אינטל אינסייד: מנכ"ל אינטל ישראל כפי שמעולם לא שמעתם

"רוב הביקורת על הטבות המס שאנחנו מקבלים הייתה לגיטימית", אומר בגילוי לב יניב גרטי. האיש שנשבע שלעולם לא יהיה חלק מארגון גדול, מספר על הדרך הארוכה שעשה עד לניהול ארגון עם 14,000 עובדים בישראל

03/11/2021

שם: יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, בן 54.

מי אני: אוהב אינטראקציה עם אנשים. אחד הדברים שגרמו לי להצליח, היה לדעת למצוא את האנשים הנכונים ולרוץ איתם קדימה. אני מבזר סמכויות ויחד עם האנשים שלי מנסח נכון את השאלות, ואז קורות פריצות הדרך הכי משמעותיות.

שורשים: משפחתו של אבא עברה את השואה בבולגריה וגרה בעיר השנייה בגודלה במדינה. כשהיהודים רוכזו לגירוש, המלך עצר אותו בהשפעת הכנסייה והם ברחו לכפר בהרים. סבא היה סוחר וסבתא רוקחת ולמדה בסורבון בפריז. בשנות ה - 50' הם הגיעו ליפו עם אבא ומשם עברו לכפר שלם בת"א ופתחו בית מרקחת.

הוריה של אמא, שהיו חייטים, הגיעו לארץ לפני המלחמה מפולין וגרו בת"א, רוב משפחתם נספתה בשואה. ההורים הכירו בדייט. אבא היה רופא שיניים ואמא מורה.

עוד בוואלה!

מי שידך בין ירמי לאמדורסקי: כמה אתם מכירים את זמרי ישראל?

בשיתוף FRIENDS
יניב גרטי, מנכ"ל אינטל(צילום: ראובן קסטרו)

הילדות שלי: במרכז חולון, באזור היותר ותיק, לא רחוק מאתנו גרו בני המשפחה, אז הייתי הרבה עם בני הדודים שלי. באיזשהו שלב עברנו לת"א ולמדתי בתיכון בבית ספר להנדסאים ברמת אביב, במגמה ריאלית, פיסיקאלית וטכנולוגית, למדנו אלקטרוניקה ורובוטיקה. התחלתי את דרכי בהיי טק עם משחקי וידיאו, כששידלתי את ההורים לקנות לי אטארי, ובגיל 16 היה מחשב בבית.

שירות צבאי: במשפחה של רופאים ורוקחים, אני הייתי הכבשה השחורה שהלכה ללמוד הנדסת מחשבים בעתודה הצבאית באוניברסיטת ת"א. בתקופת הלימודים הייתי שומר הבניין של סאייטקס וחוויתי שם לראשונה פיטורים.

בשנתיים האחרונות של התואר לימדתי מתימטיקה ואלקטרוניקה בתיכון שבו למדתי, חוויה מעצימה. יש משהו ביכולת לעצב אנשים צעירים ולהקנות להם כלים, שאין דומה לה.

התגייסתי לחיל הים והייתי מעורב בפרויקטים של החיל ברפאל. הארכתי קצת את השירות ותוך כדי התחלתי ללמוד תואר שני במנהל עסקים. כשהשתחררתי הבטחתי לעצמי שלעולם לא אהיה חלק מארגון גדול. תראי איפה אני היום.

יניב גרטי 4(צילום: ראובן קסטרו)

אורכית: בסיום הלימודים הצטרפתי לאורכית שעסקה במודמים ביתיים ועברתי שם כמה חוויות מדהימות. התחלתי כשהכיוון היה טכנולוגי, לא דובר אז על אינטרנט אלא על מכירת הטכנולוגיה, ותוך כדי עבודה עלינו על העובדה שהטכנולוגיה שלנו יכולה לשמש לחיבור מהיר לאינטרנט והיא הפכה לדומיננטית בתחום.

לרכב על גל ולהוביל טכנולוגיה בעולם, זו חוויה מדהימה שאני מאחל לכל אחד ואחת. הייתי העובד ה-30 בחברה וכשעזבתי, אחרי ארבע שנים, הגענו ל- 900 עובדים. משם עברתי לאופטיבייס, חברה וותיקה בתחום הווידיאו הדיגיטאלי במעבר לווידיאו ברשתות והייתי סגן נשיא לשיווק. הייתי שם קרוב לשלוש שנים, אח"כ תקופה קצרה בחברת תקשורת ואז הגעתי לאנוורה.

אירית אקסלרוד: אשתי, ארכיטקטית, בעלת משרד משלה. היינו באותה כיתה בתיכון ובסוף הלימודים נפרדו דרכנו. 17 שנים אחרי, כשהייתי גרוש בלי ילדים, נפגשנו במקרה ונשארנו ביחד. יש לנו ילד בן 14 ואנחנו גרים בת"א.

אנוורה: סטארט אפ שפיתח ערכות שבבים לתקשורת אלחוטית. הייתי מנכ"ל וסגן נשיא ונשלחתי מטעמה לארה"ב, שם הייתי בעצם הסניף של החברה. אירית ואני טסנו ביחד לשם וגרנו בסן פרנסיסקו. ב-2004 אינטל רכשו את החברה בשביל הטכנולוגיה, שהתבססה על הדור הרביעי של הסלולר. הייתי אחראי על תחום התקשורת האלחוטית, GPS, WFI, ומשנת 2010 חייתי על הקו לישראל.

יניב גרטי 6(צילום: ראובן קסטרו)

ארה"ב: עד 2017 הבן שלנו היה רשום בשני בתי ספר, בארה"ב ובישראל. חילקנו את החיים בין שני המקומות, וכשמקסין פסברג פרשה בפעם הראשונה מניהול אינטל ישראל, חזרנו לארץ. אהבתי את החיים בארה"ב. חיינו בסן פרנסיסקו, שהיא עיר מהגרים במהותה, כור היתוך, שקל להרגיש בו בבית. בזכות העובדה שניהלנו חיים גם בישראל, החזרה לכאן הייתה טבעית.

אינטל: כשמוניתי לתפקיד נכנסתי לנעליים גדולות של מנכ"לית מאוד דומיננטית, שעשתה המון בתוך ומחוץ לאינטל. יש דברים שמבינים בשכל ולא ברגש ואת האימפקט של אינטל על הכלכלה הישראלית הבנתי רק כשהפכתי למנכ"ל וחיברתי בין אינטל ישראל לחברה עולמית, רק אז הבנתי את העוצמה הזאת.

היום, אחרי רכישת מובילאי, יש לנו 14,000 עובדים בישראל, מתוך 110,000 ברחבי העולם. לפני שנתיים מוסד "שמואל נאמן" עשה מחקר וגילה שיש עוד 50,000 בתי אב שמתפרנסים מהעשייה הזאת.

הטבות מס: רוב הביקורת על הטבות המס שאנחנו מקבלים הייתה לגיטימית, התמהיל של התומכים והמתנגדים היה סביר. אני עובד אינטל ואני ישראלי וראוי לדון איך המדינה מחלקת את כספי המיסים שלנו. ישראל חייבת להיות תחרותית ולעודד השקעות, ואינטל, מאז שנכנסה לישראל, רכשה חברות במעל ל-20 מיליארד דולר והשקיעה כאן מעל ל-20 מיליארד דולר, סכומי עתק בכל קנה מידה, שלא לדבר על היצוא שלנו שנאמד במיליארדי דולרים, ועל מעגלי העובדים והספקים.

כל זה בא יחד עם המון גאווה ותחושת אחריות. כדי שהחברה תצליח היא צריכה להיות נטועה בתוך חברה חזרה ובמקומות שבהם אנחנו יכולים להביא ערך.

מחסור בשבבים 1: כבר שנים שאנחנו נמצאים בטרנספורמציה דיגיטאלית והקורונה האיצה אותו עוד יותר כשהבנו שאנחנו צריכים יותר ממחשב אחד, גלישה יותר מהירה, ושכמעט כל שירות אפשר לעשות און ליין. בישראל ההאצה הזאת הייתה חשובה במיוחד, כי היא עזרה בצמצום הפערים הדיגיטאליים בלמידה מרחוק, שירותי רפואה וממשל. כשמרימים את מכסה המנוע רואים צ'יפים. גם בשיחה שלנו עכשיו מעורבים עשרות שבבים.

שוק השבבים החזיק את עצמו באיזון בין הביקוש להיצע ופתאום הייתה הצפה מטורפת של ביקוש לא צפוי. לפני 20 שנה, להקים מפעל לייצור שבבים עלה כמיליארד דולר, היום העלות עומדת על בין 10 ל-15 מיליארד דולר. לפני 20 שנה היו כ-20 חברות כאלה, היום יש רק שלוש חברות שבבים בעולם בגלל העלות ההקמה הגבוהה, העלות של פיתוח הטכנולוגיה ותזרים המזומנים העצום שהן מצריכות. אינטל מרחיבה את המפעל בקריית גת, ומקימה מפעלים בארה"ב, ניו מקסיקו ואירופה.

מחסור בשבבים 2: ממשל ביידן העביר חוק לעידוד תעשיות הסיליקון מתוך החשיבות שהוא רואה בתחום הביטחון הדיגיטאלי. מדינות משקיעות בתשתיות ייצור מתוך הצורך לשמור על נגישות דיגיטאלית, כדי שלא יצטרכו להסתמך על אחרים.

יש חברות בעולם שמפתחות לעצמן צ'יפים ומייצרות אותם במיקור חוץ. עד לאחרונה ייצרנו רק שבבים שלנו, ובעקבות הקורונה, המנכ"ל שלנו, פיט גלסינגר, החליט שנייצר גם לחברות אחרות, וכך יוצא שאנחנו מייצרים שבבים גם למתחרים שלנו וזה בסדר גמור.

יניב גרטי 3(צילום: ראובן קסטרו)

קורונה: לא פיטרנו אף עובד, לא הוצאנו אף אחד לחל"ת, המשכנו לשלם לספקים גם כשלא יכלו להגיע עם סחורה והייצוא שלנו גדל לשמונה מיליארד דולר. הייצור המשיך לעבוד מסביב לשעון במפעל ובפיתוח עבדו מהבית, חוץ מעובדי המעבדות ומרכזי הדאטה שהיו חייבים להיות נוכחים פיסית. גם עכשיו אנחנו עובדים במודל היברידי.

אפל: מתחרים. אנחנו מאמינים שלעולם ה-PC יש יתרון על פני ה"מק" של אפל. הם חיים בעולם המחשבים הכי יקרים, אבל הטכנולוגיה והפתרונות שלנו הם טובים יותר.

אלדר לייק: ליין חדש של מעבדים לעולם השבבים בארכיטקטורה טכנולוגית חדשה, שפותחה ומיוצרת בקריית גת ושהשקנו בשבוע שעבר. יש לנו גם מעבדי תקשורת ומעבדים גראפיים חדשים שנולדו בישראל.

רה ארגון: אינטל פספסה כמה מהמטרות שלה בשנים האחרונות והיא נמצאת בתהליך של שינוי שמוביל המנכ"ל, שעזב את החברה לפני כמה שנים אחרי שהיה מנהל הטכנולוגיה, וחזר כדי לנהל אותה. באופן טבעי וכפוף לשינויים, חלק מחברי ההנהלה הקודמת עזבו, ומכאן התחלופה בשדרת הניהול, אבל רובם נשארו.

החברה עוברת כמה שינויים: פתיחת שערי הייצור לחברות חיצוניות, פיתוח המוצרים שלנו לקהילת המפתחים לשימוש בחומרה ובתכנה, לתת להם כלים לכוון לבד את המנוע ופוקוס במקומות שבהם יש לנו עליונות טכנולוגית, כמו ה'אלדר לייק'.

יניב גרטי 5. ראובן קסטרו
יניב גרטי 5(צילום: ראובן קסטרו)

מובילאי: חברת בת של אינטל שמפוקסת על רכבים אוטונומיים. קיבלנו החלטה שהבטיחות לא תהיה היתרון השיווקי שלה, כי היא חייבת להיות חלק בלתי נפרד מהטכנולוגיה, ולכן, הידע שלנו על בטיחות פתוח לשימוש לכולם. כך הטכנולוגיה והמובילות שלנו היא כרטיס הביקור ולא הבטיחות.

נסעתי בעצמי ברכב אוטונומי והחוויה מדהימה, בעיקר באופן שבו מתאפשר לראות דרך הממשק את מה שקורה בקרביים של המחשב. רואים איך מוח הבינה המלאכותית עובד. ברבעון האחרון המכירות של מובילאי עלו ב - 40%.

בועת יוניקורנים: כדי להפוך ליוניקורן חברה צריכה שיהיה לה בסיס טכנולוגי מוצק. גם אם השווי מנופח, רק חברות שעומדות יציב על הרגליים ישרדו ורובן כאלה.

פנאי: ספורט - לא רק עושה, אלא בעיקר צופה. כשהיינו בארה"ב התאהבתי בענפי ספורט שגורמים לי לקום בארבע לפנות בוקר כדי לצפות במשחקים. סיימתי את עונת הבייסבול ועכשיו אני בפוטבול ובכדורסל. אני אוהד את הקבוצות של סן פרנסיסקו, הגולדן סטייט בכדורסל, פורטי-ניינרס בפוטבול וסן פרנסיסקו ג'יינטס בבייסבול.

צופה פני עתיד: אני באינטל, למרות ההצהרות המוקדמות שלי שלא אהיה בארגון גדול, כי בסוף, החכמה היא לא גודל הארגון והתפקיד, אלא היכולת להמשיך ולרכב על גלים שמשנים חיים של אנשים, היכולת להשפיע.

יניב גרטי 2(צילום: ראובן קסטרו)

פנאי: ספורט - לא רק עושה, אלא בעיקר צופה. כשהיינו בארה"ב התאהבתי בענפי ספורט שגורמים לי לקום בארבע לפנות בוקר כדי לצפות במשחקים. סיימתי את עונת הבייסבול ועכשיו אני בפוטבול ובכדורסל. אני אוהד את הקבוצות של סן פרנסיסקו, הגולדן סטייט בכדורסל, פורטי-ניינרס בפוטבול וסן פרנסיסקו ג'יינטס בבייסבול.

צופה פני עתיד: אני באינטל, למרות ההצהרות המוקדמות שלי שלא אהיה בארגון גדול, כי בסוף, החכמה היא לא גודל הארגון והתפקיד, אלא היכולת להמשיך ולרכב על גלים שמשנים חיים של אנשים, היכולת להשפיע.

הריאיון המלא עם יניב גרטי מתפרסם גם במוסף "עסקים" של מעריב, יום ו', 5.11.21

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully