מי גוזר קופון על הקניות שלנו בסופרמרקט?

ליצרנים וליבואנים יש הסברים מעולים לכוונה להעלות מחירים: תעריפי הדלק, המחסור במכולות, עלויות השינוע - ומי לא שמע על המחסור העולמי בחומרי גלם? רק שבדיקה מגלה שהרווחים של רוב היצרנים והיבואנים הם כה עצומים, עד שלא ברור מדוע החליטו לגזור עוד קופון על חשבוננו

03/11/2021

בשבוע שעבר קיבלנו התראת צונאמי חמורה מאייל רביד, הבעלים של רשת ויקטורי. "אפשר להגיד", הזהיר רביד, "שלפנינו ממש צונאמי של עליות מחירים"

כדי להיערך לסופה המתקרבת, פנינו לחמש מהיצרניות הגדולות במשק, וביקשנו לדעת האם הן מתכוונות להעלות את המחירים, בכמה, ובאילו מוצרים בדיוק? כמו כן ניסינו לברר, אולי מתוך נאיביות, מהו אחוז הרווח האמיתי שלהן - כדי להבין האם מצוקתן היא כה גדולה עד שאין להן ברירה אלא לפגוע לנו בכיס.

התשובות שקיבלנו מרוב החברות היו מעורפלות, מתחמקות, ופה ושם שמענו גם לא מעט: "אין תגובה". מאחר שלא קיבלנו תשובות מספקות אפילו מהחברות הציבוריות שבין היצרנים והיבואנים, ביקשנו ממומחים להעריך את אחוזי הרווח שלהן.

התוצאות השאירו אותנו קצת בהלם, בעיקר בגלל שגם אנחנו כבר התחלנו להשתכנע שמדובר במשבר עולמי ושאין ברירה אלא להעלות מחירים.

עוד בוואלה!

עד כמה חשובה התדמית להצלחה האישית?

מערכת וואלה! בשיתוף מאיה נוטקוביץ'
המילקי שהפך לסמל יוקר המחייה. עם רווח משוער של כ-40% לשטראוס מדובר במכונה להדפסת כסף(צילום: Giphy)

מרוויחים בענק

לכאורה, יש ליצרניות את כל הטיעונים הנכונים כדי להטביע אותנו בגל התייקרויות משוגע, מחיר הדלק עלה, החשמל, שינוע המכולות, ולא נשכח לציים גם את הטלת המס על כלים חד פעמיים ועל משקאות ממותקים.

בצד השני של המשוואה עומדים שער הדולר הנמוך וההקלות על היבוא שעומדות להיכנס בקרוב, שאמורים לאזן את רף ההוצאות. כך שגם בלי העלאת המחירים, הרווחיות לא רק שלא אמורה לרדת, אלא אפילו לעלות, והרווחיות של חמש החברות האלה, שחלקן פרטיות, היא עצומה, לא פחות.

הרווח הגולמי של שטראוס, שעומד על כ-40%, נשאר יציב במשך השנה האחרונה, וזה של דיפלומט, המשווקת של מותגי פרוקטר אנד גמבל, ביניהם פמפרס, הד אנד שולדרס, פנטן, טמפקס ואריאל, השתנה לאורך השנה רק במאיות האחוז וניצב איתן על כ-6.5% רווח גולמי.

הרווח הנקי של תנובה, חברה פרטית שאינה מדווחת, עמד על 300 מיליון שקל בשנת 2020, מה שמעיד על אחוזי רווחיות מצוינים של עשרות אחוזים.

לפי ההערכות גם הרווח הגולמי של אסם-נסטלה נע סביב 40%, והרווח הגולמי המשוער של החברה המרכזית, השולטת על יותר ממחצית משוק המשקאות, גדול מ- 40%.

לשם השוואה, הרווח הגולמי של יפאורה (ספרינג, עין גדי, מי עדן ועוד) לשנת 2020 הוא 47% ושל טמפו 36%.


על פי הנתונים הללו, מדובר בשיעור רווחיות פנומנלי, ועל כן לא ברור מהיכן מגיע הדחף להעלות מחירים.

קוקה קולה. לפעמים טעם החיים הוא עשרות אחוזי רווח(צילום: Giphy)

"אם נעשה עם היבואנים את החשבון של הדולר, הם יצטרכו להוריד מחירים"

עו"ד דרור שטרום, לעבר הממונה על ההגבלים העסקיים (שמו הקודם של הממונה על התחרות), אומר באופן חד משמעי שאין שום סיבה לעליית מחירים. "רוב התשומות של יצרניות המזון הן מייצור מקומי, כך שעלויות השינוע הגבוהות בכלל לא רלוונטיות להן.

באופן יוצא דופן, מי שמתדלק את עליות המחירים הם דווקא הקמעונאים. עד לפני שבועיים-שלושה הם בלמו את ההתייקרות, חוץ ממחירי החד פעמי, ועכשיו הם מתדלקים אותה.

החשש שלי, שהקמעונאים עושים את זה, כי בשנה וחצי האחרונות הציבור הישראלי נמצא בבולמוס של קניות ברשת בהשפעת הקורונה, ואנחנו רואים את זה בקנייה של פרש מרקט על ידי פז במחיר מופקע, ואם עם ישראל יקנה הכל ובכל מחיר, אז אפשר להעלות אותו ולא יקרה כלום.

בעניין היבואנים, אני מוכן לעשות התערבות, שאם נעשה איתם חשבון על רקע שער הדולר, הם יצטרכו להוריד מחירים. מישהו מהם יצא בהוזלות לצרכן בגלל השער הנמוך?".

קוטג' תנובה, המוצר שעורר את המחאה החברתית ב-2011. הרווח של תנובה בשנת 2020, כ-300 מיליון שקל(צילום: יחצ)

יוחננוף: "אני לא מחפש עוד רווח של שקל"

הקמעונאים מסבירים שהם בצד שלנו, הצרכנים. איתן יוחננוף, הבעלים של רשת "יוחננוף", מצהיר שהוא יעשה הכל כדי לא לפגוע בכיס שלנו. "אנחנו ידועים כחזקים מאוד בניהול הקטגוריות וכאלה שיכולים להשפיע על המכירה, ולא מהססים להוריד ספקים כמו תנובה מהמדפים", הוא מסביר.

"הפתיע אותי כששמעתי את הדיבורים על התייקרויות בשוק, למרות שאי אפשר להתעלם ממה שקורה העולם, כשאפילו בארה"ב יש מדפים ריקים בגלל בעיות של הובלה וייצור. גם המכוניות התייקרו. אני בעצמי מכרתי רכב בן שנה, במחיר שקניתי אותו.

"כבר לפני חצי שנה היו דיבורים על התייקרויות וזה לא קרה, כי אנחנו יודעים לעשות את העבודה. התפקיד שלנו הוא לא לתת לגיטימציה להתפרעויות לא במקום, בעיקר כי אנחנו מוטי-מחיר בדיסקאונט.

אם עגבנייה שעולה ארבעה שקלים תזנק לשמונה, פשוט לא יקנו אותה. עליות מחירים לא משרתות אותנו, כי אני לא מחפש עוד רווח של שקל על פריט, אלא למכור בכמויות. מצד שני, לך תסביר לצרכן, שחברה שהרוויחה 100 מיליון דולר, יכולה להתמודד אם ירדו מ- 2% רווח גולמי".

תוציא מהרשת ספקים שיתעקשו להעלות מחירים?

"אני לא דון קישוט. אם יהיה מוצר שלא תהיה ברירה, כמו השמנים, נשקול את זה. אי אפשר למכור לנו לוקשים. אבל אנחנו לא רוצים להגיע לשם. אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שלא תהיה התייקרות".

"אם עגבנייה שעולה ארבעה שקלים תזנק לשמונה, פשוט לא יקנו אותה. עליות מחירים לא משרתות אותנו"(צילום: ShutterStock)

זליכה: "דיפלומט העלתה מחירים, כי הוחלט שלא להכריז עליה כמונופול"

מי שחושב שהמשלה היא האשמה בעלייה במחיר, הוא פרופ' ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו.

"הממשלה מתדלקת אותה בדיור ובהעלאת המיסים. המונופולים מנצלים הזדמנות שאין בחירות באופק ולכן אין להם חשש משינוי המדיניות הכלכלית, ויש את האינפלציה בעולם ברקע, כתוצאה מהקורונה, והתפרצות של ביקושים שהיו שלא מומשו אז והיום הייצור.

"האינפלציה היא בעצם מס. הוצאות הממשלה קטנות וההכנסות גדולות ואנחנו משלמים עליהן. גם העובדה שמחיר הדלק עולה ואתו גם המס, היא שערורייה ועוד הכנסה לממשלה.

התפקיד של שר האוצר הוא לנהל מדיניות כלכלית שתעצור את עליית המחיר - ולא נעשה כלום, או נכון יותר, הממשלה משלה אותנו שהיא נלחמת בעליית המחירים, אבל היא מתדלקת אותם בעליית מחירי הדירות והטבות המס החדשות שהיא נותנת למשקיעי ההייטק, כאילו מה שנתנו להם עד היום לא מספיק.

"כדי להסתיר את העלאות המיסים, הממשלה מתאפיינת הפעם בצביעות חריגה, והיא מסבירה שמחירי החד פעמי, הדלק והחשמל עולים בגלל הסביבה. זה פוגע בסביבה, קחו את הכסף הזה ותורידו את המע"מ. באווירה הזאת כל אחד עושה מה שהוא רוצה.

דיפלומט הודיעה שהיא מעלה מחירים, כי הוחלט לא להכריז עליה כמונופול. מזל שסיימנו את הקדנציה האיומה ביותר של רשות התחרות, כי בחמש השנים האחרונות עדיף היה שרשות התחרות לא הייתה קיימת. במקום להגן עלינו מפני המונופולים החזיריים, היא עזרה להם לרמוס אותנו".

"לרשות ההגבלים יש נשק נגד היצרנים המונופוליסטיים והדומיננטיים", אומר שטרום. "היא רק צריכה להודיע שהיא תבחן אם הם גובים מחירים מופקעים ומנצלים את מעמדם לרעה, ותראי איך כולם נרגעים ברגע".

חיתולי פמפרס: דיפלומט הגישה מחירון חדש לקמעונאים(צילום: וואלה! שופס)

כשרשות התחרות הופכת לעיר מקלט ליצרנים והיבואנים

באופן די מוזר, היצרנים והיבואנים מתחבאים מאחורי גבה של רשות התחרות, מי שאמורה להגן על הצרכנים מפני גחמות לא סבירות שלהם.

בחברה המרכזית, המייצרת ומייצגת את המותג קוקה קולה, מחזיקה במחלבות טרה ומגוון גדול של משקאות קלים, בירה, יין ואלכוהול, נאמר לנו כי הם עוקבים אחרי עליות המחירים שיבואו בעקבות המיסוי על משקאות ממותקים, שהטילה הממשלה במסגרת חוק ההסדרים, וכרגע עוד אין עדיין מחירונים חדשים.

בדיפלומט, כאמור - המשווקת של מותגי פרוקטר אנד גמבל, ביניהם פמפרס, הד אנד שולדרס, פנטן, טמפקס ואריאל, וזו שקובעת (לפי פרוקטר) את מחיריהם, נמסר: "הנושא יבחן לקראת סוף השנה וכל מקרה לגופו".

בשטראוס, תנובה ואסם סירבו להגיב והסבירו שקיבלו אזהרה מהממונה על התחרות, שאסור להם להודיע על כוונה לייקר מוצרים, כדי שלא יחשדו בתיאום מחירים.

ואכן אזהרה כזו יצאה לפני כחצי שנה, אחרי ששטראוס ודיפלומט הודיעו בדוחות שלהן, על כך שהן "בוחנות העלאת מחירים", מה שהקפיץ את הממונה והביא את שטראוס להסביר שמחירי החומרי הגלם ומחירי השינוע עלו ובכלל, זו חובתה, כחברה ציבורית, ליידע את המשקיעים על כוונותיה.

דיפלומט, לעומת זאת, שמרה על שתיקה - והגישה לקמעונאים מחירון חדש לחיתולי פמפרס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully