל, להשפיע ולשנות, אבל לא ידעתי אז איך בדיוק.

מאיר דגן: את השירות הצבאי התחלתי בלשכת סגן הרמטכ"ל ואח"כ ניהלתי את הלשכה של מאיר דגן ז"ל, כשהיה יועץ רוה"מ לשטחים ולאינתיפאדה. ובמסגרת העבודה לצדו הייתי לא מעט בישובים ערביים בשטחים. הוא היה אדם מיוחד וייוצא דופן והיה לנו שיח בלתי אמצעי וחברי.

(צילום: ראובן קסטרו)

משפטים: ויתרתי על טיול אחרי הצבא כי הייתי פרגמטית והיה דחוף לי להתקדם לשלב הבא. התחלתי ללמוד משפטים, חיפשתי עבודת סטודנט והגעתי למנפאואר ישראל דרך חברה. התחלתי כמדריכת תוכנה, בדיוק כאשר ה-PC רק נכנס לארגונים ומנפאואר הקימה מרכז הדרכה חדשני בתחום, ועבדתי משרה מלאה תוך כדי לימודים בבר אילן.

למרות שהבנתי שעורכת דין לא אהיה, כמו פולניה מרובעת - אם התחלתי משהו אני מוכרחה לסיים: עשיתי סטאז' בבית המשפט המחוזי אצל השופטת הדסה אחיטוב, שישבה בהרכבים של פשעים חמורים וכמתמחה כתבתי פסקי דין ונהניתי. בשלוש, כשסיימתי שם, המשכתי למנפאואר עד הלילה. הייתי רווקה, צעירה, בלי ילדים והעבודה הייתה מרכז חיי.

מיכאל: בעלי, רו"ח בחברה למכשירים רפואיים. נפגשנו דרך חברים משותפים אחרי הצבא, אנחנו גרים בבית של סבתא וסבא שלי ברמה"ש, מעל מה שהיה הלול של פעם. יש לנו שני בנים.

(צילום: ראובן קסטרו)

מנפאואר 1: אחרי שניהלתי את תחום הטמעת המערכות רציתי לעבור למשאבי אנוש וניהלתי את סניף הרצליה, שעבד, בין היתר, עם טבע וסלקום. אחרי שנה וחצי מנכ"ל מנפאואר קר, שמתמחה בגיל השלישי, טיפול במסגרות חוק סיעוד, נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, חיפש מישהו שירוץ אתו. הייתה לנו כימיה נהדרת ומוניתי למספר שניים שלו.

לא חשבתי שארצה אי פעם לנהל בעצמי ועם הזמן ראיתי שזה לא כל כך מפחיד. בתיאום אתו פניתי ליו"ר הקבוצה ואמרתי שאני רוצה להיות מנכ"לית בעתיד.

כשהוא סיים את תפקידו הגשתי מועמדות וניהלתי את מנפאואר קר במשך ארבע וחצי שנים. מנכ"ל, מטבע הדברים, הוא לא בעלים ולא פועל בריק, אבל יכול לבחור בידול ודרכי פעולה, לבנות נבחרת מנצחת ולהגשים את חלום הילדות שלי להשפיע. ב - 2013 מוניתי למנכ"לית מנפאואר ישראל.

מנפאואר 2: חברה ציבורית וגלובאלית שנסחרת בניו יורק, מנוהלת מחו"ל ויש בה הרבה מקום לעשייה המקומית בגיבוי בינלאומי וכספי. אני מנהלת 300 עובדים קבועים ומעל 10,000 בכלל. אנחנו מסייעים ללקוחות למצוא כוח אדם איכותי, שיתאים לצרכים שלהם במגוון דרכים: השמה - כשהעובד עובר להיות שלהם, העסקה - בעבודה דרכנו, פרויקטים לתגבור עקב לחץ עונתי, החלפות בחופשות לידה, החלפות שעתיות או שבועיות בכל תחום, אדמיניסטרציה, כספים, שוק ההון, שיווק, מכירות, בכירים, היי טק, ו- IT.

יש לנו מערכת ממוחשבת שכוללת את הגופים העסקיים שזקוקים לעובדים ומועמדים שפונים בפעם הראשונה או לקוחות חוזרים. היתרון למי שפונה דרכנו, במידה שהמשרה פתוחה, שיקודם על פני מועמדים אחרים במעלה התהליך. החברה היא זו שמשלמת לנו ולא המועמדים ולכל תחום יש סניף מתמחה ייעודי, שעובדיו מכירים אותו לעומק.

קורונה: בתחילת המגפה כשהמשק נסגר, הייתה הקפאת גיוסים מחד, אבל ביקוש עצום בתחומי המחקר והבדיקות. היינו חייבים להיערך במהירות לעבודה מהבית ולקבל אישור של עסק חיוני, הסטנו כוח אדם ללקוחות עם ביקושים גדולים והשקענו במתן בטחון לצוות העובדים הקבועים שלנו.

בנינו תשתיות IT ותהליכי עבודה מהבית, ליווינו לקוחות ומועמדים בבניה של ראיון מרחוק, איזה שאלות לשאול את המעסיק, ומה מעסיק צריך להציג בפניהם כשהם לא יכולים להגיע פיסית למשרד.

כשהחל"ת נכנס לתוקף עשינו ליווי בהשמה מקצועית לתחומים כמו מסעדנות ותיירות, עובדים שלא יכלו להרשות לעצמם לא לעבוד. פירקנו את ההיסטוריה התעסוקתית של המועמד, בחנו לאיזה מקצוע הוא יכול להתאים, ועזרנו לו להתגבר על החשש והמבוכה. היו לנו לא מעט סוכני מכירות שעברו לניהול מוקדים טלפוניים.

מנפאואר קר: רמת המורכבות בקורונה בקרב הקשישים הייתה גדולה מאוד. לא היו חיסונים ובדיקות, ואצל חלקם רק למטפלת היה מותר להיכנס אליהם הביתה. שכללנו את היכולת לתקשר עם המטפלות, שלא יכלו להגיע לסניפים וליווינו גם את העובדים שלנו, ששלחו את הילדים לגני עובדים חיוניים.

(צילום: ראובן קסטרו)

שינוי שוק העבודה: השינוי בעקבות הקורונה לא עמוק כמו שחשבנו שיהיה. חלק מהזמן עדיין עובדים מהבית, אבל לא במרביתו. המהפכה הגדולה באמת הייתה בתחום הלמידה מרחוק במערכת החינוך. עסקים עברו לנהל חלק גדול מהישיבות בזום וראיונות עבודה לא נערכים פרונטאלית עד לשלבים האחרונים, כי אי אפשר בלי לפחות פגישה אחת של פנים אל פנים.

עבודה היברידית: בישראל, בניגוד לארה"ב, המרחקים קטנים ולמרות הפקקים ההגעה לעבודה סבירה יחסית אני לא חושבת שהעבודה מרחוק במרבית השבוע תמשך. עסקים ימצאו את האיזון שמתאים להם, וניגוד למה שחשבו לפני שנה, המשרדים לא יסגרו.

בחלק ממקומות העבודה עבדו ל"עמדות חמות", כמו ב- WE WORK, אבל גם זה חלקי. האם הפריון בעבודה מהבית גדול יותר? התשובה היא לא. אם אתה עובד רק מהבית לאורך זמן - הוא נשחק.

חל"ת: פגע בעובדים ובמשק. היינו יוצאים נשכרים אם היו משלמים לעובדים או למעסיקים כדי שיגיעו לעבודה במקום לשלם לעובדים כדי לשבת בבית. חלק מהעובדים שיצאו לחל"ת לא חזרו, בעיקר בגילאים של 20 - 30 ולא הייתה שום תרומה למשק מעבר להבטחת רמת חיים בסיסית.

לבני 50 ומעלה קשה למצוא היום עבודה ולכן לסיים את החל"ת בלי למצוא להם פתרון מתאים זה בעייתי, לבני ה- 67 ומעלה קצבת הזקנה צריכה להיות יותר גבוהה, כי רבים מהם עבדו בתקופה שבה לא היה חוק פנסיה חובה והם חיים מהיד לפה.

ביקושים: מטורפים, קשה למצוא עובדים. אנחנו מקווים שעכשיו, כשהחל"ת והחגים הסתיימו, אנשים ירצו לעבוד, במיוחד ברמות השכר הנמוכות. המחסור הכי גבוה הוא במקצועות של עבודות כפיים ושכר מינימום, מפעלים יצרניים, מפעילי מכונה, נהגים, מלקטים ותפקידים אדמיניסטרטיביים זוטרים. להעלאת שכר המינימום תהיה השפעה חשובה על הרצון לעבוד.

שכר נשים: פערי השכר גדולים יותר בשכר גלובאלי ופחות בשכר שעתי וכשנשים מגיעות לגיל הילודה הפערים מתרחבים. נשים פונות למקצועות שבהם שעות העבודה מופחתות והשכר נמוך יותר, אבל גם במקצועות ניהול יש פערים.

(צילום: ראובן קסטרו)

פנאי: ספרים, מוסיקה ו... מאוד משתדלת להזיז את עצמי ולעשות הליכות.

צופה פני עתיד: כל זמן שימשיך להיות לי מאתגר ומעניין, אשאר במנפאואר. אני רוצה להמשיך להיות עם חיוך על השפתיים ומוקפת באנשים שעושים לי טוב.

הריאיון המלא יתפרסם ביום ו' 15.10.21 במגזין "עסקים" של מעריב

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully