הישראלים שהיו יכולים למנוע את התקלה בפייסבוק

HAPPY HOUR לחמישי: לוגז איי.או (LOGZ I.O) היו יכולים להתריע מראש על תקלה כמו שנגרמה לפייסבוק, או לפחות להבין מה קרה, לפני שהעובדים ננעלו בחוץ. בינתיים הם משקיפים על תל אביב מהקומה ה-30, מתחזקים שלושה מקררים שונים - אחד עם בירות - ואוהבים את מה שהם עושים

מה עושים: המוצר של החברה מאפשר למפתחים לבצע חיפוש לאיתור תקלות בצורה קלה ופשוטה בתוך הלוגים - התוצרים בתוכנה שמתעדים את כל הפעולות שרצות עליה, ובמקביל מתריע בפניהם על בעיות אפשריות שעלולות לעלות במהלך הפיתוח התחזוקה השוטפת של האתר.

משתתפים:

בת אל ברגמן, בת 32, מאורסת, גרה בהוד השרון. תפקיד: Director of Customer Success, שלוש שנים בחברה.

אריה פישלר, בן 53, נשוי פלוס שלושה, גר במודיעין. תפקיד: Director of product managemen, שלוש וחצי שנים בחברה.

אבי פרויליך, בן 36, נשוי פלוס שניים, גר בהוד השרון. תפקיד: Engineering team lead, שנה וחצי בחברה.

עוד בוואלה!

מסתורי: מי ה"מלאך" ששומר על המדליסט האולימפי של ישראל?

לכתבה המלאה
לוגז איי.או. מימין: בת אל ברגמן, אבי פרויליך ואריה פישלר (צילום: ראובן קסטרו)

לוקיישן: לוגז.איי.או. משקיפה על תל אביב מהקומה ה-30 במגדל גבוה וחדש ברחוב הארבעה. רוב העמדות ממוקמות באופן ספייס, ויש גם כמה משרדים שאפשר לסגור עם דלת. במרפסת כמה שולחנות גבוהים וכסאות, ועל שניים מהם מתייבשת חליפת הצלילה של אריה, אליה נגיע בהמשך.

הפסקת קפה: במרכז המבנה ממוקם המטבחון הפתוח, שמעוצב בשילוב של אלומיניום, חום, אפור ותכלת. הקירות צבועים בלבן, תקרה גבוהה, ושני גרמי מדרגות מברזל ממוקמים בשני צדדיו.

ליד שולחן עץ ענק בצורת ח' כסאות בר ומולו, על משטח רחב יש עוגיות שוקולד צ'יפס, עוגיות בריאות, סלסלה עם תפוחים וכלים שקופים עם צ'יטוס מכל הסוגים, כיף כף, מקופלת, באונטי וטוויקס. קופסא של תיונים, קפה נמס, אבקת שוקו, דבש, קבוקים, קוואקר, גרנולה טבעונית, קראנצ'ית ותערובת בריאות, מכונת קפה וטוסטר. בארון שקו, יש לחם בריאות עם אגוזים וזיתים.

יש גם שלושה מקררים. בראשון קטשופ, המון סוגי נקניקים ופסטרמות, חומוס, גבינות 30% בטעמים, גבינה צפתית, גבינה צהובה והמון מעדנים. בשני - מדף שלם של עגבניות שרי, במדפים האחרים פירות, ירקות וקופסאות פלסטיק שמביאים מהבית. במקרר השלישי בירות, קולה המון סודה. במקפיא יש ארטיקים טבעוניים.

CV: בת אל גדלה בבית של מהנדסים, אבא, אחיה הגדול, אחותה הקטנה וגם היא, כל אחד מהם בתחום אחר. בתיכון שילבה לימודי מחול ומוסיקה עם מתימטיקה ומחשבים, שירתה בצבא כטכנאית קשר והחליטה ללמוד הנדסה ביו-רפואית, כי זה נראה לה מעניין.

היא התחילה את הקריירה כמהנדסת אפליקציה בחברה שפיתחה תכנה רפואית שקשורה לקרדיולוגיה, אחרי שנתיים עברה ל"אלגוטק" וניהלה את צוות התמיכה של מהנדסי האפליקציה ואחרי שלוש שנים רצתה לעבור לצד של הלקוח - לדבר עם המשתמשים, להבין את המוצר עוזר להם.

"שלחתי קורות חיים והגעתי ללוגז. אנחנו עובדים עם הלקוחות מרגע התשלום, מבינים את צורך העסקי שלהם, ובודקים איך המוצרים שלנו יכולים להשתלב בארגון שלהם ולהשיג מטרות ויעדים".

אבי שירת בחיל התקשוב ונבחר למצטיין נשיא המדינה. מיד עם שחרורו התקבל לעבודה ב"אלעד מערכות" כמנהל רשתות ובמקביל למד מדעי המחשב בבינתחומי על מלגה שקיבל מהצבא, סיים בהצטיינות, והתחיל לעבוד כמפתח תכנה במרקיורי, לפני שנקנתה על ידי HP.

אחרי חמש שנים החליט לעבור לסטארט אפ בתחום הווידיאו ומשם הגיע ללוגז, "כי היא שם דבר אצל המפתחים".

אריה, הוותיק בחבורה, חיפאי במקור, הוסלל בבית מגיל אפס ללמוד בטכניון ושם אכן מצא את עצמו בחוג למדעי המחשב אחרי שירות של שש שנים בחיל הים, שם עסק בפיתוח מערכות שליטה ובקרה.

אחרי שעבד שנה ב"אלגוטק" רצה לעשות משהו מאפס והצטרף ל"אלמונדנט", חברה שהקים חבר בתחום הפרסום באינטרנט וקיימת עד היום.

"הייתי העובד הראשון וניהלתי את הצד הטכנולוגי ואז הקמתי לבד את זיבאבא, בדיוק בזמן של חילופי דורות ברשת וכשפייסבוק התחילה לפרוח. התחלנו בפרויקטים של אי קומרס שרצו על הפלטפורמה של פייסבוק, עשינו כמה שינויים בדרך, ומצאנו את עצמנו נותנים שירותים טכנולוגיים סביב הפרסום של פייסבוק.

כשעייפנו נפשית וכלכלית, דיברתי עם אסף, אחד המייסדים של לוגז, שאני מכיר עוד מחיל הים. התייעצתי אתו והוא אמר שהם לא מחפשים בכירים, אבל כן צריכים אנשים שיתעסקו במוצר וזה עניין אותי, כי זה שילב את היזמות שלי ואת הראיה מקצה אל קצה".

(צילום: ראובן קסטרו)

בשביל הנשמה: כשהתחילה לעבוד בלוגז בת אל גילתה את הריצה. זה התחיל בשלוש פעמים בשבוע, חצי שעה כל פעם ועם לשון בחוץ, ולאט לאט הגדילה מרחקים ואפילו נהנתה. היום היא מגיעה ל-80 ק"מ בשבוע.

אבי שיחק כדורגל וכדורסל באס"א רמה"ש עד סוף התיכון, ומאמא שלו ירש את האהדה למכבי ת"א בכדורסל. כשיש לו זמן וכשיש שלג בסביבה, הוא גם גולש סנובורד.

הגענו לחליפת הצלילה הרטובה שהייתה על המרפסת. היא שייכת לאריה שצולל צלילה חופשית, שזה אומר לצלול בלי בלון ועם עצירת הנשימה. הוא כבר מגיע לעומק של 32 מטרים בדקה ורבע. כשתנאי הים מאפשרים, יוצאת סירה עם צוללנים כמוהו לחצי שעת הפלגה. ב

תשע, אחרי מקלחת על הספינה הוא כבר בדרך למשרד. חוץ מזה הוא רץ ועשה מרתון ואולטרא מרתון. לפני הקורונה ניסה לפתח תיירות ריצה לתיירים בחו"ל, אבל המיזם נעצר בגלל הנגיף.

(צילום: ראובן קסטרו)

איתור תקלות: ניסיון להבין לעומק מה החברה עושה, שולחת אותי להשבתת השרתים של פייסבוק, שהפילה גם את הווטס אפ ואינסטגרם לשש שעות והקשר של התקלה ההיא ללוגז.

"העובדים לא מצליחים להיכנס למשרדים ולהגיע לחדר הבקרה", אומרת בת אל, "ומאוד קשה להבין מה קורה כרגע. המערכת שלנו הייתה נותנת להם את האפשרות להציץ למידע של עצמם, מקום אחד שמחפש עבורם את הבעיה בלי צורך בכניסה לשרתים. היא יודעת להתריע שמשהו קורה עוד לפני שמישהו מרגיש בזה. אריה מוסיף שזה תמיד מתנהל במרוץ נגד הזמן, "כל דקה זה כסף".

קורונה: בלוגז לא היו פיטורים, והמשרד היה פתוח עבור עובדים כמו אריה, שהרגישו שהם חייבים להתאוורר. "אנחנו גרים בדירה מצומצמת במודיעין עם שלושה ילדים", הוא מסביר, "וכאן מרווח, פתוח ומואר עם נוף לים, אז כל עוד אפשר היה הגעתי". אבי התחיל את תהליך הקבלה ממש לפני ההתפרצות והתחיל לעבוד בשיאו של הגל הראשון.

"הכינו אותי למסיבת הפורים המטורפת שבסוף לא התקיימה וגם לא בשנה אחר כך. העבודה הווירטואלית ושיחות בסלאק, מערכת ההודעות הפנימית, חישלה אותי".

העובדים קיבלו תקציב לציוד משרדי דרך "הייטק זון" וחלקם הגיעו למשרדים והעמיסו כסאות ושולחנות. הציוד הגיע לאבי הביתה ביום הראשון שלו לעבודה, פלוס בקבוקים ממותגים, סווצ'ר מעולה עם הלוגו של החברה והמון שוקולדים.

את תקציב האוכל הפכו לתקציב חודשי, שכל אחד היה יכול להוציא כראות עיניו. בת אל מספרת שפעם ברבעון החברה נותנת יום חופש לעובדים, שבו הם צריכים לדאוג לעצמם וכל האתרים העולם מודממים ביחד.

(צילום: ראובן קסטרו)

מאיפה עובדים: העובדים בוחרים מתי להגיע, בין שניים לשלושה ימים בשבוע, משתדלים לתאם שכל הצוות יגיע ביחד. "אני מצליח להביא את הילד לגן בבקרים ופעם בשבוע יש יום קצר. כל אחד מתמרן לפי הצרכים שלו ושל העבודה".

מה לובשים: לאריה אף אחד לא מפריע ללכת יחף או עם סנדלים וזה אומר הכל.

ערך מוסף: אריה נזכר בנוסטלגיה בימים שלפני הקורונה, כה"האפי אוור" היה בלי מגבלות וההווי החברתי מהמם. בשנה וחצי האחרונות עושה צוות משאבי האנוש מאמצים לגבש את כולם. כשחזרו לעבוד מהמשרד חיכו להם קוקטיילים, היה יום בריאות עם מוזלי וחטיפי אנרגיה, יום ג'אנק פוד, די. ג'יי. על המרפסת עם מוסיקה טובה, היה אירוע עם הילדים בגולפיטק וגם אירוע חברה שנמשך יום שלם עם מתנפחים, על האש ועברי לידר.

כל צוות מקבל תקציב רבעוני. אצל אריה יצאו לצהריים ובילוי בעיר, הצוות של בת אל טס בשמי הארץ, ואבי בילה עם החבר'ה שלו בפיקניק מושקע. היו איוונטים וירטואלים מגניבים, אחד מהם - טקס אוסקר גלובאלי בהנחיית גיל ססובר. הייתה חלוקה מוקדמת לקבוצות שנפגשו, כתבו תסריט, שיחקו וצילמו.

ההפקה ערכה את הסרטונים ובערב האירוע כולם ישבו מול מסכי הזום וצוות השופטים חילק פרסים לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר, ולכל שאר הקטגוריות המוכרות. לפני פורים הם קיבלו מצלמות פולארויד כדי להצטלם מחופשים ובת אל נזכרת שלפני חנוכה התקשרה אליה שליחה מודאגת שחיפשה אותה בכניסה לקריית שמונה, כי הגיעה לשם במקום לקריית אונו.

(צילום: ראובן קסטרו)

שכר: תחרותי- ויש גם אופציות כמו בכל סטארט אפ שמכבד את עצמו. העובדה שהנהלה והמייסדים משתפים את העובדים במצבה של החברה באופן שוטף, חשוב ולאבי, ואריה קורא לזה שקיפות. "פעם בשבוע יש פגישת עדכון שבה מדברים גם על הדברים הפחות טובים, הכל על השולחן".

בת אל: "יש תחושה שאכפת להם מהעובדים וממה שאנחנו תורמים. במחלקת המכירות חלק ממרכיב השכר הוא בונוס, שזה תמריץ להצליח יותר".

(צילום: ראובן קסטרו)

מה הלאה: אריה אומר שהוא נמצא בשלב בחיים שבו הוא יודע שהדשא של השכן הוא לא ירוק יותר בהכרח והוא ורצה לעשות הכי טוב שהוא יכול כאן.

אבי מודה שהוא כל הזמן מקבל הצעות עבודה, אבל השקיפות והאופק הפתוח בלוגז לא נותנים לו להתפתות.

"הסיבה שאני עוזבת מקומות עבודה", מסכמת בת אל, "היא שנגמרים לי העניין והאתגר וכרגע אני בשיא מקצועי. זה מקום מאוד נדיר מבחינה חברתית והעובדה שגם אחותי הקטנה עובדת פה, זה בכלל מדהים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully