ועדת הכספים החלה לדון לאחרונה בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2021-2022, בהתמקדות על נושא "הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה".
נכון להיום, 70% מכספי החיסכון בקרנות הפנסיה מושקעים בשוק ההון ו 30% מהם מושקעים באג"ח מיועדות לא סחירות של מדינת ישראל, המבטיחות תשואה ריאלית נאה של 4.86% בשנה. הצעת החוק קובעת שמדינת ישראל תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות ו- 100% מהחיסכון הפנסיוני יושקע בשוק ההון.
השפעת השינוי המוצע דרמטית מבחינת המדינה, מכיוון שהעלות העודפת למדינה צפויה להיות כ-8.9 מיליארד שקל בשנת 2022 , ולהאמיר לכדי 20 מיליארד שקל לפי תחזיות האוצר בעוד עשור.
נכון להיום, הנפיקה המדינה מעל ל - 230 מיליארד שקל באגרות החוב המיועדות מסוג "ערד", המונפקות ל -15 שנה. ככל שתתקבל הצעת האוצר כספי אגרות אלה יושקעו קרוב לוודאי בשוק ההון. בנוסף, האגרות שכבר הונפקו יוותרו בתוקפן עד לפקיעתן ללא שינוי. חשוב לציין, כי התהליך המוצע יחול רק על כספי אגרות החוב שהגיעו לפדיון, על כן הסתת הכספים המושקעים באג"ח המיועדות לשוק ההון יימשך באופן הדרגתי על פני שנים רבות בהתאם לאמור ובכפוף לכך שהחוק יעבור, שוק ההון עשוי לקבל רוח גבית החל מחודש יולי 2022 כשההפקדות החדשות לקרנות הפנסיה יושקעו 100% בשוק ההון (בניגוד ל 70% טרם השינוי) לפי אלוקציות ההשקעה של מנהלי ההשקעות בגופים הפנסיונים. כמו כן, שוק ההון עשוי ליהנות מתזרים חיובי בכל עת שקרנות חוב מיועדות יגיעו לפדיון. גם אם מדובר בתהליך ארוך טווח, עדיין מדובר על סכומי כסף מאוד משמעותיים האמורים להגדיל את הביקושים ולהוות גורם חיובי לשוק ההון.
הכותב הוא מנהל דסק ניירות ערך ישראליים בבנק מרכנתיל