2% מהאוכלוסיה מוגדרים כ"מכורים לקניות", אמנם קשה מאוד לדעת היכן לשרטט את הקו, במיוחד בחברה שמאופיינת בצריכה שהולכת וגדלה, אבל ההערכה היא כי זה המספר של מי שקונים עוד ועוד לא על מנת לצרוך או להשתמש ואפילו לא רק לשם ההנאה שבקנייה, אלא כדי לספק צרכים עמוקים יותר כמו חוסר הערכה עצמית, אי שקט נפשי ועוד.
"המרכז הישראלי להתמכרויות" מעריך כי פוטנציאל הפגיעה של ההתמכרות הוא כ-6% מהאוכלוסיה - ויתכן בהחלט שהוא נמצא בעלייה, במיוחד עקב הסגרים הארוכים במהלך ימי הקורונה, שהכירו את עולם הקניות המקוונות לחלקים נרחבים יותר באוכלוסיה.
גם העובדה שעבור רבים - שהקורונה כפתה עליהם לא רק ריחוק חברתי אלא גם בידוד חברתי - קניה מקוונת הפכה לסוג של קשר, זאת בנוסף על המרכזיות שהולכים ותופסים ימי הקניות של נובמבר בחיי רבים מאיתנו, מגבירים את הסכנה.
חשוב לציין שחגי הקניות הבינלאומיים הללו אינם נחלתם רק של מי שסובלים מהתמכרויות. מרבית הישראלים מחפשים באונליין או בחנויות המקומיות את ההנחות המיוחדות עם ההבטחה שהן חד פעמיות, כאלו שאסור לפספס.
כמובן שהקניות ברשת, מאפשרות לישראלים בשנים האחרונות, רכישה של מותגים חדשים שלא נמכרים באופן שוטף בארץ ובמקרים רבים גם חיסכון במחיר.
בשל הפיתוי, צרכנים רבים נוטים לקנות יותר בימים אלו, לפעמים גם פריטים שאינם באמת נחוצים להם, אך זה עדיין לא הופך אותם ל"מכורים לקניות".
"חשוב לבצע הפרדה בין קניות כהתנהגות רגילה בטווח הנורמה לבין התמכרות לקניות שהינה הפרעה קשה הגורמת סבל רב למי שסובל ממנה", מסביר אמיר גורניצקי, קרמינולוג קליני, מטפל ומדריך במרכז הישראלי להתמכרויות.
"חודש נובמבר אשר משופע במבצעים חמים, פרסומות, ועידוד לקניות בהחלט מהווה טריגר עבור אדם שמתמודד עם התמכרות לקניות ומקשה עליו לשמור על עצמו" הוא מוסיף.
קניות היא פעולה חיובית גם כשאינה חיונית והיא לרוב מהנה. היא גם פעולה שפעמים רבות מנחמת ועוזרת לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו. ברוב המקרים זו פעולה נורמטיבית, אך עבור חלק לא קטן מהאנשים, קניות היא פעולה שמשרתת צורך עמוק הרבה יותר מאשר הנאה או נחמה. עבורם הקניות והעיסוק האובססיבי סביב הקנייה היא פונקציה אשר בסופו של דבר נועדה להקל על כאב, סבל או חוסר נחת עימו הם מתמודדים.
אם תרצו, עבור המכורים לקניות, חגי הקניות של נובמבר הם מה שכניסה לבר משקאות עושה לאלכוהוליסט: מסביב אנשים אחרים צורכים ונהנים מבלי להיפגע, דבר שעלול להקשות על השליטה העצמית הנדרשת כדי להילחם בהתמכרות.
מהי התמכרות לקניות?
בשנים האחרונות קיימת מגמה של הכרה והבנה כי קיימות התנהגויות שונות בעלות פוטנציאל אובססיבי-קומפולסיבי.
התמכרות לקניות יכולה להיות בעלת מאפיינים פיזיולוגיים דומים להתמכרויות שנגרמות בעקבות שימוש בחומרים כמו סמים, תרופות מרשם, ניקוטין, אלכוהול ועוד, בעקבות כך, בשנים האחרונות יותר ויותר גופים ממסדיים מכירים בהתמכרות לקניות כהתמכרות התנהגותית.
התמכרות לקניות, (בדומה להתמכרות לפעילות גופנית) יכולה לעורר קושי באבחון ובטיפול. מדובר בהתנהגות שגרתית ואף רצויה, אך כאשר היא מבוצעת באופן מופרז, מזיק ונוטל שליטה ייתכן שמדובר בדפוס התמכרותי. בארצות הברית אנשי מקצוע כבר מכירים בהתמכרות לקניות כהתמכרות התנהגותית.
איך מזהים התמכרות לקניות?
קיים קושי בזיהוי של התמכרות לקניות אולם קיימים מספר סימנים שיכולים לסייע: קניות כתגובה למצוקה רגשית, קניות כהוכחה יכולת כלכלית ופזרנות, קניות מתוך בולומוס הכרוך במעגל קסמים של קניות והחזרה לחנות, נטייה לאספנות וצורך בהשלמת סדרות, תחושה של חרדה או אשמה שיכולה להניע לקניות נוספות והוצאות מופרזות הרבה מעבר ליכולת הכלכלית.
הזיהוי של אדם המתמודד עם התמכרות התנהגותית כדוגמת התמכרות לקניות הוא מאתגר, כיוון שבסוף מדובר על התנהגות נורמטיבית, ללא סממנים חיצוניים ויש להגיד אף פופולרית בתרבות בה אנו חיים ולכן ישנה שאלה של גבולות, מתי זה הופך להתמכרות שמצריכה טיפול?
ההבחנה מתבססת על שלושה גורמים עיקריים:
איבוד שליטה: כאשר האדם מאבד שליטה על הכמויות או על העיסוק שמסביב לקנייה. מבטיח לעצמו להפחית או להפסיק אך לא מצליח.
העלאה מתמדת של סף הריגוש: כאשר האדם מעלה את היקפי הרכישות שלו ואת העיסוק והפנטזיה סביבה כדי לקבל את אותו ריגוש.
"קריז": כאשר האדם מסיבה מסויימת לא מממש את הקנייה והוא חווה תסמיני גמילה כמו חוסר שקט, חרדה וכו'.
3 הגורמים האלו, בעיקר כאשר הם מסבים נזקים נלווים כמו הזנחה של תחומי חיים אחרים, בהחלט מעידים על הפרעת שימוש ועד התמכרות מלאה.
מי בסיכון לפתח התמכרות לקניות?
על פי מחקרים שונים, הפרעת קניות טורדנית פוגעת בכ-2% מהאוכלוסיה ומשערים כי 6% נוספים נמצאים בסיכון גבוה לפתח הפרעה כזו.
ההפרעה משויכת בעיקר לנשים, שנחשבות לפגיעות יותר לסכנת ההתמכרות. כמו כן, נשים נוטות יותר לקנות ביגוד, הנעלה וכו', בעוד שגברים נוטים יותר לרכישה של מוצרי חשמל, טכנולוגיה, גאדג'טים, ומכוניות.
איך מטפלים בהתמכורות שבסיסה חיובי?
בתקופת הקורונה, התעצמה החשיפה להתמכרות לקניות. הסגרים, חרדות כלכליות, בדידות וחוסר הוודאות גרמו לעלייה בתנהגויות שבבסיסן ישנה פונקציית של הרגעה וויסות, במקרה זה, על ידי קניות. במובן הזה גם הזמינות של המדיה הדיגיטלית תרמה לגידול בממדי התופעה.
הטיפול באדם שמתמודד עם התמכרות התנהגותית תיהיה פעמים רבות ניסיון למזעור נזקים, כלומר לימוד של קניות סבירות כחלק מאורח חיי שגרה בריאים ולא של העלמת התופעה (כמו למשל במקרה של התמכרות לסמים, אלכוהול, הימורים ועוד) שבבסיסה חיובי.
תחושת החירות שהופכת לשיעבוד
"אנו כמטפלים עדים לעליה חדה ומדאיגה בפניות של מכורי הקניות לאונליין מאז הקורונה. תקופת הקורונה הביאה לעליה חדה בהתמכרויות בכלל ובהתמכרות לקניות אונליין בפרט. הקורונה שעדיין איתנו ועמה אי ודאות כלכלית, חרדות מהלא נודע, אי יציבות וחוסר בהירות הביאה להסלמה במצבים הנפשיים. אם מישהו סבל בעבר מבדידות, הקורונה הפכה אותו לבודד יותר, אם סבל מחרדות היום הוא חרד הרבה יותר ומכאן האסקפיזם והנהירה להתנהגויות ממכרות כדי לווסת תחושות קשות", כך מציינת ד"ר עו"ס שירה סובול, מומחית להתמכרויות.
"תקופת הסגרים והישיבה האינסופית מול המסכים פתחו צוהר לעולם חדש שרבים מאיתנו כלל לא נחשפו אליו קודם לכן, עולם של קניות מרחוק באתרי אונליין וזה הפך להרגל, מוסיבה סובול, "חוסר היכולת לטוס לחול, לחגוג כפי שחגגנו בעבר, כל אלו מגבילים את חירותינו והפניה לקניות באונליין, כפי שהמטופלים מדווחים, "מפצה אותנו" על מה שנלקח מאיתנו".
"הקניות המהירות באינטרנט מעניקה לנו אשליה של חירות אך היא ממכרת מאוד ועד מהרה החירות הופכת הזו לשיעבוד כלכלי ונפשי כמו בכל התמכרות" מסכמת סובול.