טובה ציפור אחת ביד משתי ציפורים על הבורסה? לא אם מדובר בחברת טכנולוגיה או ביומד ישראלית הנסחרת כדואלית: נתונים שפירסמה לאחרונה הבורסה בתל אביב מראים כי מחזור המסחר של 4 מניות החברות האחרונות שנרשמו למסחר בבורסה בתל אביב, לצד מסחר בוול סטריט או בבורסת לונדון, עלה בכ-277.5% בממוצע תוך 6 חודשים.
החברות שנבחנו הן יצרנית המכ"מים הטקטיים 'ראדה', חברת הביומד 'באטמ', חברת מדעי החיים 'ביומיקס', וחברת האימונותרפיה 'אנלייבקס תרפיוטיקס'. הבורסה בחנה את מחזור המסחר של כל אחת מהן 3 חודשים טרום הפיכתן לדואליות לעומת סכום מחזור המסחר היומי הממוצע 3 חודשים לאחר שהחלו להיסחר גם בבורסה בתל אביב.
כך לדוגמא (רא' טבלה), מחזור המסחר של יצרנית המכ"מים הטקטיים הישראלית 'ראדא' עלה בכ-116% לאחר שהשלימה 3 חודשי מסחר כחברה דואלית. זאת לאחר שמחזור המסחר היומי שלה עת נסחרה רק בבורסת נאסד"ק ארה"ב, ו-3 חודשים טרום הפיכתה לדואלית, עמד על כ-4.9 מיליון דולר בממוצע, ולאחר כחצי שנה כבר עמד על כ-10.7 מיליון דולר בממוצע.
חברת האימונותרפיה 'אנלייבקס תרפיוטיקס' היא המרוויחה העיקרית מבין ה-4 שנבדקו, שמחזור המסחר היומי הממוצע שלה עלה בכ-460% לאחר כ-3 חודשים בהם נסחרה גם בבורסה בתל אביב לצד מסחר בבורסת נאסד"ק ארה"ב.
קרובה אליה הייתה חברת הביומד 'באטמ', שמחזור המסחר שלה עלה בכ-399% בטווח שבין סוף מאי 2019, עת נסחרה עדיין רק בבורסת לונדון, ועד סוף נובמבר אותה שנה, אז השלימה 3 חודשי מסחר גם בבורסת תל אביב כדואלית.
יש לציין, כי כל החברות שצוינו החליטו להגיע ולהיסחר גם בבורסה המקומית כחלק מאסטרטגיה למשיכת השקעות מקרב הגורמים המוסדיים הישראליים, כמו גם מקרב כלל ציבור המשקיעים הישראלי.
באחוזת בית זיהו את המגמה ובנו יחד עם רשות ניירות ערך מודל המוריד מהחברות המבקשות להגיע גם אל המשקיעים הישראלים את חובת הדיווח לבורסה המקומית, לצד הורדת הצורך בפרסום תשקיף ייעודי.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לנירות ערך, מסר ל'וואלה! כסף', כי "הצטרפות החברות לבורסה כדואליות תרמה לעלייה במחזורי המסחר שלהן הן בשוק הזר והן במחזורי המסחר המצרפיים.
החברות מקבלות רצף מסחר עם היסחרות מנייתן בבורסה הישראלית, ועם כניסתן למדדי הדגל שלנו, כגון ת"א-35 ות"א-125, יגיעו ביקושים פאסיביים ואקטיביים שיתמכו במחיר מנייתן. כך שהרישום הכפול הוא WIN-WIN עבור כל המעורבים".
הורדת החסמים הרגולטוריים הורידו גם את סך העלויות הנדרשות לחברות לטובת מסחר בבורסה המקומית, לצד אפשרות הגדלת קהל המשקיעים והמסחר במניה. כל אלו קורצים בעיקר לחברות הקטנות והבינוניות הנסחרות בחו"ל וזקוקות לבוסטר מסחר בדמות קהל המשקיעים המקומי.
אך לא רק החברות שכבר נסחרות בחו"ל נמצאות על כוונת הבורסה, אלא גם חברות הטכנולוגיה הבוחנות תחילת גיוסי הון מעבר לים, והחלה לקרוץ לחברות ההזנק והפיתוח להגיע ולגייס כספים דרכה.
למעשה, הבורסה מבקשת לנגוס בשוק גיוסי ההון הנשלט כיום על ידי קרנות ההון סיכון. על פי נתוני הבורסה הוקמו כ-10.5 אלף סטארט-אפים בעשור האחרון (עד 2020), אשר גייסו באותה תקופה כ-55 מיליארד דולר. 90% מההון גויס ממשקיעים זרים - עיקרם דרך קרנות הון סיכון.
יש תמריץ אמיתי?
עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין פרל כהן, הוסיף ל'וואלה! כסף': " הבדלי השעות בין ישראל לארה"ב בעיקר יוצרים רצף מסחר כמעט מלא בנייר הערך של החברה, וחושף אותה למשקיעים הן בישראל והן בארה"ב.
בנוסף, המשקיעים המוסדיים הישראלים יכולים לבחון את השקעתם בחברות אלה בקלות רבה יותר, ובכך לנווט אליהן סכומים משמעותיים. ואחד היתרונות המשמעותיים ביותר הוא שחברה המוגדרת כגודל בינוני בשווקי ההון בארה"ב, מסווגת כחברת ענק בשוק ההון הישראלי, וככזו היא תזכה לחשיפה וכיסוי תקשורתי ואנליסטי נרחב יותר.
כיום רצוי שחברות הטכנולוגיה ישקלו גיוס הון בתל אביב כצעד מקדים לגיוס בארה"ב, שכן השנתיים האחרונות הצביעו כי שוק ההון הישראלי יודע לתמחר בנדיבות חברות בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי. ההליך כיום זול, ונאמד בעלות של כחודש עד 3 חודשים.
יש לציין כי הבורסה המקומית אינה נוצצת לכולם. חברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות הנסחרות כיום בוול סטריט בעיקר, לא מוצאות אותה עדיין כאטרקטיבית. בשיחה עם מנהלי כמה מהחברות נאמר ל'וואלה! כסף', כי "אין באמת תמריץ לחברה שנסחרת בחו"ל ומוכרת בעיקר שם, להיסחר פה.
מי שמנפיקה לראשונה זה סיפור אחר ואולי זה באמת כדאי, אבל חברות שכבר נסחרות תקופה ארוכה בבורסה אמריקאית מובילה, וכבר צולחות את אוקיינוס המשקיעים הגדול בעולם, לא ימצאו יתרון כלשהו באגם המקומי".