קצר בתקשורת: מה קורה בחברת ניהול מערכת החשמל?

בלעדי: האשמות בקבלת הלוואה שלא כדין, העסקת יועצים ללא מכרז, שימוש ברכב בניגוד לתקנות ואפילו עסקת שכירות תמוהה. את עיקר הטענות כלפי יו"ר החברה, אלוף פיקוד דרום לשעבר שלמה (סמי) תורג'מן, מפנה המנכ"ל לשעבר, יורם כהן. תורג'מן בתגובה: "טענות מופרכות"

  • חשמל
  • סמי תורג'מן

טענות למנהל לא תקין בחברת ניהול מערכת החשמל הממשלתית החדשה ('נגה') נחשפות כאן לראשונה, ומתמקדות בעיקר בהתנהלותו של אלוף פיקוד דרום לשעבר שלמה (סמי) תורג'מן, המשמש כיו"ר שלה, ויועציו.

הטענות הועלו על ידי גורמים המקורבים לחברה, שעתידה לחגוג בדצמבר הקרוב 3 שנים להיווסדה, ומספקות הצצה למתח הגבוה ששרר בין יו"ר החברה לבין הנהלתה.

בין הטענות שהועלו: לקיחת הלוואה מהחברה הממשלתית, לכאורה שלא כדין, העסקת יועצים, כביכול ללא מכרז, וכן, שוב לכאורה:שימוש ברכב החברה בניגוד להוראות חוזר רשות החברות הממשלתיות, ואפילו תשלום עודף של עשרות מיליוני שקלים, מכיסו של משלם המסים, כדמי שכירות עבור משרדי החברה.

תורג'מן מצידו מבטל את ההאשמות המופנות כלפיו, מכנה אותן "מופרכות" ומציין כי מדובר במצג מעוות של האמת, שכן כל ההחלטות נלקחו לטובת החברה (רא' תגובה מפורטת בפרק התגובות).

אך נדמה כי עוד לפני שעוברים לטענות עצמן - וגם אם יתברר שהמעשים עומדים במבחן החוק - הרי שיש כאן הצצה אל עולמן המופלא של החברות הממשלתיות: עולם שבו נשכרים יועצים בקלות רבה מדי, עולם שבו עשרות מיליונים משולמים בנקל בעסקאות שכירות, עולם שבו הכספים הם כספי ציבור, כאלה שלא יוצאים מהכיס של אף אחד (אלא כמובן מהכיס המשותף של כולנו) ומועברים בקלילות לצד שלישי.

גם אם הדברים נעשו למען קידום יעדי החברה, גם אם הם יעמדו לבסוף במבחן החוק, עדיין קשה להרגיש בנוח מול תיאור מהלך העניינים, כפי שהוא משתקף בטענות.

מבצעים מיוחדים

נובמבר סייל: ההזדמנות שלכם לנצח את הכאב

לכתבה המלאה
אלוף (מיל') סמי תורג'מן, בימיו כאלוף פיקוד דרום (צילום: ניב אהרונסון)

המנכ"ל נגד היו"ר: אי סדרים ופעולות בניגוד לכל דין"

תחילת הפרשה במכתב שנשלח בחודש יולי האחרון לחברי האספה הכללית בחברה ולשרי האנרגיה והאוצר, קארין אלהרר ואביגדור ליברמן, ונחשף ב'וואלה! כסף' לראשונה, מעלה גם הוא טענות דומות. המכתב נשלח לשרים על ידי לא אחר ממנכ"ל החברה עד לאחרונה, יורם כהן, שנאלץ לעזוב את תפקידו כשנתיים בלבד לאחר שנכנס אליו.

גורמים ב'נגה' טענו אז כי עזיבת המנכ"ל נבעה, בין היתר, מעיכוב מתמשך בתחילת פעילות החברה. אך מכלל החומרים שהגיעו לידי 'וואלה! כסף' עולה האפשרות כי ייתכן שמדובר בניסיון להדחת המנכ"ל, לאחר שחשף התנהלות לא תקינה כביכול של יו"ר החברה.

"מאז הגעתי לחברה ועד היום" כתב כהן במכתבו לחברי האספה הכללית של 'נגה' ולשרים, "מתקיימים אי סדרים ופעולות בניגוד לכל דין שבוצעו ומבוצעים ע"י היו"ר. בקשותיי החוזרות ונשנות להסדיר את הדברים נענו בכעס ואיומים על המשך העסקתי בחברה. היו"ר ראה בכך פגיעה בכבודו ובמעמדו, והחל במלחמת חורמה נגדי".

העימותים בין שתי הדמויות הדומיננטיות בחברה היו מוכרים בחברה, וגורמים המקורבים לה מוסיפים, כי "היו"ר התנהל בחברה כבשלו, ובסגנון המאפיין יותר אלוף בצבא מאשר יו"ר של חברה ממשלתית. אבל במקביל, יש מי שמספרים שגם המנכ"ל יצר לא פעם עימות מול היו"ר הדומיננטי, רק כדי להבהיר שאותו לא ניתן לרמוס. אלא שגם אם זה המצב, אין זאת אומרת שהדגלים האדומים שהונפו על ידי הנהלת החברה, בכל הנוגע להתנהלות היו"ר, לא היו במקומם.

אחד מהם נוגע להלוואה בגובה כ-60 אלף שקל שנלקחה על ידי היו"ר תורג'מן מהחברה זמן מה לאחר כניסתו לתפקיד. ההלוואה נלקחה לצורך מימון חלקו בהפרשות הרטרואקטיביות לפנסיה.

במכתבו התייחס לכך כהן וכתב: "מדובר בעסקת בעלי עניין שנעשתה בניגוד לדין וללא ידיעת ואישור הדירקטוריון.... לטענתו (של תורג'מן), לא הבין שנטילת כספי חברה לצורך מימון חלקו בהפרשות לקרן הפנסיה בהחזר של 20 תשלומים משמעותה הלוואה".

גורמים בסביבת החברה אישרו ל'וואלה! כסף' את הדברים, אך הוסיפו כי "מדובר בסכום הלוואה זניח יחסית, וניכר היה כי היו"ר אכן לא הבין את בעייתיות הנושא. עם הבנתו כי הדבר שגוי, הוא החזיר את ההלוואה מיד, כולל הריבית הנדרשת בגינה".

בדו"חות הכספיים של החברה לשנת 2019 צוינה ההלוואה כ"יתרת בעל עניין בסך של כ-56 אלף שקל שהוחזרה לאחר תאריך המאזן בחודש פברואר 2020".

התכתבות פנימית בנושא שהגיעה לידי 'וואלה! כסף' מלמדת, כי ההלוואה נפרסה ל-20 תשלומים ללא ריבית, וכי היו"ר תורג'מן החזירה במלואה טרם תמו התשלומים, לצד תשלום ריבית של 348 שקל. מכאן שהיו"ר הפריש ממשכורתו את החוב שנוצר עקב הכספים שהועברו לקרן הפנסיה שלו במסגרת פריסת התשלומים, עד לפירעונה המלא, ולפיכך היה אמור להיות מודע לה.

שרת האנרגיה קארין אלהרר: "הדברים אירעו לפני כניסת השרה לתפקיד" (צילום: יואב איתיאל)

יועצים או חברים מהצבא?

תורג'מן מונה לתפקידו כיו"ר החברה הממשלתית 'נגה' - לניהול משק החשמל הישראלי בסוף שנת 2018, לאחר שמועמדותו הוגשה לוועדת גילאור בנובמבר אותה שנה על ידי שר האוצר דאז משה כחלון. מאז כניסתו שימש בפועל כעובד הראשון שלה, וכמי שעתיד היה לבנות את שדרת ההנהלה.

יש לציין, כי למרות היעד השאפתני שקבעה הממשלה לתחילת פעילות החברה - דצמבר 2019 (ומאז תאריך היעד נדחה מספר פעמים עד לסוף אוקטובר השנה), לא הועמדו לה מלוא הכלים הנדרשים להקמתה, מלבד תקציב ראשוני בסך כ-13 מיליון שקל.

מי שסייעו לתורג'מן בהתנעת החברה היו יועצים שונים שהחברה שכרה, שעלותם הכוללת נאמדת בכ-2 מיליון שקל. בסביבת החברה מספרים, כי "החל מהגעתו העסיק יו"ר החברה יועצים, שרובם בעלי רקע צבאי, ובעלי היכרות עימו, וזאת ללא מכרז וללא קבלת הצעות נוספות".

אותם גורמים מפנים כדוגמא לישיבת דירקטוריון החברה מה-27 למרץ 2019, במסגרתה תורג'מן מציע לדירקטוריון לשכור 2 יועצים נוספים, כאשר אחת מהן אף עולה על ידו בשמה - אל"מ גילה גולדרט.

"אני רוצה לצרף יועצת נוספת שאני מכיר" מצוטט תורג'מן בפרוטוקול הישיבה "עבדתי איתה בתהליכים אסטרטגיים דומים. תפקידה יהיה לעבוד עם כל הצוותים ולראות שהכל מסונכרן....

שמה הוא גילה והיא אל"מ במילואים - קורות החיים שלה נשלחו אליכם והם גם נמצאים פה... אני חושב שהיא תהיה חיזוק משמעותי לעבודה הכוללת של החברה. אני ממליץ עליה בחום מהיכרות אישית ומהיכרות עם התהליכים שהיא הובילה בעבר".

יש לציין כי בדיקת 'וואלה! כסף' מעלה, כי התקשרויות החברה עם היועצים שנבדקו אמנם לא עברו מכרז, אך אושרו על ידי דירקטוריון החברה, ונעשו בהתאם להמלצות הייעוץ המשפטי שליווה את חברת ניהול מערכת החשמל ובהתאם לכללי ההתקשרות של החשב הכללי לפטור ממכרז.

בסביבת היו"ר אף הצדיקו את הצורך בשכירת היועצים ואמרו ל'וואלה! כסף', כי "המנגנון היחיד שעמד לטובת תחילת התנעת החברה, שהייתה עדיין ללא עובדים אך נדרשה לבניית תשתיות החברה ועוד, היה פטור ממכרז על פי כללי החשב הכללי. הרי בחברה עוד לא היו כל הפונקציות הנדרשות, ולכן גם לא פעלה בה עדיין ועדת מכרזים".

לשאלה מדוע חלק מהיועצים הם בעלי היכרות אישית עם היו"ר, הגיבו בסביבתו, כי "נעשה הליך תחרותי לקבלת הצעות בתחומים השונים, ובחלק מהתחומים נתקבלו כ-2-3 הצעות, ובחלק מהתחומים לא. חברי הדירקטוריון הביעו ספק ביכולת להביא אנשי מקצוע במסגרת מגבלה זו, ולכן היו"ר, שהוא אדם משימתי, ראה את הבאת הפונקציות הנדרשות כחלק מתפקידו".

"חלה טעות בהודעה המוקדמת על זכייה במכרז"

אחד מאותם יועצים היה איציק ברבי, ששירת תחת תורג'מן בצבא ושימש כעוזרו בחברת ניהול מערכת החשמל. ברבי היה מעורב במכרז לבחירת חברה שתלווה את גיבוש האסטרטגיה של 'נגה' - מכרז בו נטען כי פרטיו הודלפו כביכול לאחד הגורמים העסקיים שהתמודדו בו.

למכרז המדובר ניגשו החברות 'דלויט' ו'טאק', שהצעותיהם בשלב הראשון עמדו על כ-3.2 מיליון שקל וכ-2.8 מיליון שקל בהתאמה. הצעתה של 'טאק' הועברה כפייבוריטית בוועדת המשנה של ועדת המכרזים של החברה, שעדיין לא נתכנסה לדון בהצעות.

שתי ההצעות הועברו לבסוף לוועדת המכרזים בראשות המנכ"ל כהן, שציין במכתבו, כי "היו"ר פנה אליי והבהיר שהוא רצה שחברת טאק תזכה במכרז. וועדת המכרזים החליטה לחדד את תכולות המכרז ופנתה למו"מ נוסף עם הספקים, וכתוצאה מכך הורידה 'דלויט' את המחיר ל- 1.2 מיליון שקל וזכתה, ובכך נחסכו לחברה כ-1.6 מיליון שקל.

כשהודעתי ל'טאק' שהם לא זכו, הודיע לי הבעלים של 'טאק', שעוזר היו"ר אמר לו את המחיר שהציעה דלויט בשלב הראשון של מהלך המכרז, ואף הודיע לו בידיעת היו"ר שהוא יזכה במכרז וכבר נקבעה ישיבת התנעה עם היו"ר - זאת לפני שוועדת המכרזים התכנסה והחליטה בנושא.

ברגע שנודע לי הדבר קראתי לשיחה את עוזר היו"ר שבהתחלה הכחיש את הדבר, אך בשיחה שקיימתי עם היו"ר אמר שהמידע אכן הודלף. לנוכח זאת, הבהרתי ליו"ר את חומרת המעשה ואת הפגיעה בטוהר המידות והוא בחר לפטר את עוזרו בכדי להשתיק את הפרשה".

מכתב שנשלח לחברה בפברואר 2020 על ידי ד"ר איתן אור, מנכ"ל 'טאק', מאשש כי 'טאק קיבלה הודעה על זכייתה טרום התכנסות וועדת המכרזים של החברה (ב-13 לפברואר 2020), אך לא נמצאה כל הוכחה להדלפה מתוך המכרז.

ד"ר אור ציין במכתבו, בין היתר, כי "בתאריך 17.1.2020... קיבלתי בצהריים טלפון מאיציק שמבשר על הזכייה במכרז" והוסיף לאחר מכן, כי "ב-26.1.2020 נתבקשנו לקבוע ביום חמישי בשעה 9:30 ישיבת התנעה עם סמי".

ד"ר אור כתב עוד, כי "בפגישה שלנו ביום חמישי ה-10.1 באותו המקום ובאותו המזן שתואם לנו עם סמי (היו"ר), השתנה הרכב המפגש ומטעם ניהול המערכת הגיעה הנהלת החברה שטענו שהם רוצים לפגוש את מי שהם מאשרים לו את סכומי המכרז.

הסתבר לי בפגישה שמנהלים אלה לא נחשפו או לא קיבלו, או לא קראו אפילו, את ההצעה שלנו והם ביקשו להבין בע"פ... בשום שלב במפגש הזה לא נאמר ולא נרמז כי מדובר בוועדה שטרם החליטה. להיפך, שוחחנו על נושאים קונקרטיים ועל לוחות הזמנים המעשיים לביצוע. שיחה שמתקיימת תדיר בשלבי ההתנעה.

בתום המפגש, יורם (המנכ"ל לשעבר) ביקש שאשאר אתו וקיים איתי שיחה ייעוצית מלאה בעניין הקשר עם הדירקטוריון, העברת מסרים ליו"ר, ההרכב של ההנהלה, גיוסים ואי התאמות. שיחה כזו אין סיכוי שתתקיים עם מי שאינו עומד להיות יועץ שומר סוד של המנכ"ל.... אין תקדים לכך שוועדת המכרזים של משרד כלשהו הפכה את החלטת ועדת המשנה שציינה את ההצעות התואמות שקיבלה".

בסביבת היו"ר מאשרים כי "חלה טעות בהודעה המוקדמת על הזכייה", אך באותה נשימה מאשימים את המנכ"ל לשעבר כהן בשינוי החלטת וועדת המשנה. אותם גורמים גם דוחים בתוקף כי בוצעה הדלפה כלשהי מהמכרז, ואף טוענים כי "אם הייתה הדלפה, אזי החברה שכביכול הודלף עבורה הייתה משנה את מחירה גם בשלבים המתקדמים יותר, דבר שלא קרה".

סמי תורג'מן, בימיו כאלוף פיקוד דרום. ביחס לטענות לגבי הרכב: "עשיתי שימוש ברכב אותו שכרתי על חשבוני, למרות שרוב פעילותי אז הייתה לטובת חברת נגה". בהמשך לדבריו, הועמד לרשותו רכב בהתאם לכללים ולאישורים (צילום: מערכת וואלה! NEWS, תומר נויברג, הבינתחומי הרצליה)

רכב צמוד מדי?

אך בעוד תורג'מן החל להיפרד מיועציו ההתחלתיים, הוא התקשה לכאורה יותר, כך על פי העדויות שהגיעו לידי 'וואלה! כסף', להיפרד מרכב החברה הצמוד.

"היו"ר לא רצה להיפרד מהרכב הצמוד לו" סיפרו מקורבים לחברה "וזאת למרות שחוזר רשות החברות הממשלתיות לא מאפשר לו לקבל רכב צמוד. הוא גם סירב לחתום על חוזה העסקה אל מול החברה בעקבות כך".

המקורבים מתייחסים לחוזר 2019-2-1 של רשות החברות הממשלתיות שאינו מאפשר העמדת רכב חברה ליו"ר בחברה ממשלתית, אלא אם אושרה על ידי הרשות חריגה בעניין. הדבר גם מופיע באישור האסיפה הכללית למינויו.

רכב החברה של תורג'מן העסיק את דירקטוריון החברה במספר דיונים, וביניהם ישיבת הדירקטוריון שנערכה ב-4 לספטמבר 2019, בה ציין אחד הדירקטורים, כי "ברשות החברות הממשלתיות לא מאשרים רכב ליו"ר דירקטוריון."

אריאל אבלין, סגן בכיר לראש רשות החברות הממשלתיות, אמר באותה ישיבה "תיצמדו להנחיות אם אתם רוצים שזה יאושר". אבלין התכוון לאישור העלאת אחוז משרתו של תורג'מן ל-75%, שיחל רטרואקטיבית החל מה-18 למרץ 2019.

בישיבה שניהלו חברי הדירקטוריון ב-5 למאי האחרון הם כבר אישרו לתורג'מן הצמדת רכב (לאחר שאחוז משרתו עלה לאחרונה ל- 100%), לצד אישור רטרואקטיבי לתקופה שקדמה לכך, אולם רשות החברות לא נתנה אישור רטרואקטיבי.

גורמים בסביבת היו"ר טוענים, כי זה האחרון קיבל את אישור ראש רשות החברות הממשלתיות בעל פה. בישיבת הדירקטוריון מה-5 למאי האחרון אף העלה היועץ המשפטי של החברה, כי "על פי חוזר רשות החברות הממשלתיות משנת 2019 יו"ר דירקטוריון לא אמור לקבל רכב מאת החברה.... במקרה הקיים ניתן רכב ליו"ר הדירקטוריון, כתוצאה מהסכמה בשנת 2019 בין היו"ר לבין מנהל רשות החברות".

אבי אידל, רפרנט בחברה מטעם רשות החברות הממשלתיות, התייחס בישיבה לנושא: "אלעד (היועץ המשפטי, צ.ג) הציג את הדברים במדויק. דיווחנו שהיה אישור בעבר לעניין הרכב, אולם נדרש אישור פורמלי של הדירקטוריון לכך. התהליך התקין הוא אישור דירקטוריון ואז אישור הרשות לחריגה מהחוזר".

כלומר עד לאותה ישיבת דירקטוריון, הצמדת הרכב כלל לא אושרה. לא בדירקטוריון ולא על ידי רשות החברות.

אישור הדירקטוריון ניתן בכל זאת בסוף ישיבה זו, למרות שאחד הדירקטורים שאלה בה "אם זה בניגוד לחוזר הרשות שיהיה ליו"ר רכב חברה?", ונענה כי "החוזר מציין שלא אמור להיות ליו"ר רכב".

יש לציין כי לאחרונה החליטה ועדת הביקורת של החברה, כי תורג'מן ייאלץ לשלם כ-15 אלף שקל בגין הפרשי הצמדת הרכב שנעשתה ללא אישור, לבין תשלומי הוצאות הרכב שאושרו לו בפועל.

קניון קסטרא: שכירתך המשרדים היא שערורייה או דווקא חיסכון בכספי ציבור? (צילום: דניאלה)

שכירות של 80 מיליון שקל

הקצאת הרכב וההלוואה, עם זאת, נראים רק כקדימון אל מול מה שמתואר על ידי גורמים המצויים בעניין שכירת משרדי החברה בקניון קסטרא כ"מחדל". אותם גורמים אף מצהירים, כי מדובר ב"אחת העסקאות הכושלות בתולדות ישראל המצריכה לא פחות מוועדת חקירה".

גם כהן התייחס לכך במכתבו: "היו"ר סיכם עם בעל הנכס שחברת ניהול מערכת החשמל תשלם במשך 10 שנים, על שטח של כחמישית משטחי קניון קסטרא, סכום מצטבר (כולל בניה) בסך כולל של כ-80 מיליון שקל (ללא חניות). מדובר במחיר לא סביר בכל קנה מידה. ניתן היה לקבל משרדים טובים יותר במחיר זול משמעותית ולחסוך לחברה, למשק החשמל ולציבור עשרות מיליוני שקלים".

כהן מכוון למחירי שכירות ודמי הניהול של משרדים חלופיים באזורי חיפה (מת"מ), קיסריה והרצליה פיתוח, אשר לטענתו לא הצריכו עליות בנייה והתאמה גבוהות או כלל לטובת התאמת המשרדים לצרכי החברה.

כך, בעוד העלות העתידית הכוללת הצפויה לחברה עבור שכירת משרדיה בקניון קסטרא ל-10 שנים נאמדת בכ-80-90 מיליון שקל, כל אחת מהחלופות האחרות שהוצגו על ידו במכתבו לשרים נאמדות בכ-40-50 מיליון שקל פחות.

יש לציין, כי המחיר למ"ר שהחברה משלמת ללא דמי ניהול וללא הכללת עלות הבנייה עומד על כ-58 שקל, אך בצירוף לעלויות הבנייה דמי השכירות הכוללים (ללא חניות) קופצים לכ-120 שקל למ"ר.

סקירה של חברת ייעוץ הנדל"ן 'אינטר ישראל' למחירי שכירות למשרדים בחציון הראשון של 2019 מעלה כי מחיר מ"ר באזור חיפה עמד בממוצע על כ-70 שקל לאותה תקופה, ובקיסריה הקרובה לה על כ-61 שקל. כל אלו ללא עלויות בינוי, הנאמדות בכ-10-25 שקל תוספת לכל מ"ר.

"קניון קסטרא לא התאים לשמש כמשרדים לחברה" מספרים גורמים בסביבת החברה "ונדרשה בו בנייה מחדש בסכום של כ-25 מיליון שקל, המגולם באותם 80-90 מיליון שקל שהחברה עתידה לשלם, כד שיוכל לשמש ככזה".

מכתבו של כהן מאשש הדברים; "ברור לכל שהקמת משרדים בתוך קניון בעייתית מאוד ולא מאפשרת מתן חלונות, אור טבעי ואויר נקי לעובדים - דבר שבא לידי ביטוי בהתנגדות העובדים להיכנס למשרדים, ועיכוב נוסף ולא צפוי בתחילת הבנייה".

כהן מתכוון לפניית הסתדרות העובדים הכללית לחברה ב-13 למאי 2020, בטענה כי עובדי החברה לא ייכנסו למשרדים בקניון קסטרא, בשל "מחסור חמור באור טבעי", והציעה לחברה לבחון חלופות אחרות לקניון.

על בסיס ההסכמות שסוכמו לבסוף מול ועד העובדים, ביניהם מענק של 50 אלף שקל לכ לעובד לטובת המעבר, החלו עבודות התאמת הקניון לשימוש כמשרדי החברה, על חשבון החברה.

יש לציין כי בסביבת היו"ר טוענים כי תורג'מן לא מצא בקניון קסטרא את המיקום האידיאלי למשרדי החברה, וכי החלטתו להתכנס בקניון נבעה לאור מחסור בחלופה שתאפשר את מלוא השטח הנדרש לריכוז כלל העובדים בחלל אחד, לצד הורדת מחיר השכירות לכ-58 שקל למ"ר כמחיר קבוע לכל תקופת השכירות (10 שנים), ופריסת עלויות הבינוי לאורך כל התקופה.

משרדים (אילוסטרציה): סכומי עתק, על פי התלונות, חברי ההנהלה הופתעו לגלות את עסקת התיווך (צילום: ShutterStock)

המתווך, הפרויקטור והסכם הפשרה

סכום העתק שתוציא החברה על שכירת משרדיה העסיק אותה לא פחות מדרישת תשלום שקיבלה לדמי תיווך עבור איתור הקניון כנכס למשרדיה, שעמדו על כ-730 אלף שקל, ונדרשו במהלך ספטמבר 2019 על ידי חברה של אדם בשם שמוליק אביטל.

הפעלת גורם לתיווך בעסקת שכירות שטח משרדי בקניון קסטרא מעלה סימן שאלה לאור היות הקניון אחת מאפשרויות מיקום משרדי 'חברת ניהול מערכת החשמל' שכבר הועלתה בסוף דצמבר 2018 על ידי חברת החשמל.

זו האחרונה הוציאה אז מסמך בשם "בחינת חלופות לדיור אגף תפ"ט (תכנון פיתוח טכנולוגיות)". מדובר באגף שעבר על כ-220 עובדיו לידי 'נגה', כחלק מרפורמת משק החשמל.

במסגרת המסמך הוצעו 6 מיקומים הסמוכים למשרדים הקודמים של האגף בפארק מת"ם בחיפה, וביניהן קניון קסטרא, הממוקם כ-250 מטר ממטה חברת החשמל בעיר הנמל.

סימן השאלה אף מתחזק לאור הסכם שכר הטרחה ששלח אביטל עבור עבודת התיווך, בו הוא מציין בהעתקים אדם בשם אל"מ (במיל.) עזרא דואניס, המוכר ליו"ר תורג'מן משירותו הצבאי במפקדת זרוע היבשה, בה דואניס שימש כרמ"ח תשתיות ובינוי.

חברת אדירים, שבבעלות דואניס, נשכרה על ידי 'נגה' כפרוייקטור לנושא משרדי החברה, ובין היתר פיקחה לאחר איתור המשרדים על עבודות הבנייה בקניון קסטרא והתאמתם לצרכי החברה. מכאן עולה השאלה מדוע היה צורך הן בפרוייקטור לנושא והן למתווך.

במסגרת ההסכם של 'אדירים' עם 'נגה' תקבל הראשונה 2% מעלות השיפוץ על ניהול התכנון, ו-3.25% מעלות השיפוץ על פיקוח ובקרה. בנוסף, תקבל כ-15 אלף שקל לחודש עבור פיקוח במהלך החודשים בהם חל עיכוב בעבודות הבנייה, לצד 4% משווי הציוד הנרכש לקסטרא.

התכתבות ווטסאפ שנערכה בין דואניס לבין אביטל, והועברה לבית המשפט במסגרת תביעה שהגיש אביטל כנגד החברה, מעידה לכאורה כי דואניס היה מעורב בקידום קניון הקסטרא כמיקום משרדי החברה.

ב-7 לאפריל 2019 כותב דואניס לאביטל בשעת צהרים: "אחי היקר שלומות, תפרט לי בכמה מילים 3+4 אופציות.... כתבת שער הכרמל למה הכוונה? הרצון של סמי (נראה שהשתכנע אחרי לחץ שלי) להיכנס לקסטרא, אבל כתבת אופציה 3+4 תפרט לי יותר בבקשה". יומיים לאחר מכן אביטל מחזיר הודעה: "אני אבדוק מול הקסטרא".

חברי הנהלת 'נגה' הופתעו לגלות את עסקת התיווך, ובעיקר את גובהה, והתכתבות בנושא שהגיעה לידי 'וואלה! כסף' מלמדת כי החליטו לא לשלם את דמי התיווך לאביטל. בדיקה שנעשתה על ידי עורכי הדין של החברה, והגיעה גם היא לידי 'וואלה! כסף', מצאה כי סביר יותר שהתביעה מטעם אביטל תידחה מאשר תתקבל. בסופו של דבר שולמו לאביטל כ-330 אלף שקל במסגרת הסכם פשרה.

יש לציין כי לחברה הייתה אפשרות לנצל הפרות לכאורה שבוצעו על ידי בעלי הקניון כדי להשתחרר מהחוזה עימו, עם הייתה חפצה בכך, ולאתר משרדים חלופיים אחרים, שלדעת גורמים המקורבים לחברה לא היו מכבידים על כיסה.

אותם גורמים מפרטים כי בין ההפרות היו: דחיית מועדי הכניסה למשרדים על ידי הבעלים, היתר בניה שניתן כמספר חודשים לאחר סיום הבניה בניגוד לחוק, והיות המשרדים ממוקמים על ייעוד תיירות ומסחר (במקום משרדים).

אם לא די בכך, כהן מתאר במכתבו לשרים, כי תורג'מן דחף לכניסה למשרדים בקניון ללא שקיבלו היתר בנייה. "במהלך פברואר-מרץ 2021" כותב כהן "סיים בעלי הקניון את בניית המשרדים, ללא היתר בניה ובניגוד לחוק, והיו"ר ביקש שאתן הנחיה לעובדים להיכנס למשרדים.

טענתי שהדבר לא חוקי, וזה גרר כעס של היו"ר והאשמות נגדי ונגד הנהלת החברה שאנו 'מדקדקים מידי בחוק'. בחודש מאי 2021 התקבל היתר הבניה והיו"ר שוב ביקש שאתן הנחיה לעובדים להיכנס למשרדי החברה..... התברר שהיתר הבניה שניתן הוא לתיירות ומסחר, ולא למשרדים, ולכן, לא ניתן לקבל טופס אכלוס/תעודת גמר למשרדים. הדבר גרר כעס של היו"ר והאשמות שאנו 'בודקים ומתחכמים מידי'.

היועץ המשפטי של חנ"מ (החברה לניהול מערכת החשמל) בדק את הנושא מול היועצת המשפטית של הועדה המקומית (חיפה) שאמרה חד משמעית שאסור לאכלס משרדים בקניון, ואם רוצים בכל אופן משרדים אז צריך להגיש בקשה לשימוש חורג. היו"ר רתח מזעם שפנינו לקבל את חוות דעתה של היועצת המשפטית של הועדה".

שר האוצר אביגדור ליברמן, שמשרדו אחראי על החברות הממשלתיות: "נמתין לקבלת המסקנות של בדיקת ועדת הביקורת" (צילום: ראובן קסטרו)

התגובות:

מיורם כהן נמסר בתגובה: "איני מעוניין לעסוק בנושא ולהגיב. אני מאחל הצלחה לחברה ולעובדיה".

מלשכתה של שרת האנרגיה קארין אלהרר, אשר עתידה להחליט בקרוב בנוגע להמשך כהונתו של תורג'מן כיו"ר החברה ואשר החברה נמצאת תחת אחריותה, נמסר בתגובה: "הטענות העולות במכתב (של מנכ"ל החברה עד לאחרונה) מתייחסות לדברים שקרו לכאורה בטרם השבעת הממשלה וכניסתה של השרה לתפקיד, ואשר נוגעות לאופן התנהלות של החברה ולדיני עבודה - נושאים שעל בדיקתם אמונה רשות החברות הממשלתיות. במקביל נעשתה בחינה של הנושאים על ידי דירקטוריון החברה, ויש לפנות אליהם להמשך בירור".

מרשות החברות הממשלתיות נמסר בתגובה: "הטענות שהוצגו נבחנות וממשיכות להיבחן על ידי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה. חלק מן הנושאים המוזכרים בפניה מצויים בשלבי הסדרה. לאחר סיום ההליך הפנימי, וככל שהרשות תמצא לנכון להתערב, הדבר יעשה בהתאם לסמכויותיה על פי דין.

הנושאים הנוגעים לנהלי רשות החברות נמצאים בטיפול הרשות מול כלל הגורמים הרלוונטיים. בעניין הצמדת רכב החברה ליו"ר, כפי שאף צוטט סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, מר אריאל אבלין, רשות החברות לא אישרה ליו"ר הצמדת רכב בעת שכיהן ב-75% משרה, ולפי דרישת הרשות, ישיב היו"ר לחברה את ההפרשים בין עלות הרכב הצמוד לבין עלות אחזקת הרכב לה היה זכאי".

מלשכת שר האוצר אביגדור ליברמן, האחראי על רשות החברות הממשלתיות (שהינה יחידה במשרד האוצר), נמסר בתגובה: "כרגע מתנהלת בדיקה של ועדת הביקורת של החברה. נתייחס לאחר קבלת המסקנות".

האלוף (במיל') סמי תורג'מן מסר בתגובה:

"הטענות המועלות הן מצג מעוות של האמת. כולן נובעות מתסכול של מנהל בכיר שנאלץ לעזוב את החברה לאחר שדירקטוריון החברה החליט שתפקודו אינו מספק. נקראתי להקים חברה ממשלתית מן היסוד, ואני גאה לומר שעמדנו במשימה, בתקופה ייחודית של ארבע מערכות בחירות והשלכות מגיפה שלא נראתה מעולם. כל הטענות העולות, מתייחסות לתקופה בה הוקמה החברה, ובטרם הייתה תשתית מינימאלית לפעילותה.

דירקטוריון החברה התכנס לראשונה בדצמבר 2018. כדי לעמוד ביעד המאתגר שהוצב לנו על ידי הממשלה, החליט דירקטוריון החברה לנקוט בגישה יוזמת ופרואקטיבית ולהתחיל את הליך הקמת החברה, עוד בטרם מונה מנכ"ל, וזאת כדי להקים ולקדם תשתית להנהלה ולגופי החברה - לכשייתמנו.

כל הפעולות אותן ביצענו, נעשו בליווי גורמים מהמובילים בתחומם הן מההיבט המקצועי והמשפטי.
כל ההחלטות אותן קיבלנו בדירקטוריון היו כאשר טובת החברה והציבור לנגד עינינו.

טענות מופרכות אלו המתייחסות לשנים 2018-2019 הועלו בפני רק ביולי 2021, לאחר זימון לשימוע של המנהל הבכיר. לבקשתי הנושא הועבר לבירור בוועדת הביקורת של דירקטוריון החברה. וועדת הביקורת דנה בהן והמליצה לדירקטוריון "לסגור את הבירור בנושא זה, כיוון שלא נראה שיש כאן פעולה, שנעשתה מצד היו"ר, בחוסר תום לב"

לעניין לקיחת ההלוואה: בנובמבר 2019 נוכו משכרי מלוא ההפרשות באופן רטרואקטיבי, החל מתקופת תחילת עבודתי בפברואר 2019. מכיוון שמדובר בסכום גדול, החליטה ללא ידעתי הנהלת החשבונות של החברה, גוף חיצוני שהעסקנו אז, להגדיר רישומית את הדברים כהלוואה ולפרוס את ההחזר לאורך שנת 2020.

ברגע שנודע לי על כך, בינואר 2020, ע"י סמנכ"ל הכספים, פרעתי מיידית את יתרת החוב. יתרה מכך - דרשתי, ושילמתי, גם את תשלומי הריבית עד לאותו מועד. יש להדגיש כי הנושא עלה בוועדת ביקורת באותה עת ובדירקטוריון של החברה, וכן קיבל ביטוי בביאורים של הדוחות הכספיים המבוקרים של החברה.

לעניין הצמדת רכב חברה: לכל אורך התקופה שבין נובמבר 2018 למאי 2019, עשיתי שימוש ברכב אותו שכרתי על חשבוני, למרות שרוב פעילותי אז הייתה לטובת חברת נגה. במרץ 2019, אישר דירקטוריון החברה להחזיק רכב עבור יו"ר הדירקטוריון, לאור שיקולי כדאיות כלכלית. רשות החברות אישרה את ההחלטה, ומאז יוני 2019, אני עושה שימוש ברכב חברה. הדירקטוריון אישרר החלטה זו גם במאי 2021.

הדלפה מתוך מכרז בנוגע לתכנון אסטרטגי: מכיוון שחלק מגופי החברה טרם הוקמו, אישרה לנו רשות החברות לצאת למכרז מובנה של החשכ"ל בו משתתפות 5 חברות. בינואר 2020 גובשה המלצה על חברת טאק ע"י ועדת משנה, בה היה חבר גם המנכ"ל. ההמלצה הועברה לידי ועדת המכרזים.

בתאריך 26.1.20 החליטה ועדת המכרזים, בראשה עמד המנכ"ל דאז, לדייק את תכולת העבודה והחל תהליך התמחרות - במסגרתו הגישה חברת דלויט הצעה משופרת. חברת טאק טענה כי לא הייתה מודעת לתהליך, שבסיומו נבחרה דלויט. אכן, עוזרי דאז טעה והודיע לחברת טאק על זכייתה, עוד בטרם אושרה הבחירה באופן סופי. לאור זאת, בחרתי לסיים את עבודתו של העוזר.

העסקת יועצים ללא אישור: כל היועצים שהועסקו על ידי החברה, לכל אורך פעילותה, מיום הקמתה ועד היום, אושרו כדין על ידי דירקטוריון החברה והגופים הרלוונטיים. את היועץ שלגביו נטען שהעדפתי על פני אחרים, הכרתי היכרות מקצועית בלבד, במהלך שירותי הצבאי.

כאשר הוא ניגש למכרז אותו ערכנו, הבאתי לידיעת הדירקטוריון את ההיכרות המקצועית שלנו. הוא נבחר לאור ניסיונו המקצועי, והוא אף הוכיח את יכולותיו במסגרת העבודה מולו. יתרה מכך, לאחר שמונה מנכ"ל לחברה, ולאור הערכתו את איכות העבודה, החליט להאריך את ההתקשרות עימו.

תשלום עבור משרדי החברה בקסטרא: בחרנו להקים את משרדי החברה באיזור חיפה, על מנת לשמר את עובדי החברה אשר מתגוררים בקרבת מקום. שיקולים ייחודיים כגון לוחות הזמנים הקצרים במיוחד, הצורך במשרדים בהיקף של כ-5,000 מ"ר, שטח גדול שלא כל מבנה יכול לעמוד בו, והתנאים בהם נדרשנו לעמוד כחברה ממשלתית בסיווג 10 - צמצמו מאד את מרחב האפשרויות. נזכיר כי המדובר היה בתקופה טרום הקורונה, בה שוק המשרדים הוגדר 'רותח' והיה מחסור משמעותי בשטחים פנויים אשר עומדים בדרישות שמנינו לעיל.

לאור זאת, הקמת משרדים בקסטרא הייתה האופציה הרלבנטית היחידה. מנכ"ל החברה דאז היה מודע לכך, וכך הציג את הדברים בפני דירקטוריון החברה במס' הזדמנויות שונות. לעניין הטענות על המחיר הכביכול מופרז - מדובר במחיר הנמוך ביותר עבור מ"ר, הן בשטחי המשרדים, והן במחיר החנייה, העומד על כ-25% פחות מהמקובל במתחם.

הנהלת החברה, הדירקטוריון ורשות החברות היו מודעות לנושא, ואף אישרו וליוו את ההחלטה לכל אורך הדרך. מסוף אוגוסט 2021 החברה פועלת ממשרדיה בקסטרא, העובדים מרוצים מאד מסביבת עבודה נוחה ומתקדמת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully