רפורמות רבות נמצאות בחוק ההסדרים שיובא בקרוב לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אך בין הסערה שעוררה הרפורמה בחקלאות לבין הדיון סביב אגרת הגודש, הטיל ראש הממשלה, נפתלי בנט, פצצה כשהכריז על "רפורמת המילקי".
אך למעשה בנט לקח פרק העוסק בייבוא מתוך חוק ההסדרים שכבר אושר ביום חמישי האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת, לקראת קריאה שנייה ושלישית. הרפורמה מתייחסת למספר אספקטים בתחום הייבוא, אך לגבי מוצרי מזון מסויימים כגון: פירות, ירקות, ביצים וחלב - הוסכם שהם יידונו במסגרת נפרדת כחלק מהרפורמה החקלאית שעוררה התנגדות כה עזה, גם בקרב חלק מחברי הקואליציה.
האם הלשון הדרמטית שבה נקט ראש הממשלה מנסה להאדיר את החלקים שכן עברו, על חשבון מה שהוחרג מהרפורמה בלחץ הלובי החקלאי?
לדברי ראש הממשלה, כפי שפורסמו בחשבון הטוויטר שלו, הוא ייאמץ את מה שהוא כינה "המודל האירופי" לפיו יותר יבוא מזון רגיש (כמו מוצרי חלב, מוצרי אוכל לתינוקות, תוספי מזון ועוד) על בסיס הצהרה בלבד.
עוד לדברי בנט, הצעד יחסוך לציבור הישראלי כ-3 מיליארד שקלים בשנה. בנט אף פירט את המוצרים שייכנסו לרשימת המזונות שאותם יותר לייבא על פי הצהרה: מעדני חלב, שמנת, גבינות קשות, יוגורט, שימורים, ירקות קפואים, פטריות, דבש וחומרי גלם לתעשייה.
בכוונה נמנע בנט מלהזכיר את אותם מוצרים שהוחרגו מהרפורמה בלחץ הלובי החקלאי, שעל פי הידוע דווקא הם מן הגורמים העיקריים ליוקר המחייה הגבוה בישראל.
הרפורמה בענף המזון תיכנס לתוקף בינואר 2023, כאשר לשר הבריאות שמורה הזכות לדחות את תחילתה בתקופה שלא תעלה על 9 חודשים, באישור ועדת הבריאות.