הפיקוח על הבנקים מפרסם היום עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 411 "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור". העדכון העיקרי הראשון הוא התאמת דרישות הזיהוי והאימות במתן שירותי תשלום, וכך כותב יאיר אבידן, המפקח על הבנקים:
"בשנים האחרונות חלה התפתחות מואצת בשוק התשלומים בישראל, והיקף התשלומים המבוצעים באמצעים דיגיטליים. נוכח זאת, הפיקוח על הבנקים התאים את דרישות זיהוי ואימות הלקוחות ע"י התאגידים הבנקאיים לרמת הסיכון ולמאפייני פעילות התשלום.
ברמת פעילות בסיסית יחסית, הלקוחות יידרשו לרשום את פרטיהם המזהים (שם, מספר זהות, תאריך לידה, מין ומען), את פרטי חשבון העו"ש וכרטיס החיוב באמצעותם תבוצע ההתחשבנות בגין שירות התשלום ואת מטרת שירותי התשלום (עסקית או שאינה עסקית).
בחלק מהמקרים יידרשו הלקוחות להציג העתק של תעודה מזהה שהנפיקה מדינת ישראל הנושאת תמונה. כמו כן, התאגידים הבנקאיים יידרשו לאמת את פרטי הזיהוי של הלקוחות מול מרשם האוכלוסין או מול התאגיד הבנקאי בו מתנהל חשבון העו"ש של הלקוח.
במידה והיקף הפעילות גבוה יחסית ו/או מאפייני הפעילות מורכבים יותר, יידרשו פעולות זיהוי ואימות נוספות בדומה לנדרש בפתיחת חשבון עו"ש בתאגיד בנקאי, ובכלל זה, הצגת מסמכי זיהוי מקוריים וזיהוי פנים אל פנים.
הנושא השני אליו מתייחס המפקח על הבנקים הוא הקלות בניהול חשבונות של נותני שירות בנכס פיננסי:
במטרה להקל על יכולת ניהול החשבונות של נותני שירות בנכס פיננסי בבנקים ועל רקע התקנת צו אסור הלבנת הון שיחול על גופים אלו וייכנס לתוקפו בחודש נובמבר 2021, קבע הפיקוח על הבנקים הקלות בנוגע לחובה החלה על הבנקים ברישום נהנים ובעלי שליטה בחשבונות של נותני שירות בנכס פיננסי.
ההקלות יחולו על חשבונות של גופים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון, חיסכון וביטוח אשר קיבלו ממנה רישיון למתן שירות בנכס פיננסי ושחל על פעילותם צו אסור הלבנת הון.
במטרה להקל על פעילות העסקים הקטנים ולעודד תחרות ועל רקע התקנת צו אסור הלבנת הון על נותני שירות בנכס פיננסי, הוגדלה מסגרת הפעילות של בית עסק קצה במסגרתה יתאפשר לקבל שירותי סליקה של תשלומים בכרטיס חיוב באמצעות מאגד, ללא התקשרות ישירה עם הסולק.
ההקלות יסירו חסם משמעותי המקשה כיום על גופים אלו לפעול במערכת הפיננסית הישראלית ולהתחרות במערכת הבנקאית.
המפקח על הבנקים: התאמה לסטנדרטים בינלאומיים
כן עודכנו עוד שני נושאים עיקריים, הראשון הוא התאמת ההוראה לסטנדרטים הבינלאומיים - דוח ביקורת שנערך על ידי ארגון ה- Financial Action Task Force (FATF) על מדינת ישראל בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור שפורסם בדצמבר 2018, העלה כי קיימים פערים מסוימים בין הסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו בנושא, לבין ההנחיות הקיימות בישראל.
במטרה לעמוד בסטנדרט הבינלאומי בתחום, נוספו מספר הנחיות להוראה, בפרט בנוגע לחובות המוטלות על הבנקים בעת ביצוע העברות בינלאומיות.
התיקון המרכזי האחרון בהוראת המפקח על הבנקים היא בדבר הקלות בדרישות הזיהוי והאימות בעת פתיחת חשבון ניהול תיקים. לצורך הצטרפות מרחוק, של לקוחות המנהלים חשבון עו"ש בתאגיד בנקאי, לשירות של ניהול תיקי השקעות, ניתן יהיה לזהות את הלקוח ע"י גורמי זיהוי טכנולוגיים חלף זיהוי פיזי.
אימות זהות הלקוח יבוצע באמצעות שני גורמי אימות לפחות, כהגדרתם בהוראת ניהול בנקאי תקין 367 העוסקת בבנקאות בתקשורת ויינתנו הקלות מחובת זיהוי פנים אל פנים ומקבלת הצהרה על נהנים בחתימת מקור. ההקלות יינתנו בכפוף לקיומם של תנאים המפחיתים את הסיכון, כגון, קיום זהות מלאה בין הנהנים בחשבון ניהול התיקים לנהנים בחשבון העו"ש הקיים.
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "העדכון להוראה שפרסמנו היום מתאים את הדרישות הרגולטוריות מהמערכת הבנקאית בתחום איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור לסטנדרטים הבינלאומיים בתחום.
בנוסף ההוראה הותאמה לשינויים בסביבת הפעילות הפיננסית, ובכלל זה, שינויים טכנולוגיים ושינויים בשוק התשלומים בישראל, במטרה לקבוע כללי משחק אחידים ככל שניתן לגופים המפוקחים. כמו כן, העדכון יקל משמעותית על פעילותם השוטפת של גופים פיננסיים שקיבלו רישיון לפעילות בנכס פיננסי מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון".