בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה עתירה שהגישה חברת בת של ענקית כח האדם 'דנאל', נגד זכייתה של חברת 'כ.פ.ל (כשרות פתח לתקווה) במכרז שירותי השגחת הכשרות של משרד הביטחון. בכך, אושרה החלטת משרד הביטחון לגבי זהות הספק החדש.
בשנת 2016 החליט צה"ל, כחלק ממהלך הקיצוץ במספר אנשי הקבע, להפסיק להפעיל בעשרות מבסיסיו משגיחי כשרות בשירות חובה ובשירות קבע, ובמקום זאת להפריט את פעילות ההשגחה ולהעבירה לידי גוף חיצוני.
לאחר בדיקות שביצע גיבש צה"ל רשימה של כמה עשרות בסיסים בהם יופרטו שירותי השגחת הכשרות כאמור, ופרסם מכרז. בשנת 2017 זכתה במכרז חברת "י.א. יעוץ טכני וכלכלי", שהיא חברת בת בבעלות מלאה של חברת כח האדם 'דנאל', וזו סיפקה את השירותים מאז ועד לאחרונה.
לקראת סוף תקופת ההתקשרות מכח המכרז, פרסם משרד הביטחון בחודש אוקטובר 2020, מכרז חדש בו זכתה כאמור חברת כ.פ.ל. אלא שדנאל, באמצעות חברת י.א. שבבעלותה, סירבה להשלים עם אובדן התקשרות שמכניסה לה מיליוני שקלים בכל שנה, והעלתה טענות שונות כנגד זכיית כ.פ.ל. משטענותיה לא התקבלו על ידי ועדת המכרזים של משרד הביטחון, היא פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל את זכייתה של כ.פ.ל ולהכריז עליה כזוכה תחתיה.
העותרת טענה, כי כ.פ.ל אינה עומדת בהיקף העובדים והמשרות אשר נדרש במסגרת תנאי הסף של הניסיון המוקדם, וזאת בין היתר כי בתקופת סגרי הקורונה, אשר קדמו לפרסום המכרז, הוצאו חלק מעובדיה לחל"ת. כן טענה כי כ.פ.ל מפירה את זכויות עובדיה באופן שאינו מאפשר למשרד הביטחון להתקשר עמה.
כ.פ.ל, באמצעות עורכי הדין מיכל רומנו ברטהולץ ובן קרטוז'ינסקי ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות', טענה כי אין יסוד להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, אשר בדקה את עמידתה בתנאי המכרז ואת יכולותיה להעניק שירות לצבא, בין היתרבאמצעות רו"ח חיצוני מטעמה, ומצאה אותה מתאימה לכך. עוד טענה כ.פ.ל כי עובדים אשר הוצאו לחל"ת בתקופת הקורונה לא חדלו להימנות על עובדי החברה. משרד הביטחון הוסיף, כי מבדיקות מעמיקות שערך רוה"ח המומחה החיצוני שמונה מטעמו, לא עולה חשש להפרת זכויות עובדים על ידי כ.פ.ל.
השופטת אסתר נחליאלי חיאט דחתה את העתירה והבהירה כי טענות העותרת מהוות פרשנות אשר מקורה ברצונו של הספק הקיים להמשיך ולספק את שירותי הכשרות לצה"ל ואין בהן כדי להצדיק התערבות בתוצאות המכרז. היא קבעה, כי ניסיונה של העותרת לטעון כי כל מי שהיקף עבודתו נפגע באופן זמני מסגרי הקורונה (כל מי שעבד עם השוק הפרטי), אינו יכול להתמודד על אספקת שירותים לצה"ל, הוא ניסיון פסול. עוד קבע בית המשפט, כי הבדיקות שערכו משרד הביטחון והיועץ מטעמו בכל הנוגע לקיום דיני העבודה על ידי כ.פ.ל, היו יסודיות וראויות, וכי אין בטענות העותרת כדי לבסס חשש ממשי בעניין זה.
העותרת אף חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 35,000 שקל, הן למשרד הביטחון והן לחברת כ.פ.ל.