מפעלי הקנאביס חברו לרוקחים לסיכול "חוק הקנאביס"

הברית החדשה: מפעלי הקנאביס הרפואי חברו לרוקחים בניסיון מניעת בהמשך חקיקת רפורמת הקנאביס הרפואי כפי שהיא מקודמת כיום על ידי חברת הכנסת שרן השכל, והחלו במסע לחצים בנושא בקרב חברי הכנסת.

חיים הורביץ, יו"ר פורום תעשיות הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים, אמר במהלך ועידת הקנאביס הרפואי השנתית שקודמה על ידי הפורום, כי "הצעת החוק לרפורמת הקנאביס הרפואי של ח"כ שרן השכל מנוגדת לכל היגיון. התחלנו במסע הסברה בקרב חברי הכנסת, ובכוונתנו לבצע מספר צעדים נוספים כדי למנוע את החקיקה, כפי שהיא מוצגת לעת זו".

מאיר אריאל, מנכ"ל 'בזלת פארמה' - המחזיקה במפעל הקנאביס הרפואי הגדול בישראל, אמר גם הוא במהלך הועידה, כי "אי אפשר לשנות רגולציה כל הזמן. על הממשלה לדעת כיצד לנהל. כל מדינה באירופה רק רוצה שנבוא ונתניע בה את תעשיית הקאנביס, ורק מדינת ישראל עושה כל מאמץ כדי לבטל אותה.

צריכה להיות הבנה בקרב המחוקקים, כמו גם הרגולטורים, ששינויי רגולציה תכופים גורמים לתעשייה לאבד כספים רבים בהתאמות חוזרות ונשנות, לצד חוסר יכולת לגייס כספים מבנקים או שוק ההון, כי המשקיעים מרגישים את אי הודאות וחוששים להעמיד הכספים. האחרונים נדרשים לתעשייה בעיקר לטובת מחקר ופיתוח והמשך צמיחה".

דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, הוסיף, כי "לח"כ השכל כבר הייתה הצעת חוק בעבר, במסגרתה היא ביקשה לקדם 'דראג-טראק' קנאביס, כמו שיש 'פוד-טראק' בניו יורק.

חסרה בהצעת החוק הנוכחית שלה ההבנה, כי כמו שאדם לוקח עורך דין ולא מגיע בעצמו לבית משפט, ולא מרפא עצמו אלא פונה לרופא, כך הוא מגיע לבית מרקחת לטובת הנפקת תרופות וחומרים מסוכנים".

הצעת החוק של ח"כ שרן השכל מבקשת להוציא את חובת הנפקת מוצרי הקנאביס הרפואי מבתי המרקחת, לצד הורדת חובת מעברם במפעלים הייעודיים שהוקמו בעקבות רפורמת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות, שנכנסה לתוקף באפריל 2019.

מאז יושמה האחרונה הפכו המפעלים ובתי המרקחת לחוליות המשמעותיות בשוק הקנאביס הרפואי, המחזיקות יחד, על פי נתוני פירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, בכ-33%-50% מהכנסותיו, מהם כ-8% מההכנסות נגרפות על ידי בתי המרקחת, והשאר על ידי המפעלים, בהתאם לאחזקתם במותג משל עצמם.

על פי נתונים שהציג בועידה דורון אראמי, דירקטור וראש תחום הקנאביס הרפואי ב-BDO, כניסת הצעת החוק של ח"כ השכל לתוקף מאיימת למחוק כ-2 מיליארד שקל מהשקעות וההכנסות העתידיות של התחום.

ארמי ניתח כי ההפסד העתידי המשוער ל-9 מפעלי הקנאביס הרפואי המאושרים על ידי משרד הבריאות (ללא הכללת ההשקעות שנעשו במפעלים הנמצאים עדיין בתהליכי הקמה ואינם מאושרים לתחילת פעילות) נאמד בכ-1.9 מיליארד שקל, מהם כ-1.65 מיליארד שקל הפסד תשואה עתידית, לצד כ-250 מיליון שקל השקעה שנעשתה בפועל להקמת המפעלים.

בנוסף להם גם בתי המרקחת ייצאו נפסדים, לאחר שכ-160 מהם השקיעו סכום מצרפי הנאמד על ידי BDO בכ-25 מיליון שקל, לצד הפסד תשואה עתידית על השקעתם הנאמדת בכ-300 מיליון שקל.

"נכון שזעקת השבר יוצאת מכיוון מפעלי הקנאביס ובתי המרקחת, אך יש להבין כי שינויי הרגולציה התכופים מדי בתחום הקנאביס משפיעים כולם" הוסיף עו"ד עמוס בנצור, המומחה לנושא רגולציה רפואית ומייצג מערכות בריאות וחברות בתחום.

"גם רופא צריך לדעת מה הסטנדרט הטיפולי שהוא צריך להעניק למטופל, וגם המטופל צריך להבין מהו הטיפול שהוא עתיד לקבל לאורך פרק זמן. לכן צריך לנסות ולהגיע לכללים אחידים, אחרת חוסר הודאות יימשך וזה רק יוביל לכשלי שוק".

ח"כ שרן השכל: "הרפורמה הנוכחית פשוט לא טובה. לא לחולים ולא להתפתחות השוק. שרשרת ההפקה היום לצד הרגולציה, מנפחים את מחיר מוצרי הקנאביס למחירים בלתי נתפסים שהמטופלים לא מסוגלים לעמוד בהם. בהצעת החוק אנו מקלים על הביורוקרטיה והרגולציה ועל ידי כך מוזילים את מחירי הקנאביס ומגדילים את התחרות.

אני מבינה ומכירה הרבה מהחששות של התעשיינים בתחום, שהרי פעם אחר פעמים מגיעות רגולציות שונות שדורשות שינויים שעלותם מיליונים. אבל על ידי הצעת החוק הדברים יהיו מקובעים, ללא שינויים של רגולטור, שלעיתים נעשים בגחמה אישית. ברגע שתהיה חקיקה אף אחד לא יוכל לשנות כל שבוע את אופי פעילותכם.

אני יודעת שיש גם המון חששות בקרב הרוקחים. אבל מי שמגיע במקום הראשון הם קודם כל המטופלים. לא יכול להיות שבתי מרקחת יגזרו קופונים של לפעמים אלפי שקלים על תרופה. לא קיים בשוקם מוצר ובשום תרופה אחרת. במידה ובתי המרקחת יחזרו לרווח סביר, שהרי אין אף תרופה בבתי המרקחת בה יש להם רווח של כ-30% מאותה תרופה, נוכל להגיע להסדר והסכם גם עם בתי המרקחת והרוקחים".

יש לציין כי שר הבריאות ניצן הורוביץ הודיע כי משרדו בעבודה על תקנות שלדעתו "ייתרו את הצעת החוק".