"צונאמי המחירים", שהבטיח לנו לפני כמה ימים אייל רביד, הבעלים של ויקטורי, כבר כאן, והוא סוחף אתו טרמפיסטים שאין להם שום סיבה לדרוש מאתנו לשלם להם יותר. אז כמו שנלחמנו על הקוטג', וגרמנו ליצרניות המזון וליבואנים לשקשק מפחד לפני שהם מעלים חמש אגורות, ובכך מנענו עליות מחירים במשך עשור, אנחנו צריכים לצאת למלחמה על שאר המוצרים שעל המדף.
ליבואנים וליצרניות המזון יש שפע של "סיבות טובות" להתייקרות המתוכננת: מחירי הדלק מזנקים, המס החדש שהוטל על כלים חד פעמיים, המס על משקאות ממותקים וגולת הכותרת היא כמובן השינוע הימי.
לדבריהם, לפני הקורונה העברת מכולה מהמזרח הרחוק לארץ עלתה 7,500 שקל והיום היא עומדת על 59,000 שקל למכולה, ומחיר שינוע מכולה מאירופה התייקר מ - 2,500 ל - 17,000 שקל. נדמה שאין ילד בישראל שלא מדקלם כבר מתוך שינה את המנטרות על התייקרות חומרי הגלם ועלויות השינוע.
הנה מה שהיבואנים לא מספרים לנו
בבכי ובנהי שלהם, נשכח פרט קטן וחשוב מאוד - הדולר. שער הדולר שפעם נשק לארבעה שקלים מלמעלה, הגיע בחודשים האחרונים לשפל שכמותו לא ראינו שנים, שווי של 3.15 שקל לדולר. נזכיר שהיבואנים קונים בדולרים ומוכרים בשקלים, וכשהדולר נמוך והשקל חזק, הם מרוויחים הרבה מאוד - והרווח הזה מתקזז עם מחירי השינוע הגבוהים ולעיתים גם יש עליו עודף. לכן, אל תמלאו לנו את המוח במכולות. אנחנו יודעים את האמת.
גם רפורמת הייבוא שנכנסה לחוק ההסדרים עושה טוב ליבואנים וליצרניות המזון. התאמה של הייבוא המקומי לסטנדרט האירופי או הבינלאומי וביטול כל התקינה הייחודית והמכבידה של ישראל, תחסוך להם הרבה מאוד כסף ובלבול מוח. היא תביא לביטול חובת בדיקה מקדימה או אישור מוקדם שמעכבים את היבוא בשנה ולעיתים הופכים אותו ללא כדאי, ותפתח יבוא על בסיס הצהרה כמקובל במערב.
רבותיי הקמעונאים, תבחרו: אתם עם הלקוחות או עם הספקים?
אייל רביד מוויקטורי, המזהיר מפני "צונאמי", כמו איציק אברכהן משופרסל, רמי לוי, איתן יוחננוף, ונחום ביתן מ"מגה", מכירים את הנתונים האלה לעומק והם חייבים לתת כתף למאבק על שפיות יוקר המחיה. כי בסופו של דבר כולנו לקוחות ישירים שלהם ולא של היבואנים.
הם אלה מקבלים את הכסף שלנו, וחובתם להתנגד להעלאות מחיר מופרכות ולהעמיד אותם על מקומם.
אם זה לא יקרה, יקום האיציק אלרוב, לוחם הקוטג' של 2021 וכולנו נלך אחריו, כמו אז, במחאת 2011. הפעם לא צריך להקים אוהלים בשדרה - ולא רק כי כבר יורד גשם וקר בלילות, וגם כי בקורונה למדנו שיעור בצניעות והסתפקות במועט.
המחאה הכי אפקטיבית תהיה בקופות. נקנה רק מה שצריך, נוותר על מותרות ועל מוצרים שהתייקרו, נצטמצם כמה חודשים וכשהן יפסיקו לתקתק בשיגעון והיבואנים יראו בעיניים כלות איך המחסנים שלהם מלאים בסחורה שאף אחד לא קונה, הם יפנימו את המסר: עם הצרכנים הישראלים לא כדאי להם להתעסק.
כך תעקפו את היבואן הרשמי
אתם לא בעניין של מחאות וצמצומים? הנה עוד שיטה לעקוף את תאוות הרווח של היבואן הרשמי. החוק מתיר יבוא אישי של עד 75 דולר. נכון, זה לא המון, אבל במשפחה עם יותר מבגיר אחד, אפשר להכפיל את הסכום הזה במספרם.
גם אז לא מדובר בסכומים אדירים, אבל בתחום מוצרי הטיפוח למשל, סכום של 150 דולר - כ-500 שקל, הוא לא מבוטל. בכסף הזה תוכלו לעתים לרכוש בעצמכם סחורה שהמחיר שלה על המדף בסופרמרקט - דרך היבוא הרשמי ודרך הרווח הקמעונאי, יגיע לפער של עשרות אחוזים.
אפשר לכעוס על כולם: מהקרטלים החקלאיים, דרך היבואנים ועד לרשתות השיווק, אבל המחאה - עוד לפני שהיא יוצרת לרחוב - מוכרחה להתחיל דרך צרכנות הנבונה של כל אחד מאתנו: תראו מה קרה למחירים של מוצרים רבים ברגע שהגורמים המקומיים הבינו שהם בתחרות מול אסוס ועלי אקספרס.
דמיינו מה יעשו ברשתות השיווק לחברות היבוא הענקיות ברגע שבו יבחינו שהרווחים שלהם נשחקו, אפילו באחוזים בודדים, כי הצרכן הישראלי התבגר וכי עכשיו אנחנו מוכנים להסתפק במועט כדי להכריח אותן להצטרף למאבק שלנו.
אני מבטיחה לכם שאם נהיה חכמים, יפסיקו למכור לנו סיפורים על מכולות ויתחילו למכור לנו מוצרים במחיר תחרותי.