לא ניתן להפריז בחשיבותה של רפורמת הייבוא שנכללה בחוק ההסדרים ונידונה בימים אלה בממשלה - כלכלת ישראל מבוססת במידה רבה על יבוא מוצרים ושירותים, המדינה סוחרת במגוון רב של מוצרים ומייבאת חלק גדול מהתשומות לייצור, מוצרי הצריכה ונכסי ההשקעה.
התקינה הישראלית המקורית גורמת ליצירת חסמים על יבוא סחורות למדינה, ובכך לפגיעה בתחרות, לצמצום מגוון המוצרים העומדים לרשות הצרכנים ולרמת מחירים גבוהה של מוצרים רבים. על אף החשיבות של הרפורמה, עשרות מוצרים רבים הנמצאים בסל צריכה בסיסי של הישראלים עומדים להיות מוחרגים ממנה.
בשנים 2016 -2017 התקבלו תיקוני חקיקה המכונים "הרפורמה בתקינה" שנועדו לייעל את פעילות מכון התקנים, בין השאר כדי להוזיל עלויות, לקצר את לוחות הזמנים להכרזה על עדכוני התקנים הרשמיים ולשפר את איכות השירות. עוד קבעה הרפורמה מנגנון לבחינה מזורזת של שינויים לאומיים בלתי מתחייבים בתקנים רשמיים בישראל.
מבקר המדינה בדק את יישום רפורמת התקינה וקבע כי היא לא השיגה את ייעודה העיקרי. "התחרות מצד המעבדות הפרטיות מועטה, דבר שגם משרדי הכלכלה והאוצר הכירו בו, ומיולי 2020 הם מקדמים רפורמה ממשית נוספת בתקינה המרוקנת מתוכן את הרפורמה הקיימת", כותב אנגלמן.
"הרפורמה לא עסקה בהליך בדיקת הטובין עצמו, לרבות הליך קבלת האישור הרגולטורי הנדרש במהלך היבוא לפני שיווק הטובין, והתאמתו לנהוג במדינות המפותחות; לפיכך, הנטל הרגולטורי על היבואנים, הכרוך בבדיקות דגמים ומשלוחים של טובין מיובאים, הוקל אך במעט", נכתב בדו"ח.
הפער בעלות הייבוא בין ישראל למדינות OECD, הוא כ-300%
הביקורת העלתה כי בהשוואה למדינות ה-OECD בישראל נדרש ליבואנים זמן רב יותר כדי לייבא טובין ועלות הבדיקות בתהליך היבוא גבוהה יותר. יתר על כן, המצב היחסי של ישראל ביחס לממוצע ה-OECD הורע בין השנים 2015 ו-2020: לדוגמה, ב-2015 עלויות בדיקות היבוא לישראל היו גבוהות ב-250% מעלויות בדיקות היבוא למדינות ה-OECD, וב-2020 הפער התרחב לכדי 300%.
עוד עלה כי לממונה על התקינה אין נתונים על פרקי הזמן שחולפים מרגע הגשת בקשות של יבואנים למעבדות ועד סיום הטיפול בהן, או על פרקי הזמן שנדרשו למעבדות לטפל בבקשות היבואנים.
מעבר לכך, כעבור שנתיים וחצי מקבלת תיקון החוק, שקבע כי בחינת התקנים הרשמיים הקיימים בעניין התאמתם לתקנים בין-לאומיים תושלם עד אוגוסט 2019, טרם הסתיים הטיפול ב-115 תקנים (כ-31% מהתקנים שתיקון 13 חל עליהם).
תקנים אלה הועברו לבחינת הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה והוא העבירם לאישור משרד האוצר. עד מאי 2021, מועד סיום הביקורת, התקבלה הסמכה לתקן אחד בלבד. מאחר שבתקנים אלו נותרו שינויים לאומיים שלדעת משרד האוצר אין מקומם בתקן הרשמי, הוא אינו מאשר אותם.
אף שחלפו כשלוש שנים מאז נפתח לתחרות שוק בדיקות הטובין המיובאים, שיעור הבדיקות שהפיקו המעבדות הפרטיות זניח - כ-1.1% מכלל הבדיקות ו-2% מהתקנים שנכנסו לתחרות - לעומת מכון התקנים, שעדיין מבצע כמעט את כל הבדיקות.
משכך נכון לספטמבר 2020, הרפורמה בתקינה לא הצליחה להשיג את המטרות שעמדו בבסיסה.
זאת ועוד, בשנת 2020 היו במינהל התקינה 54 משרות, מהן רק 36 מאוישות. מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים בשנת 2019 (כ-1,700) היה בשיעור של 0.56% מתוך מספר ההמלצות של מעבדות בדיקה באותה השנה (יותר מ-300,000).
עוד עולה כי מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים ירד מכ-2,300 בשנת 2017 לכ-1,700 בשנת 2019, וכי הממונה אינו מטיל עיצומים כספיים על יבואן שהפר הוראות מהוראות פקודת היבוא והיצוא וכי מספר הקריאות להחזרת מוצרים שפורסמו בנושא תקינה ירד מ-34 בשנת 2017 לכ-20 ב-2019.
מבקר המדינה אנגלמן ממליץ למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה "להמשיך לפעול להגברת התחרות בתחום בדיקות העמידה בתקינה והגדלת נתח שוק הבדיקות של מעבדות מוכרות, להסרת חסמים לכניסת מעבדות מאושרות ומוכרות לתחום זה, להפחתת הנטל הרגולטורי על היבואנים, להפחתת יוקר המחיה ולהרחבת מגוון הטובין הנמכרים - כל זאת בד בבד עם עמידה על המשמר והקפדה על כך שכל הטובין שייכנסו בנמלי המדינה יעמדו בתקנים רשמיים ולא יסכנו את בריאותו של הציבור".