תמונה שווה הרבה יותר מאלף מילים: השלב הבא של המשפיענים ברשתות

ניסיון להחביא שיתוף פעולה מסחרי חושף לתביעות, אבל מצד שני גם עלול להביא לאובדן עוקבים. איך מתגברים על זה? כנראה שכמו בכל מקום אחר ברשת, פלטפורמה המבוססת על בינה מלאכותית היא התשובה

שירלי כפרי
04/11/2021

מאז פרצו לחיינו בסערה הרשתות החברתיות לפני שני עשורים, חיינו השתנו ללא היכר. החל מבחירת מנה מהתפריט לפי מידת הפוטוגניות שלה, דרך התקשורת שלנו עם האקס המיתולוגי ועד התחפושת בפורים שזוכה בתחרות לפי מספר הלייקים שגרפה.. בנוסף לכל אלה, יחד עם הרשתות החברתיות נולד לו מקצוע חדש ומעניין - משפיען. מי בדיוק נחשב למשפיען? התשובה לכך אינה חד-משמעית, כאשר ישנם מספר קריטריונים שניתן להתייחס אליהם: מידת הפעילות ברשתות החברתיות, היקף קהל העוקבים וסוגי הפעילויות - האורגניות או המסחריות - הקורות בעמוד.

טוב לדעת (מקודם)

הסוד נחשף: כיצד בי-קיור לייזר מפחית את הכאב?

מוגש מטעם בי קיור לייזר
הכנה לאודישן מותאמת בשבילכם. מיכל אמדורסקי(צילום: ניר פקין)

"תמונה אחת שווה אלף מילים", אומרת הקלישאה, אך האמת היא שבעידן המשפיענים ברשתות החברתיות היא שווה הרבה יותר. ואכן, במשך השנים מאות אנשים (רובם צעירים אך לא כולם) הפכו את הרשתות החברתיות למקור ההכנסה העיקרי ואף היחיד שלהם. המגמה לא נעלמה מעיניהם של חברות ענק, שהבינו את הכח של הרשתות בקמפיינים קטנים הממוקדים בקהל ספציפי, המפולח היטב. כך לדוגמה, ניתן למנות את הקמפיין שהובילה קוקה-קולה בתקופת האולימפיאדה, בה חילקו פחיות בצבעי המדליות למשפיעני ספורט בטוויטר ובאינסטגרם ויצרו באזז על המוצרים מבלי להשקיע ולו שקל אחד בפרסום "המסורתי" במדיה, בעיתונות או בטלוויזיה.

שדה הפעילות המסחרי של המשפיען נוצר מתוקף קהל העוקבים שלו, כשלרוב, בטח בתחילת הדרך, המשפיען אינו יודע כיצד לנהל את אותה פעילות. אחת הטעויות הנפוצות היא כאשר משפיענים בוחרים ברווח לטווח הקצר על פני הטווח הארוך. בענף בו הרגולציה נמצאת בתחילת דרכה, משפיען שפירסם לפני חודש גבינה והבטיח שהיא "הכי טעימה שאכל בחייו" יכול לפרסם גבינה של חברה מתחרה עם אותה הבטחה. אך מסתבר שהעוקבים, הרי הם הגורם "המאסדר" במקרה הזה, לא טיפשים. לפי מחקר של Harvard Business Review, קרוב ל-30% משוויו של משפיען מתבסס על מידת האותנטיות שלו. התרחשות דומה ראינו עם דניאל עמית, בלוגרית אוכל ("פודיז") מהבכירות בארץ. עמית פירסמה השנה את מותג האיפור "אסתי לאודר" וזכתה לגל ביקורות מהעוקבים ששאלו "לאן נעלמה האותנטיות של דניאל עמית?", עוקבים רבים הרגישו "מרומים" שכן הם עקבו אחריה על מנת לקבל מתכונים והמלצות למסעדות (אפילו אם זה במסגרת שת"פ מסחרי, כל עוד זה היה קשור לעולמות האוכל לעוקבים לא היו טענות), אבל ברגע שהיא יצאה מעט מעולם הקולינריה ישר התחילו הטענות מצד העוקבים המסורים.

מחקר אחר מכתב העת Journal de Marketing, מצביע על מידת החשיבות של האותנטיות להצלחת המשפיען. לאחרונה אף עבר חוק לפיו אם משפיען פירסם מותג ולא הזכיר שזה פרסום ממומן אזי הוא חשוף לתביעה. על פיד העוקבים מופיעים יותר ויותר פרסומים ממומנים והם גם שמים לב לניגודיות שבין פרסום לפרסום, דבר שפוגע באותנטיות המשפיענים. מסיבות אלו המשפיענים לא מחביאים את הספונסר, אלא כותבים אותו באמצע הפוסט - ניסיון להחביא שת"פ מסחרי עלול לעלות באובדן עוקבים, קמפיינים ושווי פרסומים ואף לחשוף את המפרסם לתביעה. לכן הרבה משפיענים נשארים עם אותם המותגים לאורך שנים ומאריכים את החוזה עוד ועוד. משפיענים רבים מרגישים כי הגיעו לתקרת הזכוכית שלהם ומחפשים דרכים להגדיל את ההכנסות, למשל באמצעות הרצאות או מפגשי מעריצים.

מסיבה זאת, עולם ה-creators economy (כלכלת היוצרים) צובר תאוצה בשנים האחרונות, כאשר חברות טכנולוגיות מציעות פתרונות מוניטיזציה למשפיענים. ניתן למנות לשם הדוגמה את Cameo האמריקאית, שמחברת בין סלבס לבין מעריצים מכל העולם לשם ברכות אישיות. הסטארטאפ הישראלי LetsTok, המפעיל פלטפורמת וידאו מבוססת בינה מלאכותית הנמצאת לפני השקה בארה"ב ובהונג קונג, מאפשר קבלת ייעוץ ממשפיענים וממובילי דעת קהל. כך למשל בממשק הישראלי של החברה תוכלו לקבל הכנה לאודישן ממיכל אמדורסקי, שיעור בוויראליות של סרטוני טיקטוק ממאיה ג'ריס, או יסודות כדורגל מאוהד בוזגלו.

הכותבת היא סמנכ"לית אופרציה ב-LetsTok

  • משפיענים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully