פשרות בתביעות ייצוגיות יחויבו באישור היועמ"ש

משרד המשפטים בוחן שינוי החקיקה הקיימת כיום בתחום התובענות הייצוגיות, כך שכל הסכם פשרה הנחתם בין התובע הייצוגי לבין הגוף הנתבע יובא לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה לפני אישורו על ידי בית המשפט.



כיום החוק אינו דורש בחינה של הסדרי הפשרה בתובענות ייצוגיות על ידי היועץ המשפטי לממשלה. למרות זאת, נוהגים כמה שופטים להעביר את הסדרי הפשרה שעל שולחנם לעיונו של היועץ המשפטי כדי שיבחן את השפעתם על הקבוצה המיוצגת על ידי התובע הייצוגי; כך עשתה באחרונה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, יפה הכט, בעניין הסדר הפשרה שנחתם במסגרת התובענה הייצוגית נגד חברת פזגז, שהוגשה בגין גביית תשלום עבור מתקני חימום.



ליועץ המשפטי לממשלה מעמד מיוחד בהליכים של תביעות ייצוגיות, וזאת מהטעם שההליך הייצוגי נוגע לקבוצה גדולה של אנשים, אשר אינם מופיעים בפני בית המשפט שלעיונו מוגש הסדר הפשרה; על כן סבורים במשרד המשפטים כי חשוב שגורמים חיצוניים לצדדים המעורבים יבחנו את טובת הקבוצה המיוצגת. במשרד המשפטים מודעים לעובדה כי תיקון החקיקה יטיל עומס כבד על פעילותו של היועץ, שכן בשנים האחרונות גדל מאוד מספר התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט השונים.



בשבוע שעבר הגיש היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לבטל את האישור שנתנה השופטת דרורה פלפל להסדר הפשרה בין רשת קלאב הוטל לבין שני בעלי יחידות נופש שהגישו נגד הרשת תובענה ייצוגית. מגישי התובענה טענו כי הרשת לא שילמה את חלקה בדמי האחזקה של יחידות הנופש, וכתוצאה מכך התעשרה שלא כדין על חשבון בעלי הזכויות ביחידות, בהיקף של 13.8 מיליון שקל. בהסדר הפשרה הוסכם כי הרשת תקזז 7 מיליון שקל מתשלומי דמי האחזקה העתידיים של בעלי היחידות בקלאב הוטל אילת וקלאב אין אילת; כן הוסכם כי עורכי הדין שייצגו את התובע הייצוגי יקבלו שכר טרחה בסך של כ-700 אלף שקל.



את הבקשה לביטול הסדר הפשרה הגישו עו"ד יעל מימון, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה, ועו"ד ישראל בלום מפרקליטות המדינה, וזאת לאחר שהמועצה הישראלית לצרכנות הביאה לידיעתו של רובינשטיין את דבר ההסדר. בבקשה לביטול נטען כי לא ברור מההסדר מהו הסכום שיקבל כל חבר בקבוצה, וכן כי בהסדר הוכנסו שינויים ביחס להסכמי הרכישה המקוריים של בעלי יחידות הנופש. בפנייתו לבית המשפט הציע רובינשטיין לאפשר לכל אחד מחברי הקבוצה לאשר את ההסדר, לאחר שיובאו לידיעתם הליקויים שבו וההשלכות המשפטיות של אישורו, זאת אם יחליט בית המשפט שלא לבטל את ההסדר.



בבקשה נטען כי הסכמי פשרה בתובענה ייצוגית "מחייבים זהירות מרובה משום שהם עשויים לחייב ציבור שלם שלא היה צד להליך ולא נתן הסכמה פעילה לתוכן ההסכם". כמו כן נטען: "הסכמים אלה טומנים בחובם סכנה מובנית של ניגוד עניינים בין התובע המייצג שיש לו עניין מובן גם בהשגת שכר אישי רב, לבין הקבוצה".