התקציב שעבר: פגמים רבים, ניצחון חשוב

ההתגייסות של בכירי המשק לסייע לליברמן בהעברת התקציב העידה על חיוניותו. התקציב שאושר כולל לא מעט רפורמות חשובות שאמורות להשפיע לטובה על הכיס של כולנו, אבל גם כמה סעיפים בעייתיים. על הטוב, הרע - ובעיקר על תחושת ההקלה שבתקציב החדש

05/11/2021

בארבעת החודשים האחרונים ליברמן הצליח לעשות את מה שנתניהו לא רצה לעשות בשנתיים האחרונות: תקציב המדינה לשנה הנוכחית וגם לשנה הבאה אושר בכנסת בקריאה השנייה והשלישית. אין יותר דד-ליינים או נקודות יציאה לבחירות, שהפכו לנורמה חדשה בממשלות נתניהו.

המועד האחרון להעברת התקציב לשנה הבאה הוא במרץ 2022, אך הוא כבר אושר, וחשוב להוסיף: כפי שצריך להיות במדינה מתוקנת.

העברת התקציב לאחר שלוש שנים של שיתוק הוא אירוע בעל חשיבות רבה. מלבד היציבות הפוליטית, התקציב מכיל מספר רב של רפורמות חיוניות למשק.

נדמה שלא בכדי התייצב כמעט כל גורם כלכלי בישראל לצד שר האוצר: מנגיד בנק ישראל, דרך המעסיקים ועד להסתדרות - השיתוק הכלכלי, ברמה הממלכתית (ברמת העסקים הפרטיים משך ההייטק את המדדים הכלכליים כלפי מעלה) גרם לכולם להבין שהגיעה השעה להתעלות ולהיות המבוגרים האחראיים.

עתה יקבלו המשרדים הממשלתיים כסף להוצאות בהתאם לצרכיהם, מבלי שיהיה צורך בוועדות חריגים בכל פעם שנדרש לחדש חוזה.

עוד בוואלה!

הקוסמטיקאית של הסלבס עם 5 טיפים מנצחים לאנטי אייג'ינג

בשיתוף קליניק
המנצח הגדול של ההצבעות בכנסת. לא תקציב מושלם, אבל טוב בהרבה מהצורך לכנס ועדת חריגים בכל פעם שצריך לחדש חוזה של משרד ממשלתי(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

בין הרפורמות החשובות שקודמו ניתן למנות את העלאת גיל הפרישה לנשים, דבר שלממשלת נתניהו לא היה אומץ לקדם (אם כי יש לציין שייתכן שלא יהיה מנוס בעתיד הקרוב מהעלאת גיל הפרישה הן לגברים והן לנשים, בשל הפער המתרחב בין גיל הפרישה הנוכחי לתוחלת החיים המתארכת).

חוק המטרו, שעשוי להוציא את המדינה מהמשבר התחבורתי מהכבדים ביותר בין מדינות ה-OECD. זאת לאחר שנים של הזנחה ושל התמקדות בפתרונות המעודדים שימוש ברכב פרטי, כמו מחלפים וגשרים, שבדיעבד האריכו את זמן העמידה בפקקים ובזבזו עשרות מיליארדי שקלים בשנה.

הרפורמה בייבוא, שמתעתדת להוזיל את יוקר המחיה ואת הרפורמה בכשרות שגם היא תוזיל את העלויות - דבר שלא היה לו היתכנות פוליטית בממשלות נתניהו.

פקקים בנתיבי איילון. אחרי שנים של השקעה בתשתית שעודדה שימוש ברכב פרטי, סוף שוף מושקעים המיליארדים בפתרון ארוך טווח(צילום: ראובן קסטרו)

חלק מהביקורת של נתניהו, מוצדק

בנאומו בליל אישור התקציב בכנסת, אחת הביקורת המרכזיות של יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו על התקציב, התייחסה להעלאת המסים.

יש צדק מסוים בדברי נתניהו, ואולם, לא בכל דבר צדק יו"ר האופוזיציה כאשר מנה את המיסים העתידיים שהטילה הממשלה - כך למשל, בניגוד למה שאמר נתניהו, גם מי שגר בתל אביב וייצא מהעיר בשעות העומס יצטרך לשלם אגרת גודש, אך בהיקף מופחת (מחצית מסכום האגרה).

מלבד זאת, נתניהו צודק: המסים שהוכנסו לסעיפים שונים (אגרת גודש, העלאת תעריפי החניה בכחול לבן, מס על הכלים החד פעמיים, מס על המשקאות הממותקים ועוד), גם אם הם אומנם מוצדקים כולם ויש בהם היגיון, הרי שהתזמון שלהם הוא גרוע ומגיע במקביל לגל ההתייקרויות במשק.

מעבר לכך, הטלת המסים, גם אם בצורה עקיפה, בתקופה הנוכחית, עלולה לתת לגיטימציה לספקים וקמעונאים להעלות חלק מהמחירים גם ללא הצדקה.

מה ניתן היה לעשות אחרת? גם מי שסבור שהטלת מס על הכלים החד פעמיים והמשקאות הממותקים היא מוצדקת, יודה שמן הראוי היה, במקביל למס על הגודש שמטרתו היא להפחית שימוש ברכב פרטי, לחשוב על הוזלת מחיר התחבורה הציבורית, או במקביל להעלאת המס על כלי הפלסטיק ומס על המשקאות הקלים להוריד את המע"מ - דבר שהיה עוזר במיוחד לשכבות החלשות.

פירות וירקות: למרות ההבטחות, הלובי החזק במדינה גבר על האינטרס הצרכני(צילום: ShutterStock)

הפספוס הגדול: זניחת הרפורמה בחקלאות

אחד הפספוסים הגדולים של חוק ההסדרים הוא הוצאת רפורמת החקלאות מחוץ לחוק. אומנם קיבלנו הבטחה שהרפורמה תקודם לאחר אישור התקציב, אך השאלה היא האם המצב הפוליטי יאפשר זאת.

הרפורמה שמטרתה המרכזית הייתה לאפשר ייבוא של פירות, ירקות וביצים, יצאה מחוק ההסדרים בשל אי היתכנות פוליטית, כי גם חברי הכנסת מהקואליציה חברו לאחת מקבוצות הלחץ החזקות במדינה, והתנגדו לה בתוקף. ולכן, בינתיים נמשיך לשלם ביוקר.

החמצה נוספת היא המס על הגודש, מצד אחד, היה קשה להאמין שיישאר בחוק ההסדרים. מצד שני, העובדה כי יחול רק בשנת 2025, כאשר הממשלה, ככל הנראה, כבר תתחלף, מעמידה אותו בסכנת ביטול.

גם רפורמת הייבוא, שהיא אומנם חשובה מאוד להוזלת יוקר המחיה, תקל קודם כל על היבואנים. האם כל הוזלת העלויות תתגלגל גם לצרכן? נותר רק לקוות שכן., אך החשש הוא שכמו שהפרשי השער בין השקל לדולר לא תורגמו להנחות במחירי מוצרים מיובאים, כך גם חלק ניכר מהרווח כתוצאה מפישוט תהליכי הייבוא, יישאר אצל היבואנים.

זאת ועוד - הרפורמה היא כמובן מהרלוונטיות ביותר נוכח יוקר המחיה הגבוה בישראל, אך הוחרגה ממנה שורה ארוכה של מוצרים, והחלק שקשור למזון רגיש ולתמרוקים, נכנס לתוקף רק בינואר 2023, עם אופציה להארכה בעוד שלושה חודשים.

ועדיין, למרות כל פגמיו. השורה התחתונה של התקציב היא בשורה. "המדינה חוזרת לנורמליות" אמר ליברמן - וצדק. נכון שאת הכסף סופרים במדרגות, והמבחן האמיתי יהיה בביצוע הרפורמות, אבל שלא יהיה לאיש ספק: אחרי שנים שבהם היה תקציב המדינה בן ערובה במלחמת ההישרדות של איש אחד, חזרה השפיות למערכת הכלכלית.

בנסיבות אחרות היינו אומרים "גם זה משהו". בנסיבות המוזרות של המשק הישראלי, זה המון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully