המדינה והגז: ב"קרן העושר" חסרים 12 מיליארד שקל

קרן העושר אמורה לרכז את תמלוגי הגז למען אזרחי ישראל. במקור היו אמורים להיות בה כבר כ-12.8 מיליארד שקל. בפועל יש בה פחות ממיליארד. אמנם חשיבות הפקת הגז מתבררת בימים אלה נוכח משבר הגז באירופה, ובכל זאת: אי שיתוף פעולה בין גורמים רגולטורים מנע גבייה יעילה

"בקרן העושר - 741 מיליון שקל בלבד במקום תחזית של 12.8 מיליארד שקל עד ל- 2022. הממשלה לא פועלת ביעילות למיצוי פוטנציאל ההכנסות הטמון במשאב הגז ולהגדלת העושר של הקופה הציבורית", כותב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח מיוחד הבוחן את התועלות מיישום מתווה הגז.

הנתונים שהוצגו על ידי המבקר אומנם אינם חדשים ופורסמו רק לפני שלושה וחצי חודשים על ידי רשות המסים, אך הדו"ח בנושא התועלות מיישום מתווה הגז עשוי לעורר עניין נוכח משבר האנרגיה והמחסור בגז באירופה.

לקרן העושר מועברות הכנסות המדינה מההיטל על רווחי טבע עודפים (מס ששינסקי) שמוחלים רק לאחר שההשקעות בחיפוש, בפיתוח ובהקמה הוחזרו במלואן בתוספת תשואה, המגלמת את סיכוני היזם ואת הוצאות המימון הנדרשות. זאת, במטרה לוודא כי השימוש ממשאבי טבע נעשה גם לטובת הדורות הבאים.

לפי הדו"ח של המבקר ההפרש העצום בין התחזיות האופטימיות בנוגע לקרן העושר לבין המציאות נובע מהסיבות הבאות: "ההקלות שניתנו למיזמי הגז במתווה הגז, ירידת מחירי הגז והימשכות התהליכים עד שהמאגרים הוכרזו כתגליות".

אם בכל הנוגע למחירי הגז בעולם - לישראל אין שליטה, שני הסעיפים האחרים הם פועל יוצא של התנהלות המדינה, לה שייכים משאבי הטבע. חלקה של המדינה בערך הכלכלי הנובע ממשאב הטבע מתקבל משלושה סוגי הכנסות: תמלוגים בשיעור מסוים ממכירות המשאב - באחריות משרד האנרגיה; היטל רווחי טבע (מס ששינסקי) ומס הכנסה. בקרת דיווחי מחזיקי המיזם על היטל רווחי טבע וההכנסה החייבת במס הכנסה הן באחריות רשות המיסים.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה
מאגר תמר. "אופן העברת המידע בין משרד האנרגיה לרשות המסים לא הוסדר בצורה ראויה" (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תומר אפלבאום)

משרד האנרגיה לא שיתף פעולה עם רשות המסים

מהאמור עולה כי האחריות על היטלי רווחי הטבע מתפזרת בין שני גופים שונים: משרד האנרגיה ורשות המסים. למרות שמדובר במיסוי מורכב במיוחד שכן כדי להתחיל לגבות אותו צריך להגיע לרף רווח מסוים, הביקורת של אנגלמן מעלה כי אופן העברת המידע בין משרד האנרגיה לרשות המיסים לא הוסדר בצורה ראויה.

"לא הוסדר אופן מסירת המידע בין משרד האנרגיה לרשות המיסים... משרד האנרגיה לא נקט את הצעדים הנדרשים לצורך מסירת המידע ושיתוף הפעולה ביניהם למרות פניות רשות המיסים לאורך השנים 2016 - 2020", נתכב בדו"ח.

"נוכח מגוון הסוגיות העומדות על הפרק, מורכבותן, הסכומים הגדולים שבהם מדובר והשפעתן של סוגיות אלה זו על זו, יש חשיבות רבה כי המאסדרים יגבשו כללים לשיתוף פעולה ביניהם. נוהל עבודה מוסכם ומתואם, יתרום להבטיח את חלקה הנאות של המדינה ברווחים מהפקתו של הגז", כותב המבקר וממליץ על להקמת צוות משותף לרשות המיסים ולמשרד האנרגיה.

באשר ל"הקלות שניתנו ליזמים", ניתן להרחיב ולומר כי לפחות חלק מהן אושרו במתווה הגז שאושר שנתיים אחרי שניתנה התחזית האופטימית בנוגע לקרן העושר, אליה התייחס אנגלמן (התחזית של בנק ישראל משנת 2013).

אסדת לווייתן, יש גם ביקורת חיובית על פיתוח שלושה מקורות גז שונים (צילום: אתר רשמי, אלבטרוס)

למה דחו הכרזה על המאגרים כ"תגלית"?

בהמשך המבקר מפרט את חשיבות המועד של הכרת המיזם כ"תגלית". ככל שתידחה הקביעה כי הסתיים שלב החיפוש, נמצאה תגלית וניתנה חזקה ליזמים, ימשיכו היזמים לקבל את ההטבות הגבוהות המוגבלות לשלב החיפוש במקום ההטבות הנמוכות יותר להן הם זכאים בשלב ההקמה.

"למרות שכבר בשנת 2010 פורסמו תוצאות קידוח "לוויתן" לציבור קבע משרד האנרגיה לגביו את מועד התגלית רק לינואר 2014. הדבר דרש מרשות המיסים לבחון לקבוע תאריך אחר לתום תקופת החיפוש מזה שקבע משרד האנרגיה למחזיקי הזכויות במאגר, ודרש מיונן וסיווגן של ההוצאות המדווחות להוצאות חיפוש ולהוצאות הקמה.

מיון וסיווג הוצאות שגוי פוגע בהכנסות המדינה מתקבולי הגז. יצוין כי בתקופת הדחייה בין 2013 ל-2014 הוציאו מחזיקי הזכויות ב"לוויתן" מאות מיליוני שקלים שנחשבים לעמדתם עד מתן חזקה על פי חוק רווחי טבע כהוצאות הזכאיות להטבות המשויכות לתקופת חיפוש", נכתב בדו"ח.

בפן החיובי, המבקר מציין כי חלק מהמטרות שלשמן גובש מתווה הגז הושגו: שלושה מאגרי גז פותחו, ובשנת 2022 צפויות לפעול שלוש כניסות נפרדות המחוברות למערכת הגז הארצית. זאת ועוד, ההחזקה הצולבת של המפעיל במאגרי "תמר" ו"לוויתן" צומצמה למתחייב במתווה ומפעיל נוסף יתחיל לספק גז למשק.

"בכך תקטן הריכוזיות ותשתפר במידה רבה היתירות במשק הגז. בשנים האחרונות גדלה צריכת הגז במשק המקומי, וצפויה להיווצר תחרות נוספת בענף עם תחילת הזרמת הגז מהמאגרים "כריש" ו"תנין" והפעלת ה"מכר בנפרד" ממאגר "תמר". כמו כן, נחתמו חוזי ייצוא גז למדינות סמוכות בהיקפים של מיליארדי דולרים ושופר מעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל באזור", נכתב בדו"ח.

המבקר ציין בדוח כי בתקופת הביקורת בהתאם לעקרונות שנקבעו במתווה הגז עדיין ישנם החזקות צולבות בין מחזיקי הזכויות במאגרי הגז (למשל, "דלק" המחזיקה במאגר לוויתן טרם מכרה את כל החזקותיה ב"תמר" ועליה לעשות כן עד ל-17.12.21) ויש מפעיל אחד לשני המאגרים (נובל אנרג'י המפעילה את מאגרי תמר ולוויתן) - דבר "שעלול להביא לכדי חשש לפגיעה בסעיפי חוק התחרות שלא קיבלו פטור במסגרת מתווה הגז", כותב המבקר.

כדי להמחיש חשיבות הנושא, המבקר מתייחס למכרז חברת החשמל לרכישת הגז בשנת 2018 - תקופת התקרבות מועד הפקת הגז מהמאגר לוויתן. לאחר פתיחת ההצעות התברר לחח"י כי מדובר בשתי הצעות זהות לפרטי פרטים.

עובדי חברת החשמל נערכים לחורף. האם ההסכם בין חברת החשמל לשותפות לווייתן הוא בבחינת "הסדר כובל אסור"? (צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי וייס)

האם תואמו מחירים בניגוד לחוק?

בנסיבות שנוצרו, ומשמחזיקי הזכויות ב"תמר" וב"לוויתן" סירבו לשפר את הצעותיהם בחרה חח"י כספק את מחזיקי הזכויות במיזם "לוויתן", בין היתר, מנימוקי גיוון מקורות האספקה. לאחר ההכרזה על הזכייה, קבלה חח"י הנחה נוספת נוכח כמות הגז שנרכשה. ביוני 2019 חתמה חח"י והמחזיקים בזכויות במיזם "לוויתן" על חוזה אספקת גז .

"תמר פטרוליום", "ישראמקו", "דור" ו"אוורסט", המחזיקים בכ-53% בזכויות במיזם תמר, עתרו לבית המשפט המחוזי בטענה שהיה על חח"י לקבוע את הזוכה על פי שיקול אחד ויחיד - מחיר ההצעה, אשר כאמור היה זהה בשתי ההצעות. מחזיקי זכויות הרוב ב"תמר" דרשו שבית המשפט יורה לחח"י לפצל את רכישת הגז מ"לוויתן" בין מיזם "תמר" לבין מיזם "לוויתן", לערוך משא ומתן מחדש או לבטל המכרז ולעורכו מחדש. בית המשפט דחה את העתירה והותיר על כנה את החלטת חח"י לגבי הזוכה.

מחזיקי זכויות הרוב בתמר ערערו לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון, כמו בית המשפט המחוזי, מתח ביקורת קשה על התנהלות הגורם האחראי להצעה מטעם מחזיקי הזכויות ב"תמר" ומטעם מחזיקי הזכויות "לוויתן" (שניהם באמצעות אותו נציג, מנהל השיווק של "נובל" ישראל), תוך ציון שלא ניסתר החשש לתיאום אסור של מחירים.

באוגוסט 2020 דחה בית המשפט העליון את הערר והוסיף הוראה מפורשת וחריגה להעביר את ההחלטה בעניין זה לעיון ממונה על התחרות, שלא הייתה צד להליך.

"רשות התחרות לא העבירה התייחסות באם ההסכם בין חח"י לשותפות "לוויתן" הוא בבחינת הסדר כובל אסור, שיש בו משום פגיעה בחוק התחרות או שאינו עומד בתנאים שנקבעו במתווה הגז. לפיכך ההסכם בין חח"י ל"לוויתן" נכנס לתוקף", כותב המבקר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully