"הפריחה הכלכלית בת עשרות השנים של ישראל הפכה את המדינה לפחות ופחות תלויה בסיוע האמריקני", נכתב בכתבה שפורסמה החודש בניו-יורק טיימס. נראה שאין עוררין שהכלכלה הישראלית מצליחה להתחזק משנה לשנה, אבל השנה דבר אחד כבר בטוח: ההשקעה הכי טובה ב-2021 הייתה בכלכלה הישראלית ובשוק ההון הישראלי.
בואו נדבר קצת במספרים:
מדדי המניות בתל אביב - הטובים בעולם
המדדים העיקריים של הבורסה בתל אביב - מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 (הכוללים את החברות הגדולות שנסחרות) - הציגו למשקיעים מתחילת השנה תשואות שמדרגות אותם כמדדי המניות המובילים בעולם. ת"א 35 עלה מתחילת השנה בכ -20% ות"א 125 עלה בכ-18%.
לעומתם, מדד המניות המוביל בארה"ב - S&P500 (הכולל את 500 החברות המובילות בוול-סטריט) - טיפס מתחילת השנה רק בכ-16%, מדד נאסד"ק התחזק בכ-13% בלבד ומדד הדאו ג'ונס (הכולל 30 מניות נבחרות של חברות ענק אמריקאיות) התחזק בכ-12% בסך הכול.
מדדי הבורסה בתל אביב השיגו תשואה עודפת גם מול המדדים המובילים באירופה: מדד הפוטסי 100 (100FTSE) הבריטי התחזק בכ-9% בלבד; הדאקס הגרמני (DAX) טיפס מתחילת השנה רק בכ-10.5% והקאק 40 הצרפתי (CAC40), הכולל את 40 החברות הגדולות בבורסה הצרפתית, עלה בכ-17%.
המדדים הישראליים עקפו גם את המדדים של הבורסות המובילות באסיה: מדד הנייקי היפני 225 (225NIKKEI) טיפס מתחילת השנה בכ-5% בלבד, ובסין מדד שנחאי (SE) התחזק רק בכ-2.75% מתחילת השנה. מדד האנג סנג 50 (50HANG SENG) בהונג קונג אפילו ירד ב-9.75%.
מדד המניות העולמי MSCI WORLD רשם עלייה של כ- 12.3%.
אז נכון, 2021 האירה פניה, עד כה, לשוק ההון הישראלי, אבל חשוב גם לשים את הדברים בפרספקטיבה הנכונה ולזכור ששנת 2021 מגיעה שנה אחת אחרי שנת 2020 שבה שוק ההון בישראל לא בדיוק הופיע בראש הטבלה. חלק ניכר מהסיפור היפה שמספרת 2021 הוא תיקון של 2020, בעיקר במדדי המניות.
גם שוק החוב הישראלי פורח:
בשוק הסולידי, האג"חים הישראלים הכו את מקביליהם בעולם ואף הסבו את התשואה הגבוהה בעולם. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד הניבו למשקיעים תשואה של כ- 4.1% בשנת 2021 ואילו אגרות החוב הממשלתיות השקליות ירדו בכ - 1.9%.
מדדי האג"ח הקונצרניים הישראלים הניבו למשקיעים את התשואה הגבוהה בעולם: מדד הדגל תל בונד 20, הכולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות (צמודות מדד) בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה טיפסו בכ-6.7% ב-2021, מדד התל בונד השקלי טיפס בכ-2.1% ומדד התל בונד הדולרי התחזק בכ-8.4% בשנה החולפת.
לעומת ישראל, אגרות החוב של גוש האירו רשמו ירדה של כ- 0.59% לטווח בינוני (צמוד ליורו) ב-2021, ונרשמה היחלשות של כ- 0.31% באג"ח הקונצרני השוויצרי לטווח הזמן הבינוני (צמוד לפרנק שוויצרי) בשנה החולפת.
במדדים העולמיים נרשמה ירידה של כ- 3.4% במדד האג"ח הקונצרני העולמי, תשואה שלילית של כ- 1.8% בתעודת הסל SPIB שמשקף חשיפה לשוק האג"ח האמריקני לתקופת של שנה עד 10 שנים, וירידה של כ- 2.8% ב- AGGקרן הסל של אגרות החוב של ברקליס שעוקבת אחר מדד מצרפי של אג"ח בארה"ב שקרוי Aggregate המשמש כבנצ'מרק (מדד ייחוס) עבור מנהלי השקעות מכל העולם.
אפילו זקני שוק ההון לא זוכרים כאלה פערים לטובת השוק הישראלי. בלי ששמנו לב כסף רב נכנס לישראל בעיקר בתחום ההיי-טק. קרנות הון סיכון מגייסות סכומי עתק - אינדיקציה לכך שהצלחה מביאה הצלחות אחרות. הגז זורם למשק האנרגיה שלנו בעוד שבאירופה סובלים ממשבר אנרגיה, וכל זה כשהמכפילים בבורסה המקומית אינם גבוהים באופן יחסי ואפילו רוב מניות הבנקים נסחרות מעט מתחת להון העצמי.
השקל הפך לאחד המטבעות החזקים בעולם
בגזרת המט"ח אנחנו מרגישים כבר תקופה לא קצרה שהשקל חזק יותר מבעבר אבל מתחילת השנה השקל כיכב וכבר זכה בתואר "המטבע החזק בעולם".
השקל הפגין ביצועים משמעותיים אל מול המטבעות העיקריים עוד בעשור החולף: הדולר האמריקני נחלש ב-13.5% מול השקל בעשור החולף, הליש"ט הבריטי נחלש ב-23% בתקופת הזמן הזאת, האירו נחלש ב-24% בעשור האחרון מול השקל, היין היפני נחלש ביותר מ-40% בעשר השנים האחרונות והפרנק השוויצרי נחלש ב-14%.
מתחילת 2021 ביצועי השקל היו דומים לדולר האמריקני ולשטרלינג הבריטי, אבל הציג תשואה עודפת של יותר מ-5% מול האירו והפרנק השוויצרי ויותר מ-7% מול היין היפני.
מובילים בהיי-טק ובהנפקות
הבורסה בתל אביב במקום השני בעולם בצמיחה: מתחילת 2020 עד סוף אוגוסט 2021 הונפקו בה 108 חברות - 24% מסך החברות הנסחרות. זה הופך את הבורסה שלנו לשנייה (במונחי צמיחה) רק לבורסה של שנגחאי, שם בוצעו 420 הנפקות IPO באותו פרק זמן, שהם 27% מהחברות הנסחרות סך הכול. מתוך החברות שהונפקו לראשונה בתל אביב, 65% הן חברות היי-טק.
שיא נוסף שנשבר בספטמבר השנה הוא בשווי המצרפי של החברות הנסחרות, שחצה את רף טריליון השקלים (לפי נתוני הבורסה). לשם השוואה, בסוף 2020 השווי המצרפי עמד על כ-800 מיליארד שקלים.
יש כיום בישראל יותר מ-60 חברות ישראליות, שאינן נסחרות בבורסה, בסטטוס של חד-קרן, כלומר ששווין מוערך במיליארד דולר ומעלה. בנוסף, באירופה כולה, לצורך ההשוואה, יש רק 70 חברות חדי-קרן. ברבעון האחרון נרשמו 54 גיוסי ענק באירופה, 16 מתוכם בישראל.
האתגר: שהעושר יחלחל לכל אוכלוסיית המדינה
אז מה הסיבה לזה? בגדול - היי-טק. עד לשנים האחרונות היינו קוראים על אקזיט פעם בחודש-חודשיים אבל בתקופה האחרונה הכותרות בעיתונות הכלכלית מתעדכנות הרבה יותר מהר.
אנחנו רואים שינוי אדיר בהיי-טק, כשהעושר מתפזר כיום (בזכות עסקאות סקנדרי) בין העובדים ולא רק בין היזמים והמנהלים הבכירים. כל אקזיט גדול מייצר עשרות מיליונרים ישראלים חדשים. בנוסף, חברות ההיי-טק שהתמקדו בעבר באקזיט המיוחל, מתמקדות היום במכירות, בשיווק, בהשקעות במחקר ופיתוח, מגייסות עובדים חדשים ואף רוכשות חברות כדי לגדול.
השאלה כרגע היא האם מקבלי ההחלטות ישכילו לפעול כדי שהעושר הזה יחלחל הלאה לשאר האוכלוסייה. המבחן הגדול שעומד בפני מקבלי ההחלטות הוא לוודא שכמה שיותר מתושבי ישראל ייהנו מפירות ההצלחה הכלכלית, כולל שילוב עובדים חדשים מהפריפריה והמגזרים השונים בהיי-טק כדי לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים.
.
נתוני התשואות המופיעים במאמר זה נכונים לתאריך 30.9.2021
הכותב הינו עומר דגני, סמנכ"ל בקבוצת ילין לפידות. קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא ביעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני המבוצע בידי בעל רישיון עפ"י דין והמתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. חברות מקבוצת ילין לפידות ו/או נושאי המשרה שלהן ו/או מנהליהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן אינם לוקחים על עצמם כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או נסיבתי הנובע משימוש בכתבה זאת. אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד