אין זה סוד כי פעילות כלכלית מואצת נוטה ללכת יד ביד עם שימוש מוגבר באנרגיה וצריכה גדולה יותר של משאבי טבע. אומנם העולם מחפש להתנתק משימוש בדלקים מאובנים, אך הם עדיין אחראים על כ- 80% מתמהיל האנרגיה העולמי ומהווים מקור עיקרי לפליטת גזי החממה.
משבר האנרגיה שפוקד בימים אילו את אירופה, סין, הודו ומדינות רבות אחרות, מעלה תהיות בנוגע למורכבת של תהליך המעבר לכלכלה "ירוקה". המנהיגים שואלים את עצמם האם נגזר על כלכלת העולם להפחית בצמיחה כדי להיות מסוגלת להפחית את פליטת גזי החממה מהר מספיק כדי להגיע לאפס נטו בשנת 2050?
תג מחיר בלתי נתפס
הספרות מספקת ספקטרום רחב של תשובות שנעות בין תרחישים אופטימיים שמבטיחים "צמיחה ירוקה" על שלל יתרונותיה, כמו משרות חדשות וענפי תעשיה חדשים, לתיאוריות ספקניות יותר, שגורסות כי המטרה הנעלה מגיעה עם תג מחיר בדמות אובדן הצמיחה.
ב-Bruegel בדקו את הסוגיה. החוקרים מציינים כי בעוד שבהסתכלות גלובלית, פליטת CO2 ליחידת תוצר ירדו מ-1995 עד 2018, שיעור "ההתנתקות" היה רק -1.8% בשנה. כדי להגיע לאפס פליטות נטו עד 2050, הקצב חייב להאיץ לכ-8.7% (כמעט פי 5), זאת בהנחה שגודל האוכלוסייה והתמ"ג נותרים ללא שינוי.
כדי לשמור על צמיחת התמ"ג וצמיחת האוכלוסייה בהתאם לתחזיות שלהן (ובכך למנוע את הפגיעה בצמיחה), "ההתנתקות" תצטרך להאיץ באופן מסיבי יותר.
בהקשר הזה שני אפיקים חשובים: הפחתת הישענות על אנרגיה בתהליך הייצור ו/או הפחתת עוצמת הפליטות של אנרגיה. הירידה העצומה במחיר האנרגיה המתחדשת נותנת תקווה לכך ש"ההתנתקות" המיוחלת אכן יכולה להאיץ.
חשוב לציין לטובה את האיחוד האירופי שבעשור האחרון עשה מאמץ כביר לצמצם את פליטת גזי החממה - עבורו חישבו החוקרים שנדרשת האצה בפקטור של 2.5 בלבד.
פגישת מנהיגי 20-G וועידת האקלים של האו"ם מלמדת אותנו כי כדי לפרוט הצהרות פומביות למעשים, נדרשת תמיכה ציבורית רחבה ומתמשכת וזו עדיין רגישה לעלויות. הסוגיה מורכבת אף יותר כשמדובר במדינות שנמצאות בשלבים מוקדמים יותר של התפתחות כלכלית: אנרגיות ירוקות עדיין משמעותית יקרות יותר מדלקים פוסיליים ומדינות עניות חוששות לפגיעה בהתפתחותן.
"הקרבה" כזו נראית בעיניהן כבלתי הוגנת, נוכח העובדה שהמדינות המתועשות עצמן פעלו במשך עשרות שנים לפי גישת grow now, clean up later. לפיכך, מדינות מתפתחות דורשות מהמפותחות סיוע בינלאומי שוטף.
ההשקעה הנדרשת: 131 טריליון דולר
International Renewable Energy Agency (IRENA) מעריכים כי כדי למנוע התחממות גלובלית, על העולם להשקיע כ-131 טריליון דולר במצטבר עד 2050. לסבר את האוזן, ב-2020 סך התוצר העולמי עמד על כ-85 טריליון דולר. זהו חשבון עצום שיתחלק בין ממשלות, עסקים וצרכנים ועדיין לא ברור כיצד יתחלקו העלויות.
באוניברסיטת Princeton חישבו את עלויות הטיפול במשבר האקלים עבור ארה"ב. החוקרים סבורים כי במבט על 30 השנים הבאות, עלות המעבר של משק החשמל האמריקאי למקורות אנרגיה מתחדשת תגיע לכ-7.8 עד 13.8 טריליון דולר.
עלויות גבוהות נוספות תהינה עבור החלפת מכוניות ומשאיות המונעות בדלק בכלי רכב חשמליים וכן, עבור התייעלות המבנים, כשהרעיון הוא לחמם ולקרר אותם בחשמל ולא בגז או בנפט. קשה יותר להעריך את המחיר הזה. מיליארדים מושקעים במחקר על טכנולוגיות כמו אחסון סוללות, מימן ירוק ולכידת פחמן שעשויות לשנות את העלות הכוללת של המעבר מדלקים מאובנים ל"כלכלה ירוקה".
ביל גייטס כתב לאחרונה כי חדשנות היא הדרך היחידה להגיע לאפס פליטות גזי חממה. "מאות ממשלות וחברות התחייבו על אפס נטו, ויש להן מיליארדי דולרים להשקיע. אם ניצור מערכות המעודדות אותם לממן את הפרויקטים הללו ולהתחייב לקניית מוצרים כמו דלק תעופה בר קיימא ופלדה ירוקה, אז יש לנו סיכוי להאיץ את מחזור החדשנות" - כך לפי גייטס.
משקיעים בשוק ההון מגיבים לסיכוני האקלים ולהלך הרוח של קובעי המדיניות על ידי הזרמת כסף לקרנות המשתמשות בקריטריונים על סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) כדי לקבל החלטות השקעה. מאגר הנכסים המנוהלים תחת המנדט של ESG צפוי לעלות ל-50 מיליארד דולר עד 2025, לעומת 35 מיליארד דולר בשנה שעברה, כך לפי סקר של Bloomberg Intelligence.
הכותבת, רינת אשכנזי, היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ETF.
המידע המוצג מסופק על ידי קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.