מועמדותה של עו"ד אמי פלמור לתפקיד יו"ר חברת החשמל, שעליו החליטו שרי המשפטים והאנרגיה, אביגדור ליברמן וקארין אלהרר, הולך ומסתבך. הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות הודיעה שאינה מאשרת את המינוי, בשל העובדה שפלמור אינה נמנית על נבחרת הדירקטורים וכן נעדרת הניסיון העסקי הדרוש לתפקיד.
אלא שאפשר שהסיפור הזה טומן בחובו חלק מהשיטות הנפסדות של הפוליטיקה הישראלית, מקום שבו אין עמדות עקרוניות ואין אמת אחת, אלא רק פוזיציה.
בעת כהונתו כשר המשפטים החליט יאיר לפיד, בעזרת מי שהיה מנהל רשות החברות הממשלתיות על הקמת "נבחרת הדירקטורים". הרעיון היה לנתק מינוי בכירים משיקולים פוליטיים ולקבוע קריטריונים מקצועיים מי שיעמוד בהם יוכל להיכלל בנבחרת, שמבין שירותיה ימונו דירקטורים בחברות הממשלתיות.
בעת כהונת הממשלה הקודמת הודיע שר הסייבר והדיגיטל, דוד אמסלם, שהיה אחראי גם על החברות הממשלתיות, שברצונו לפרק את נבחרת הדירקטורים, המגבילה מאוד את אפשרויות המינויים לחברות הממשלתיות. החלטתו של אמסלם הגיעה כתגובה על כך שהוועדה סיכלה את מינויו של אנדריי אוזן, המקורב לליכוד, לתפקיד יו"ר חברת רכבת ישראל, זאת על אף ששרת התחבורה דאז, מירי רגב, דחפה למינוי.
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, פסק בבג"צ שהוגש נגד החלטת אמסלם, כי זה אינו רשאי לפרק את נבחרת הדירקטורים.
לא חלפו אלא מספר חודשים, הממשלה התחלפה וההחלטה על מינוי פלמור, שלא חשודה בזיקה פוליטית למי מהשרים - אלהרר או ליברמן, עוררה ביקורת - שכן פלמור לא נמנית על נבחרת הדירקטורים. בעקבות ההחלטה פנתה "התנועה למשילות ודמוקרטיה" למשרד המשפטים - וזה ביקש מהשרים הממונים לבדוק את המינוי.
עתה נודע כי הוועדה החליטה שלא לאשר את מינוי פלמור, כאמור בשל "היעדר ניסיון רלוונטי וחוסר עמידה בתנאי הנבחרת" כלשון ההחלטה.
את השאלה האם פלמור אכן "אינה עומדת בתנאי הנבחרת", נותיר לשיקולו של הקורא. נכון שלפלמור אין ניסיון בתחום התשתיות, כמו גם השכלה שהיא מעבר לתואר ראשון במשפטים, אך הרזומה שלה, כפי שיובא בקיצור להלן, אינו מותיר מקום לערעור על מידת נסיונה המקצועי, כמו גם על השכלתה.
דווקא משום שפלמור אינה נחשבת לבעלת זיקה פוליטית, נדמה כי סיכול המינוי שלה לתפקיד יו"ר חברת החשמל, מלמד על שיטת המינויים שהפכה לקרב פוליטי שבו שולט הכלל של "עין תחת עין". אמנם גם אי מינויו של עמיר פרץ, בשבוע שעבר, לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית, עורר תמיהה - שכן האיש כיהן כשר ביטחון, אך בעוד שפרץ הוא פוליטיקאי, לפלמור רזומה עשיר שלא "הוכתם" מעולם בזיהוי פוליטי כזה או אחר.
אמי פלמור היא עורכת דין בהשכלתה ושימשה בעבר במגוון תפקידים, כשהבולט והזכור שבהם הוא מנכלית משרד המשפטים, בין השנים 2014-2019, כלומר - תחת שתי שרות משפטים השונות מאוד בתפיסת עולמן זו מזו: ציפי לבני ואיילת שקד.
את לימודי המשפטים שלה, באוניברסיטה העברית סיימה פלמור ב-1990, לאחר מכן הייתה מתמחה הן אצל השופט צבי טל בבית המשפט המחוזי בירושלים והן במשרדו של הפליליסט, עו"ד יאיר גולן.
מאוחר יותר היא התקבלה כשותפה למשרד עורכי הדין כרמלי ארנון (אזרחי) לאחר שעבדה בו כשכירה, כך שהטענות על היעדר ניסיון עסקי הן מעט מוזרות.
מאז 1996 מילאה תפקידים שונים בפרקליטות, הייתה יו"ר מועצת רואי החשבון בישראל ואף נמנתה על צוות המו"מ לשחרור גלעד שליט. כן נחשבה פלמור לפורצת דרך בכל הקשור לגיוון תעסוקתי בשירות המדינה - ומדובר ברשימה חלקית מאוד.
גם במישור ההשכלה הפורמלית, נדמה שיש מעטים שיערערו על נסיונה של פלמור: מעבר להשכלתה במשפטים היא בוגרת קורס גישור, קורס פיתוח מנהלים בכירים, קורס לפיתוח מצויינות בשירות המדינה וכן בוגרת התכנית למדיניות חברתית ולמנהל.