האם השקל החזק יפגע בתעשיית ההייטק?

אחת מתופעות הלוואי של היחלשות הדולר מול השקל היא פגיעה בכל מי שהוצאותיו שקליות ורווחיו בדולרים (או במט"ח אחר שאף הוא נחלש מול השקל). בדרך כלל נהוג לחשוב על יצואנים ישראלים "מסורתיים", אלא שבשנים האחרונות, וביתר שאת בעת הקורונה, הפך ההייטק לענף הייצוא המוביל של המשק הישראלי.

אז האם היחלשות הדולר תביא לפגיעה קשה בענף שעד כה שרד באופן מיטבי את מגפת הקורונה? הלכו לשאול בכירים בתעשיית ההייטק הישראלית.

רמי תמיר, מנכ"ל ומייסד שותף, Salto: "הדולר, שנחלש אל מול השקל, מהווה חלק משמעותי במימון לסטארטאפים הישראלים. ההשקעה מהקרנות מתקבלת בדולרים. הדיון שתמיד מתנהל בנוגע להחלטה הזו, הוא כמה מההשקעה להמיר לשקלים וכמה להשאיר בדולרים, כיוון ששער ההמרה הוא תנודתי.

תנודות קיצוניות בשער ההמרה יכולות לקצר את הראן-רייט של החברה בכמה חודשים. מאחר ואנחנו מדברים על סטארטאפים, מדובר מעשית בהשפעה משמעותית על האסטרטגיה של הסטארטאפ, במיוחד כזה שנמצא בשלבים מאוד מוקדמים.

יש שתי גישות לשאלה מתי וכמה להמיר. לפי הגישה הראשונה, ממירים את סכום ההוצאה בשקלים הצפוי בשנה-שנתיים הבאות. גישה אחרת גורסת בלנסות להרוויח מהתנודתיות, ובעצם לקחת פוזיציה על הדולר".

"אני חסיד של הגישה הראשונה. העבודה שלי היא לדאוג שהחברה תגשים את האסטרטגיה שלה, ושיהיו לה מספיק משאבים לעשות זאת. זה הפוקוס שלי. אני לא מתיימר להתמחות במט"ח ולכן גם לא אקח את הסיכון הזה".

שחף שקוף, מנהל מרכז החדשנות של HIPPO בישראל: "היחלשות הדולר אל מול השקל מציבה אתגרים רבים לפתחו של ענף ההייטק בישראל.

בעידן של פוסט השפעות הקורונה, חברות טק מאשרות ברובן עבודה מרחוק, מה שאפשר גיוס עובדים ממדינות שונות. בארה"ב למשל, חברות טכנולוגיה מגייסות עובדים הרחק ממרכזי הפיתוח כמו פאלו אלטו, או כמו למשל באוסטין, בשכר נמוך הרבה יותר.

זה אומר שאם עד היום, כאשר השוו מפתח ישראלי למקבילו האמריקאי, ההבדלים בשכר היו ניכרים, הרי שכעת, עם היחלשות הדולר, המצב מתהפך ומתבהר לכולנו שלחברות הטכנולוגיה יש חלופה בדמות עובדים מארצות אחרות.

כל זאת מבלי כלל לדבר על עליות שכר המפתחים בארץ והקושי שזה מוסיף. גם כך 'הפיתויים' הניתנים לעובדים, כמו סל מניות, מתחילים להיות שווי ערך למניות שמקבלים בארה"ב.

אם המצב לא ישתנה אני צופה שנראה מגמה של עצירת גיוסים בחברות אמריקאיות בענף ההייטק הישראלי, בגלל חוסר הכדאיות הכלכלית שבדבר.

"להערכתי, העולם הולך למקום שבו הניסיונות המלאכותיים למצוא ארביטראג' הולכים ונעלמים. ראשית הפערים בין מטבעות, שנית - המעבר העולמי למערכת מיסוי אחידה אשר מבטלת את היתרונות המלאכותיים של מקומות כמו אירלנד, לבסוף - העבודה המרוחקת וביטול טביעת הרגל הנדל"נית.

לפיכך, אני מאמין שהיתרון של מדינת ישראל יישאר במקום המהותי - כישרונות טובים יותר, מוסר עבודה ונכונות להשקיע, יצירתיות בדרכי הפתרון, יכולות טכניות גבוהות בעקבות ההכשרה הצבאית, כל אלה יהפכו את ישראל לאטרקציה עבור חברות בכל העולם לבניית הדור הבא של יזמות טכנולוגיות גלובלית".

תות שני, מנכ"לית ומייסדת שרונה פרטנרס:

אני חושבת שהפגיעה בהייטק הישראלי תהיה מזערית, אם בכלל.

הירידה של הדולר מול התחזקות השקל, נוגעת בעיקר בנקודת תשלומי המסים והמשכורות. זה משתנה בין חברות עם תאגיד ראשי בחו"ל, שמחזיקות רק משרד מחקר ופיתוח בישראל, אל מול חברות בהן החברה הראשית היא חברה ישראלית.

בשני המקרים, רוב כוח האדם של חברות ההייטק לא נמצא בארץ.

על הקבוצה הראשונה, כנראה שירידת שער הדולר לא תשפיע בצורה משמעותית. החלק היחסי שממנו החברות הללו משלמות מס יכול להיות מושפע, בגלל הירידה כצמה ובגלל שהן עשויות להכניס לישראל עצמה לשקל, רק את סכום ההוצאות הנדרשות לתשלומים בפעילות הפיתוח בישראל.

הקבוצה השנייה לעומת זאת - חשופה יותר לירידה של הדולר. כלל הדיווחים של החברות שנמצאות בישראל, חבויות המס שלהן וההנהלה שלהן, תלויות כולן בערך השקל אל מול הדולר. השינוי בערכים והירידה של הדולר, יכולה לגרום לירידה בביצועים הפיננסים.

בחברות מסורתיות למשל, בהן 100% מכוח האדם הוא ישראלי, הפגיעה תהיה חזקה יותר מאשר בתעשיית ההייטק שפועלת ברובה בזירה הבינלאומית. הן מייצאות ומוכרות בדולרים, אבל כלל התשלומים שלהם, בין אם מיסים או משכורות, הם בשקלים.