מגפת הקורונה שינתה באופן דרמטי את שוק ה-eCommerce הישראלי, שקיבל דחיפה משמעותית מאז מרץ 2020. עד פרוץ המגפה, עסקים רבים הסתפקו בהמצאותם במרחבים הפיזיים (קניונים, מרכזי קניות) וסירבו לעשות את ההתאמה לדור ה-Y ובעיקר דור ה-Z שמעדיפים לעשות היום הכל אונליין, באמצעות מכשירים מתווכים.
אלא שהקורונה אילצה את עולם המסחר הישראלי לבצע שינויים רבים ולעשות את ההתאמות הנדרשות, כדי להישאר רלוונטיים גם במציאות של המגפה. חנויות רבות שפעלו באופן פיזי בלבד החלו להקים מערך הזמנות אונליין ועברו למודל חדש של מסחר. עסקים שלא השכילו לעשות את המעבר למדיום הווירטואלי נותרו מאחור ורובם לא שרדו את המשבר.
לצד הפריחה בכמות העסקים הישראלים שנכנסו למסחר המקוון, ענף הסחר הגלובלי ניצב בפני כאוס חדש בחודשים האחרונים. הפסקות חשמל בסין, מכולות תקועות בנמלים, עלויות שילוח שהאמירו במאות ואף אלפי אחוזים, גרמו למשבר סחורות ואספקה.
כמה המשבר חמור? אפילו האיש החזק בעולם, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שוקל לגייס את הצבא האמריקני לסייע. ומה לגבינו? צרכן שיזמין חבילה מ-amazon או מ-SHEIN, יקבל אותה במקרה הטוב בתחילת 2022, אך ייתכן מאוד גם שמה שהזמנו לחורף יגיע רק בפסח ולא באמת יהיה רלוונטי כבר עבורנו.
עד תחילת המשבר הנוכחי, זמני השילוח ממדינות המערב וארה"ב נעו בין 3-5 ימי עסקים, בעוד ישראל נותרה הרחק מאחור. חרף גודלה הפיזי הקטן, היעדר היערכות נבונה וניהול נכון של שרשרת האספקה הובילו לסטנדרט של 5-10 ימי עסקים למשלוח ופגיעה משמעותית בחוויית קניית האונליין. כך רבים פשוט העדיפו את האתרים הבינלאומיים שבנוסף למחירים הנמוכים, גם המוצרים שלהם מגיעים הרבה יותר מהר ללקוח.
למה זה קורה ומה ניתן לעשות?
מדוע זה קורה?
הרשתות הגדולות נתפסו לא ערוכות לגידול המהיר בפעילות המקוונת, מה שהוביל לפתרונות לא יעילים ובניית מערכי איקומרס לא נכונים, אשר בנויים ללא תשתית לוגיסטית נדרשת כדי לעמוד בציפיות ובביקושים.
כאשר המשלוחים מתקבלים במערכות של רשתות השיווק, הן נוהגות להגדיר באופן אוטומטי משלוח ארוך מדי, ובעצם הרגילו את הצרכן ש-14 ימי עסקים זה לכאורה זמן שילוח סביר. בצד הטכני, מתקבלת הוראה במחסן הלוגיסטי שלרוב נמצא בקצה השני של הארץ; עובדי המחסן מלקטים את כל הפריטים הנבחרים, אורזים אותם ומעבירים לחברת השילוח; וכעת מתחיל שוב תהליך שלם של איסוף החבילות, הגעה למחסן הפצה, מיון חבילות לפי אזורים והפצה באמצעות שליחים.
כל התהליך המסורבל הזה לוקח בין 5-10 ימי עסקים, בחודש נובמבר - חודש האיקומרס - מספר הימים עלול לעלות במאות אחוזים. ככה זה כשכל שרשרת האספקה היא ארוכה ומסורבלת.
איך משפרים את מהירות האספקה?
מה שלא השכלנו להבין כאן בישראל בכל הקשור לתשתית הלוגיסטית, הבינו ברחבי העולם כבר מזמן. בארה"ב, למשל, רשתות גדולות מפעילות סניפים בכל המדינות כמחסנים לוגיסטיים קדמיים.
כך הזמנה שבוצעה על ידי הלקוח מגיעה אליו בהתאם לזמינות המלאי - שגם אותו ניתן לבדוק באפליקציות או באתרים של הרשתות - מהסניף הקרוב לביתו ולא ממרלו"ג בקצה השני של המדינה. בדרך הזו אפשר לזרז את זמן המשלוח, שיכול להגיע אפילו באותו היום, חרף השטח הגדול של כל מדינה ומדינה בארה"ב.
ישראל הקטנה טריטוריאלית יכולה בקלות להתקדם לתפיסה חדשה, של הפצה ללקוח היישר מהסניף הקרוב לביתו, דבר שמצד אחד ידרוש ניהול מלאי מדויק יותר, אך עם זאת צפוי להעלות את המכירות בכ-20-30 אחוזים, וכמובן לשפר משמעותית את חוויית הלקוח.
מה ההזדמנות?
משבר הסחורות והאספקה הבינלאומי כבר גורם לעיכובים רבים לצרכן שיבחר להזמין חבילות באתרים הבינלאומיים. כל משבר הוא גם הזדמנות. כעת זו ההזדמנות של העסקים הישראלים לזרוח ולהציע שירות וחוויית קנייה משופרת, שתתקן את האירועים הלא נעימים מהעבר.
המבחן הגדול הוא כמובן חגי הקניות של חודש נובמבר והקרב על לבו של הלקוח הישראלי לא יהיה פשוט בכלל, אך עם תובנות רבות שנלמדו בתקופת הקורונה, יש סיכוי לא רע שהשנה חגיגות נובמבר יהוו מפנה במערכת היחסים בין העסקים לצרכנים הישראלים ותחל תקופת פריחה.
הכותב, ניר בנגל, הו הבעלים והמנכ"ל פלטפורמת המשלוחים GetPackage.