וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הנושים פושטים רגל, החייבים נוסעים במרצדס

עודכן לאחרונה: 1.11.2021 / 22:05

בשנים האחרונות נדמה כי לא מעט נבחרי ציבור נוקטים בגישה פופוליסטית שנועדה להגן על חייבים מאימת ההוצאה לפועל. בחלק מהמקרים מדובר בצעד הכרחי, אבל בלא מעט מקרים אחרים, מי שזקוקים להגנה הם דווקא הנושים, שזכו בדין ונאלצים להסתפק בפרוטות, בעוד החייב ממשיך לעקוץ

"גדעון סער מנותק מהעם. גם כך החוק הוא לטובת אלו שחייבים כסף ועכשיו הוא בא ומנחית עלינו את הפצצה הזו. אין לו מושג כמה קשה לנו".

את המילים הללו אומר לנו בעל עסק לאספקת מוצרים למספרות, על רקע תזכיר החוק שפרסם שר המשפטים ביום חמישי על פיו, חובות כלפי ההוצאה לפועל לא יוכלו למנוע החזקה ברישיון נהיגה של חייבים. החוק, אם יעבור, יבטל את המצב בו רשמי ההוצאה לפועל החזיקו בסמכות למנוע מבעלי חובות להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.

פרסום התזכיר יצר תרעומת רבה בקרב בעלי העסקים בישראל, שגם כך מלינים כנגד המדיניות הנוכחית של גביית החובות בישראל, שמתעדפת את החייבים על פני בעלי החוב. "כל עורכי הדין הנכלוליים שמפרסמים בפייסבוק כי מעולם לא היה קל יותר לפשוט את הרגל. הם נותנים דוגמאות ללקוחות שלהם שחייבים מאות אלפי שקלים ובסוף הצליחו להוציא אותם עם חובת תשלום של עשרות אלפי שקלים בודדים.

אבל אני לא בא בתלונה לטיפוסים האלה שעושים את העבודה שלהם, אלא למדינה הדפוקה שלנו, שמאפשרת לכאלו שחייבים המון כסף לעשות שימוש ציני בחוקים של ההוצאה לפועל ולהתחמק מתשלום. אתה בא לרחם על אכזרים ומתאכזר לרחמנים".

אבנר, 39, בעל עסק לאספקת ציוד למסעדות, הינו אחד מיני עשרות אלפי בעלי עסקים בישראל שמלינים כנגד החקיקה בתחום ההוצאה לפועל, ששמה כאמור דגש על שיקום כלכלי של החייבים, תוך קיפוח של הנושים, רבים מהם בעלי עסקים קטנים.

אדם חסר כסף. ShutterStock
האמפטיה שמורה לרוב לחייבים, אבל בפעמים רבות דווקא הנושים הם הקורבנות האמיתיים, בעוד החייבים כבר בדרך לעקוץ את האומלל הבא/ShutterStock

החוק המקורי עליו יוצא קצפם של בעלי העסקים עונה לשם "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי". הוא חוקק בשנת 2018 וחולל מהפכה אדירה בתחום חדלות הפירעון ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. החוק המחליף חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה, הגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב ולא הגנה על האינטרסים של הנושים ומקסום הליכי הגבייה.

עורכי הדין שעוסקים בייצוג חייבים, קפצו על החוק כמוצא שלל רב ומאז פרסומו, חלה עליה תלולה במספר הפרסומים ברשתות החברתיות, במסגרתם הם מציעים לחייבים למלט את עצמם מאימת ההוצאה לפועל, זאת כאמור, תוך דלדול משמעותי של יכולת הנושים לגבות מהם את החוב.

בפרסומים הרבים, מציגים עצמם עורכי הדין כלוחמי צדק גאים שהביאו לכך כי לקוחותיהם שילמו פרומיל מחובותיהם, כאשר מן העבר השני של המתרס - עומד לרוב בעל עסק קטן או בינוני, שנאלץ לבלוע את הצפרדע - הוא עומד אחרון בתור לקבל את מה שמגיע לו ולא אחת יקבל בחזרה סכום קטן משמעותית מהחוב המקורי.

קודם לכניסת החוק לתוקף, היו לא מעטים שיצאו כנגדו וטענו כי יוביל לקיפוח של הנושים, ובכלל זה גם נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין שהביע חשש שהחוק יפגע בפריעת החובות: "הלכנו בחוק על הליך השיקום ושכחנו את הנושים. החוק גרם לפיחות בתום הלב של החייבים. המסר שהוא מעניק להם הוא - אל תשלמו חובות".

והמסר אכן מחלחל. עו"ד אורן שיטרית, שמייצג נושים בגביית חובות ותביעות כספיות, מספר על חקלאי ממנו משכו סחורה בהיקף של למעלה מ-200 אלף שקל אך הוא לא קיבל את התמורה בעדה. החייב, הגיש התנגדות לרשם ההוצאה לפועל, לצורך משיכת הליכים בלבד, מה שעיכב במשך למעלה מחצי שנה את האפשרות לגבות את החוב.

במצטבר מדובר על פרק זמן של למעלה משנתיים בין מועד אספקת הסחורה למועד בו נקבע הדיון בבית המשפט. נכון להיום, החוב עדיין לא שולם, למרות שבית המשפט קבע כי עליו לשלם את הסכום האמור.

עו"ד אורן שטרית. עידן מעוז,
עו"ד אורן שטרית/עידן מעוז

"עוקץ עוד שלושה עסקים ונוסע במרצדס"

אחת מהבעיות עליהן מצביע עו"ד שטרית היא העובדה כי ברגע שמוגשת התנגדות ע"י החייב לרשם הוצאה לפועל, התיק מועבר לניהול הליכים בבית המשפט.

בשלב הבא נקבע דיון בהתנגדות, לרוב, למועד דחוי של כחצי שנה ובמהלך תקופה זו, ההליכים מוקפאים מה שמאפשר לחייב בינתיים להבריח נכסים, לעיתים עד כדי סיכול של האפשרות לגבות את החוב, ואף לצבור עוד חובות לגורמים אחרים.

הלקונה עליה הוא מצביע, מאוד שכיחה: "זו מדינה שאוכלת את עסקיה, אין לי מילה אחרת לתאר את הטמטום והזלזול באלו שחייבים להם כסף", מספר דוד, בעל עסק לאספקת חומרי בניין מירושלים. אני אתן לך דוגמא חיה: "קבלן חייב לי מיליון שקלים והוא הגיש התנגדות להוצאה לפועל, כבר עברה למעלה משנה ועדיין לא דנו בזה, ומה בינתיים? הוא עקץ עוד 3 עסקים בתחום, נוסע במרצדס, צוחק על כולם, משתין בקשת ומחייך. אנחנו בוכים".

"אם לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות הפירעון ב- 2019 ישראל היתה גן עדן לחייבים, הרי שעכשיו הפכה להיות גיהינום לזוכים", מציין עו"ד דרור טימור, שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד עוה"ד סלומון ליפשיץ: "לחוק החדש יש גם היבטים שמתחשבים בנושים, כמו ביטול ההגנה על פינוי דירת מגורים, אולם המגמה המובהקת שלו היא העדפת הרצון להביא לשיקום חייבים, גם במחיר של מחיקת חובות בסכומים גבוהים".

לדבריו " אנשים נוטים לרחם על חייבים שנקלעו לקשיים ואין להם יכולת לפרוע את חובותיהם, ואולם לא אחת הקורבנות האמיתיים של הליכי חדלות פירעון הם הנושים, שנאלצים לספוג הפסדים אדירים ובד"כ מצליחים לראות רק חלק קטן מהחוב, אף שביצעו עבודה או מכרו מוצר בעלות גבוהה".

המציאות מלמדת כי ישנן אין ספור דוגמאות למקרים שבהם חייבים מקבלים הפטר לאחר פרק זמן קצר יחסית ותוך מחיקת הרוב המכריע של חובותיהם. "עורכי דין שמייצגים חייבים נוהגים להתרברב בהסדרים נוחים מעין אלה ("הפטר לאלתר") ובכך לנסות ולפתות חייבים נוספים לשכור את שירותיהם. גם כאשר ההפטרים מותנים בתשלומים חודשיים, מדובר בד"כ בטיפה בים בהשוואה לחובות", מוסיף עו"ד טימור.

דרור טימור. יח"צ,
עו"ד דרור טימור/יח"צ

הקורבנות האמיתיים הם לעתים קרובות הנושים

עד כמה חמור מצבם של בעלי החוב? מעיון בהסדרי נושים שאושרו בשנים האחרונות עולה כי במקרים רבים, מוצע לנושים רגילים דיבידנד בשיעור של 15-25% בלבד מהחובות, וגם זאת לעיתים קרובות לאורך שנים רבות. יתרה מכך, לא אחת קורה שהסדרי הנושים אינם מקויימים ובסופו של דבר נאלצים הנושים להסתפק בדיבידנד נמוך יותר.

מה זה נמוך יותר? אלברט, בעל עסק מתחום ההסעדה המוסדית מספר כי פתח בהליך של הוצאה לפועל כנגד לקוח שחייב לו 130 אלף שקל. "במקום הסכום הזה, קיבלתי בסוף רק 16 אלף שקל וגם זה עלה לי בהרבה מאוד בריאות. חרא מדינה".

עו"ד שמייצגים נושים בהליכי גביית חובות וחדלות פירעון, אומרים שדיבידנד בשיעור 30% מגובה החוב, נחשב להצלחה מסחררת בעוד שמצד החייבים, תשלום דיבידנד בשיעור של 30% מכלל החובות, נחשב לכישלון נחרץ שכן הם כאמור מצפים לצאת מהמצב אליו נקלעו עם תשלום זעום.

איך הגענו למציאות בה החייב מקבל שיעור זעום כל כך מהחוב? הסיבה לכך טמונה בין היתר במשך הזמן שעובר מתחילת ההליך ועד לשלב בו יחלו הליכי הגביה: "זה מספיק עבור חייב "מקצועי", בסיוע בעלי עניין ויועצים שונים, להבריח נכסיו, כאילו לא היו מעולם, דבר אשר יסלול דרכו לעבר גן העדן לחייבים, בסופו ימחקו חובותיו" מוסיף עו"ד שטרית.

כמו כן, הוא מציין כי גם מתן דין קדימה בגביה לגופים ממשלתיים ובכללם גם רשויות המס, מביא בסופו של יום לקיפוח החייבים, זאת לצד לצד הוראות שעה ושינויים בחוק ההוצאה לפועל, שמתעדפים באופן מובהק את שיקום החייב על דרך של מחיקת החובות על חשבון הנושה.

"אומנם, מחיקת חוב לנושה בשיעור של כ- 70% מסך החובות המגיעים לו וזאת אף מבלי לחשב את ההוצאות הנוספות שנאלץ לשלם לצורך גביית החוב, מסייעת לשיקומו הכלכלי של החייב, אלא שמהלך זה עלול להוביל את הנושה להליכי חדלות פירעון, לאור חיסרון כיס שנוצר אצלו בעקבות מחיקת החובות" הוא מוסיף

המצב הנוכחי חייב להשתנות, אומר לנו עו"ד אורן שטרית, שאף מכהן כמנכ"ל איגוד נותני שירותים פיננסיים (צ'יינג'ים): ראשית, יש לחוקק חוק האוסר על שידול ושכנוע אנשים ועסקים לצרוך אשראי בלתי מוגבל שאינו תואם כלל את יכולותיהם הכלכליות, שהרי מתן אשראי באופן מופרז ובלתי מפוקח, טומן בחובו מצב מוגמר של חייב שאינו יכול לפרוע חובותיו.בנוסף יש לקדם הליכי גביה באופן מהיר ויעיל מהמוצע כיום, דבר אשר לכל הפחות יעמיד את הנושה בעל חסרון הכיס על רגליו, גם אם הדבר נעשה על חשבון החייב, שנדרש לפרוע חובותיו.

כך למשל, במקרה בו נושה פותח תיק הוצאה לפועל, כיום יש לחייב פרק זמן של 60 יום להגיש התנגדותו ולעכב את הליכי הגבייה, אף אם אין לו כל הצדקה לכך. בסופו של יום, בחישוב מניין הימים שעומדים לרשות החייב, שכוללים את משך פתיחת התיק וביצוע המסירה, מדובר על פרק זמן של כשלושה חודשים לכל הפחות.

לפיכך, יש לקצר את המועדים באופן משמעותי תוך תיעדוף הטיפול בבקשות זוכים על פני בקשות חייבים.צריך אף להכביד את היד הקלה של הרשמים על הדק עיכוב הליכי הגבייה. יש לקבוע הנחיות ברורות לנסיבות בהן הם רשאים לעכב הליכים ומהו הרף הנדרש מצד החייב להוכחה לצורך כך.

לסיכום מציין עו"ד טימור כי למחיקת חובות בהיקף של מיליוני שקלים יש השלכות על המשק כולו, ולא אחת קורה שמי שהיה נושה של חייב חדל פירעון עלול להפוך בעצמו לחייב, עקב הנזק המשמעותי שנגרם לו ממחיקת החוב.

"אנשים נוטים לרחם על חייבים שנקלעו לקשיים ואין להם יכולת לפרוע את חובותיהם, ואולם לא אחת הקורבנות האמיתיים של הליכי חדלות פירעון הם הנושים, שנאלצים לספוג הפסדים אדירים ובד"כ מצליחים לראות רק חלק קטן מהחוב, אף שביצעו עבודה או מכרו מוצר בעלות גבוהה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully