33,207 - זה מספר ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה אתמול במהלך דיוני ועדת הכספים בנושא חוק התקציב. האחראים לכך הם חברי הכנסת גפני, ינון אזולאי, אופיר כץ וסמוטריץ' שהגישו יותר מ-22 אלף הסתייגויות וח"כ אחמד טיבי שהגיש בשעות הערב המאוחרות 11 אלף הסתייגויות נוספות בשם הרשימה המשותפת.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר כתב אתמול בחשבון הפייסבוק שלו: "אני מודה, טקס הענקת הסתייגויות על חוק התקציב היה מרגש. אל דאגה, בעוד כמה ימים לא רק אני אשן בנחת אלא כל אזרחי מדינת ישראל".
אתמול אחה"צ החלה הוועדה בראשותו לדון בחוק התקציב לשנים 2021-2022. למרות המספר הרב של הסתייגויות בוועדה מקווים לסיים את הדיונים ביומיים הקרובים, כדי שביום ראשון חוק התקציב יונח על שולחן הכנסת.
על פי ההסכם הקואליציוני התקציב חייב לעבור בכנסת עד ה-14 בנובמבר, אך בקואליציה מעוניינים להקדים את ההצבעה ל-4 בנובמבר (יום חמישי הבא) כדי לא להגרר לרגע האחרון.
תקציב המדינה לשנת 2022 יעמוד על כ-562.9 מיליארד שקל: תקציב החינוך יעמוד על 69.7 מיליארד שקל, תקציב הביטחון - 59.8 מיליארד, ביטוח לאומי - 50 מיליארד, בריאות - 44.8 מיליארד והחזרי ריבית - 42.9 מיליארד.
אתמול אישרה ועדת הכספים את חוק מסגרות תקציב המדינה, שהגדיל את תקרת הגירעון ואת מגבלת ההוצאה הממשלתית בעוד 10 מיליארד שקל (כסעיף רזרבה לשנת 2022) לצורך התמודדות עם משבר הקורונה בשל הוצאה גדולה מהצפוי בגל הרביעי.
במהלך הלילה אישרה ועדת הכספים את החלק המספרי בתקציב, הכולל תוספת של 10 מיליארד שקל למלחמה בקורונה.
חוק ההסדרים של התקציב הנוכחי כולל מספר רב של רפורמות ענק, זאת לאחר ששלוש שנים לא אושר תקציב המדינה. חוק ההסדרים נידון בוועדות שונות של הכנסת, רובן בוועדות הכספים והכלכלה.
כל רפורמות חוק ההסדרים שנידונו בוועדת הכספים אושרו לקריאה שנייה ושלישית, וגם הרפורמות הגדולות שנידונו בוועדת הכלכלה, כמו הרפורמה בביטול תקרת חניה, תח"צ ונתיבים מהירים, סיבים אופטיים, רפורמת הייבוא ובנקאות פתוחה אושרו לקריאה שנייה ושלישית.
כזכור, רפורמת החקלאות השנויה במחלוקת לה התנגדו לא מעט חברי הכנסת מהקואליציה פוצלה מחוק ההסדרים עוד לפני שעבר לדיוני הכנסת, והיא תקודם במסלול החקיקה הרגיל. ואילו חוק המטרו, שנועד לקדם את הפרויקט התשתיתי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, אושר בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים בראשותה של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).
הח"כים שהשיגו יותר ממיליארד שקל לישיבות
למרות שביעות הרצון של ח"כ קושניר, יש גם כמה חברי אופוציזיה (בצלאל סמוטריץ', ינון אזולאי, יצחק פינדרוס ואופיר כץ) שמצאו סיבות למסיבה. כך למשל תקציב הישיבות המלא בסך 1.17 מיליארד שקל נכנס לבסיס התקציב לקריאה השניה והשלישית ולא ידרש להגיע פעם נוספת בפניה לוועדת הכספים- כך על פי הודעת הח"כים שהובילו את המהלך.
כתוצאה מכך יוכלו הישיבות והכוללים לקבל תמיכה מלאה מיד לאחר העברת התקציב בכנסת ולא יאלצו להמתין מספר חודשים להעברת התוספת התקציבית פעם נוספת בוועדת הכספים.
בהצעת התקציב שעברה בכנסת בקריאה הראשונה עמד תקציב הישיבות על 804 מיליון שקל. הקואליציה החליטה להגדיל את התקציב ולהעמידו על 1.17 מיליארד. שקל ואולם, התוספת התקציבית הוכנסה על ידי אגף התקציבים ועל פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לסעיף רזרבה ולא לתקנת הישיבות באופן ישיר.
אם המצב היה נשאר כך העברת התוספת לתקנת הישיבות היתה לוקחת עוד חודשים מספר והיתה מעוכבת עד לקבלת חוות דעת משפטיות ואישור פניה תקציבית נוספת בוועדת הכספים.
חברי האופוזיציה הפעילו פיליבסטר אל תוך הלילה בדרישה שהתוספת תיכנס לתקנת הישיבות לאלתר. במהלך הלילה הגיעו חברי הכנסת סמוטריץ', אזולאי ופינדרוס לסיכום עם משרדי האוצר והמשפטים, יועמ"שית משרד החינוך הוקפצה מביתה והכינה במהלך הלילה את חוות הדעת המשפטית הנדרשת.
בהמשך לכך הצביעה וועדת הכספים בעד הרביזיה שהגישה האופוזיציה, תקציב משרד החינוך נפתח לדיון חדש בוועדה והסעיף אושר מחדש כאשר התוספת התקציבית הוכנסה ישירות לתקנת הישיבות.
מטעם חברי הכנסת סמוטריץ', אזולאי ופינדרוס נמסר: "תקציב הישיבות הוא הלחם והחלב של עשרות משפחות רבנים ואברכים.תקציב הישיבות קוצץ על ידי ממשלת השמאל הנוכחית בלמעלה ממאה מליון שקלים במצטבר.
לא יעלה על הדעת להוסיף לקיצוץ גם עיכוב בתקציב החלקי שכן אושר. מתחילת השנה קיבלו הישיבות פחות מחמישים אחוז מתקציבן וכתוצאה מכך רבנים לא קיבלו משכורות ואברכים לא קיבלו מלגות. אנו שמחים שהצלחנו למנוע לכל הפחות עיכוב נוסף ולוודא שהתקציב המלא יועבר לישיבות באופן מידי. נמשיך בעזרת השם להיאבק בגזרות הממשלה ובקיצוצי התקציב ולעמוד לימין עולם התורה והישיבות".