גל התייקרויות מאסיבי יוצא לדרך - וכבר מחר נרגיש את אותותיו הראשונים. השילוב הנפיץ של עליית מחירי חומרי הגלם והאנרגיה בעולם, המחסור בעובדים בישראל והמיסים החדשים שהטילה הממשלה על חלק ממוצרי הצריכה הם הגורמים העיקריים שהובילו לגל ההתייקרויות. המומחים מעריכים כי החל מהשנה הבאה הסכום החודשי שיוציא משק בית ממוצע על הצריכה יגדל במאות שקלים.
נציין כי מחירי חומרי הגלם וההובלה עלו כבר לפני כמה חודשים, מדובר במגמה כלל עולמית מתמשכת שעדיין לא באה לידי ביטוי בצורה ממשית בישראל. לספקים עדיין היו מלאים של מוצרים ועסקאות ישנות, הקמעונאים הסתפקו בביטולי מבצעים וכך העלאת המחירים נמנעה. זאת, בין היתר, על רקע החשש מפגיעה בתדמיתם בעקבות המחאה הציבורית נגד יוקר המחיה בישראל שהייתה כאן ב- 2011.
יש לציין שגם לאינפלציה יש קשר להתייקרויות: העובדה שרוב מדינות העולם הדפיסו מיליארדים רבים, גרמה לכך שבידי הציבור נמצא כסף שתומך בהגברת הביקוש, אל מול היצע קשיח או אף קטן.
אלא שעכשיו כבר אין מנוס ועליית המחירים מתקרבת בצעדי ענק.
מ-1 בנובמבר 2021:
מחירי הדלק צפויים לזנק ב-23 אגורות, כך שהמחיר לליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי יעלה יותר מ-6.60 שקלים - שיא של שלוש שנים. מדובר בעלייה של של 23 אגורות מהחודש הקודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.
ואם כבר בדלק עסקינן, יש לציין את המחסור בכלי רכב חדשים (בשל חיסרון ברכיבים שייצורם נבלם בשל הקורונה). כבר עתה מתבקשים מי שמזמינים דגמים מסוימים להמתין לאספקה במשך חודשים ארוכים, לעיתים אף שנה ומעלה. אמנם מדובר, לפי שעה, במחסור ולא בהתייקרות, אבל ההנחה היא שגם עליית מחירים תגיע. גם אם זו תתקזז בסופו של דבר עם שער השקל החזק, הרי שההשפעה על שוק המכוניות המשומשות כבר ניכרת בשטח.
מחירי הכלים החד-פעמיים יעלו בקרוב ל-100%, בהתאם למס החדש נועד לשנות את הרגלי הצריכה. כאן מדובר בהתייקרות ייחודית לישראל, שתשפיע בעיקר על הוצאותיהן של משפחות מרובות ילדים, בעיקר במגזר החרדי.
מ- 1 בדצמבר 2021
רוב מחירי מוצרי הצריכה צפויים לעלות בשל העלייה בתעריפי השינוע, לעיתים גם בשל מחסור ברכיבים. חלק מהספקים כבר הודיעו לרשתות הקמעונאיות על העלאת המחירים - ובהן חברת מי עדן שמוצריה יעלו בשיעור שנע בין 1.7-5% החל מ-1 בדצמבר.
כך כתבה החברה בהודעתה לקמעונאים: "מזה תקופה ארוכה קבוצת מי עדן ספגה התייקרות של עשרות אחוזים בעלויות הייצור של מוצריה, עקב התייקרות משמעותית של חומרי הגלם, עלויות ההובלה וכן בעלויות של ספקים מקומיים.
לאחר תקופה ארוכה בה נמנעה מי עדן מלייקר את מוצריה, החליטה החברה על עליה מתונה במחירי המחירון לרשתות השיווק על מנת שתוכל להמשיך ולספק את השירות הטוב ביותר ואת המים הטעימים בישראל עבור הצרכנים שלנו. מחיר מארז של בקבוקי 1.5 ליטר יעלה ב- 1.7% ומחירים של מארזי בקבוקים אישיים יעלה ב-5%. מדובר על עליה של עשרות אגורות בלבד למארז ומובן כי מוצרי מי עדן ימשיכו להימכר במחירים נמוכים משמעותית משל המשקאות הממותקים המוצעים בשוק".
מ-1 בינואר 2022
החל מינואר נצטרך לשלם יותר גם על הארנונה - שתעלה בשיעור של 1.9%, זאת בעקבות עליית מדד השכר הציבורי ומדד המחירים לצרכן.
המשקאות הממותקים יתייקרו בשל הטלת המס הממשלתי - גובה המס תלוי בכמות הסוכר במשקה. על משקאות שמכילים יותר מ-5 גרם סוכר על 100 מ"ל, יוטל מס בסכום של שקל אחד לליטר. על משקה ממותק שכמות הסוכר בו נמוכה מ-5 גרם יוטל מס בסכום של 0.7 ש"ח לליטר. במילים אחרות, בקבוק קוקה-קולה 1.5 ליטר יעלה לצרכן 8 שקלים במקום 6.5.
גם כאן מדובר על התייקרות ישראלית ייחודית, אך לפחות במקרה של המשקאות הקלים, זו בדיוק המטרה המוצהרת של מטילי המס: שהמחיר הגבוה יפחית את הצריכה.
גם תעריף החשמל צפוי להתייקר בתחילת השנה הבאה. על אף שמחירי הגז הטבעי נותרו יציבים בישראל (בשל החוזים ארוכי הטווח שנחתמו מול יצרני החשמל), מחירי הפחם התייקרו במידה משמעותית - דבר שצפוי לייקר גם את תעריף החשמל הביתי.
בנוסף, לוואלה! נודע שגם חברת שסטוביץ אחת היבואניות הגדולות בישראל תעלה את מחיריה מה-1 בינואר. מדובר בשורה ארוכה של מוצרי הצריכה המוכרים - וכמו פסטות ברילה, רטבים, המותג מאסטר שף, טונה ריו-מארה; מוצרי הטואלטיקה כמו קולגייט, פלמוליב, שיק, ספיד סטיק, בלונס ועוד; מוצרי קוסמטיקה - כמו סיסלי, רבלון, מונט בלאן, קלווין קליין ועוד.
חשוב לציין כי שסטוביץ' לא תהיה היחידה - כמעט כל גורם שמייבא מוצרי צריכה צפוי לעדכן את המחירים כלפי מעלה, ההערכה היא שמדובר על התייקרות בשיעור של 5%-10%.
וזה עוד לא הכל: אותם רכיבים שחסרים במכוניות (ואחרים), יחסרו גם לתעשיית הטלפונים החכמים, המחשבים הניידים ומוצרי האלקטורניקה הביתיים. ההערכה היא שהמחירים לא יעלו לפני חגי הנוצרים, אבל בתחילת 2022, צפויה התייקרות גם בתחום הזה.
כמובן שיש עוד תחומים שבהם צפויות עליות מחירים - כמעט כל סחורה מיובאת תושפע מהתייקרות התעריפים בתובלה הימית. יבואני אופנה למשל מסבירים כי עד כה הצליחו לדחוס את המכולות ביותר סחורה, כדי לפצות מעט על העלויות הגבוהות, אך ככל הנראה אפילו התרגיל הזה לא יעזור.
אפשר בהחלט שבתקציב החדש יש בשורה בצורת הקלות על היבוא, הקלות בתקינה המקומית (כלומר, קבלת התקן האירופי/אמריקאי בחלק גדול מהסחורות המיובאות) ועוד חסמים בירוקרטיים שצפויים להיות מוסרים (ע"ע הצהרת ראשת הממשלה, נפתלי בנט על "רפורמת המילקי"), אלא שגם אם אכן מדבר בבשורה גדולה לצרכן הישראלי, שתצליח בסופו של דבר לקזז את ההוצאה העודפת של אלפי שקלים למשפחה, שצפויה בשל ההתייקרויות, עדיין ייקח זמן לרפורמה להתקבל ולפעול, עד שתתחיל להשפיע על המחירים.
הוצאה של עוד 400 שקל לחודש
להערכת חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ Bdo, "גל ההתייקרויות הנוכחי צפוי להסתכם בכ-400 שקלים בחודש למשק בית בעל הוצאה חודשית ממוצעת של 16,500 שקלים לחודש. כלומר, מדובר בהתייקרות של 5,000 שקלים בשנה למשק בית בממוצע".
איך מסבירים את התופעה?
מגמת עליית מחירי האנרגיה וחומרי הגלם בעולם קשורה ליציאה ממשבר הקורונה, סוג של "אפטר-שוק" עולמי - המשבר הכבד במהלכו נעצרה פעילות מאסיבית התחלף בפתאומיות בצמיחה ועלייה בביקושים, האנשים חזרו לצרוך. מנגד, קווי האספקה לא הותאמו לכך, הם צומצמו בתקופת המשבר.
כתוצאה מכך, מחירי האנרגיה זינקו, קחו למשל את מחיר הנפט שזינק ממחיר אפסי בשיא המשבר בשנה שעברה ליותר מ-80 דולר לחבית היום. מחירי ההובלה הימית במכולות המהווים 90% מסך ההובלות לישראל, זינקו בשיעור עצום של פי שלושה עד שבעה תוך פחות משנה.
כל אלה מובילים לעליית המחירים של המוצרים המיובאים מחו"ל וגם של אלה המיוצרים כאן בארץ מחומרי גלם מיובאים.
מעבר לכך, ישנם גורמים ייחודיים לישראל אשר מגבירים את גל ההתייקרויות הכלל עולמי. המחסור הקיים בעובדים בתעשייה גורם לעליית השכר, דבר שמעלה את עלויות הייצור ואת המחירים בהתאם.
מודל החל"ת שהונהג בתקופת משבר הקורונה יצר אנומליה בשוק העבודה - שיא במספר המשרות הפנויות (לא רק בהייטק) יחד עם שיעור אבטלה גבוה שמסרב לרדת. על אף שתשלומי החל"ת כבר הופסקו עבור מרבית המובטלים, שוק העבודה עדיין מקרטע ומתקשה לחזור לרמה של טרום המשבר.
מובטלים רבים שהיו בחל"ת במשך תקופה ממשוכת, של יותר משנה, התרגלו לאורך חיים מסוים, המאפשר להתקיים בלי לעבוד. חלק מהם חזרו לעבודה במשרה חלקית בלבד ומשלימים הכנסה בעבודה בשחור.
"אנחנו עדיין משלמים כיום את המחיר של החל"ת. זה כמו שהרגילו את החרדים שניתן לחיות בלי לעבוד, כך בקורונה הממשלה עשתה ניסוי בקנה מידה ענק על מאות אלפי ישראלים - נתנו להם כסף ואמרו שבו בבית ואל תעבדו. עכשיו, פתאום אומרים להם תחזרו לעבוד. מי שהתרגל לא לעבוד, דורש כעת יותר כסף כדי לחזור לעבודה. זאת מחלה ייחודית לישראל", מסביר הרצוג.
למרות הייחודיות הישראלית, יש מקומות רבים בעולם שמשקפים תופעה דומה. כך למשל הודיעה רשת ההמבורגרים "מקדונלד'ס" כי תעלה את המחירים, כאשר חלק מהעלייה מוסבר בחוסר יכולתה של הרשת לאתר עובדים צעירים, שהיו לאחד מסמליה, בשל העובדה כי ציבור שלם של עובדים צעירים "התמכר" לסיוע שקיבל במהלך הקורונה.
רמי לוי: "הצרכן צריך להיות חכם"
אז מה עושים?
הקמעונאים ממליצים לקנות חכם. "הכוח הוא בידי הצרכן. אם יש מוצר יקר, לא חייבים לקנות אותו. יש גיוון רחב על המדף, יש מצבעים, יש מוצרים מקבילים. יש גם את המותג הפרטי שהוא באיכות מעולה ולא עולה באותה מידה - תמיד ניתן לבחון את הדברים האלה. הצרכן צריך להיות חכם ולא לקנות בכל מחיר", אומר בשיחה עם "וואלה! כסף" רמי לוי.
לוי ממשיך: "אנחנו בהחלט נראה גל ההתייקרויות. כל המוצרים המיובאים הולכים לעלות". עם זאת מבטיח כי "מוצרי תינוקות לא יעלו כל כך מהר, הרווח הגולמי שלהם גם ככה גבוה".
העוף מתייקר בגלל הסכמים, לכאורה, בין המגדלים למשחטות
בנוגע למחירי העופות שעלו לפני החגים אך עדיין לא הוזלו, לוי אומר כי "יש הסכמים בין המגדלים למשחטות, שמחלקים את השוק ביניהם, והמחיר עולה. ברגע שיש תחרות מאסיבית, אז המחירים יורדים. עופות זה היצע וביקוש. מותר להם לעשות את זה לצערי הרב, אז המחירים הם עולים", הוא מסביר. לטענת לוי, מחירי מוצרי החלב עדיין לא עלו, אלא יש חברות מסוימות ש"מבטלות מבצעים".
"תהיו צרכנים חכמים"
למנכ"ל רשת ויקטורי, אייל רביד, שהזהיר בשבוע שעבר את הצרכנים מפני "צונאמי" של עליית המחירים, יש מסר דומה לצרכנים.
"תהיו צרכנים חכמים! תקנו נכון! תתכננו את הקניות שלכם, תכינו רשימות מראש, תבדקו מה הנכנס אליכם לעגלה ומה אוכלים בבית, תנהלו טבלאות אקסל של הוצאות והכנסות", כתב רביד בחשבון הפייסבוק שלו.