מגמת תיסוף השקל מול הדולר נמשכת מזה שנים באופן הדרגתי ומוסברת בעיקר על ידי תמונת המאקרו כלכלית הטובה של מדינת ישראל ופריחת הייצוא. בחמש השנים האחרונות השקל התחזק מול הדולר בקרוב ל-25%. אלא שבשבועות האחרונים מגמה זו התחזקה ביתר שאת ומזכירה יותר "צניחה חופשית" של שער הדולר.
רק בחודש האחרון הדולר ירד ביותר מ-4% מול השקל ואתמול נגע בנקודת שפל של 25 שנה - 3.0850 שקלים. קדמה לכך הצהרת בנק ישראל בתחילת השבוע כי לא יחדש את תוכנית רכישות המט"ח בהיקף של 30 מיליארד דולר עליה הכריז השנה.
יצויין כי הכרזה זו הייתה בהתאם לציפיות של הסוחרים בשוק המט"ח ולא הפתיעה איש, ומה שהוביל לצניחת שער הדולר היא העובדה הפשוטה שמלבד בנק ישראל לא היה מי שיתמוך בשער הדולר ויקנה דולרים.
ברקע, הגופים המוסדיים, המנהלים את קרנות הפנסיה ומרוויחים כתוצאה מהעליות בשווקים. החשיפה שלהם לדולר עולה, והם מגדרים אותה על ידי מכירות של מיליארדי דולרים. קרנות זרות משקיעות בישראל על רקע נתוני מאקרו טובים והציפייה כי בנק ישראל יעלה את הריבית מספר פעמים בשנה הקרובה, ובשל כך הן קונות שקלים.
זאת ועוד, תמונת המצב המאקרו כלכלית בישראל נראית טוב מהרגיל. הגירעון שמצטמצם בצעדי ענק, נתוני הצמיחה המרשימים, פריחת ייצא השירותים בענף ההייטק ועלייה מתמדת במספר האקזיטים של החברות הישראליות. כל אלה מוסיפים להתחזקות השקל מול סל המטבעות לשיא כל הזמנים.
אין פגיעה משמעותית בייצוא הטכנולוגי
בניגוד למה שנהוג לחשוב כי הירידה של שער הדולר פוגעת באופן משמעותי ביצואנים, הרי שלפחות במקרה של חברות ההייטק, "קטר הצמיחה" של ישראל, המצב שונה. בשנים האחרונות היקף הייצוא המשיך לעלות על אף הדולר הנמוך. שולי הרווח של חברות ההייטק המהוות חלק ניכר בייצוא הישראלי, גבוהים, כך שהרגישות שלהן לשער הדולר היא נמוכה.
עבור האזרח מין השורה התחזקות השקל והיחלשות הדולר אמורה להיות בשורה שתוזיל את המחירים של המוצרים המיובאים. אלא שבפועל קורה דבר הפוך, והיבואנים לא ממהרים לגלגל לצרכן את הרווח שנוצר בעקבות ירידת שער הדולר.
מחירי מוצרי צריכה רבים המיובאים מחו"ל לא רק שלא יורדים במחיר, אלא אף צפויים לעלות בתקופה הקרובה בעקבות המגמה העולמית של עליית מחירי הסחורות וההובלה הימית.
כך למשל, חברת שסטוביץ המייבאת מוצרים צריכה רבים כמו פסטות ברילה, רטבים וכן מגוון רחב של מוצרי טואלטיקה, בראשו מוצרי קולגייט, כבר הודיעה שתייקר את מוצריה בעשרות אחוזים. גם בענף הרכב נרשמו מספר ההתייקרויות בשנה האחרונה, על רקע המחסור העולמי בשבבים ובעיות בשרשראות האספקה, זאת אל מול ביקוש משופר.
למה הם עושים את זה בתקופה שבה, לכאורה, מחירי הסחורות המיובאות אמור לרדת? יש כמובן כמה פרמטרים אובייקטיביים, שהמרכזי שבהם הוא עלויות השינוע הימי. אלא שמדובר, בעיקר בעולם הקמעונאות, על גופים בעלי רווח עצום של עשרות אחוזים.
לכן הסיבה המרכזית להעלאת המחיר על ידם היא בעיקר צרכנות גרועה שלנו: אם היינו מוותרים על החלפת הרכב (כולל ציי רכב של חברות) או נמנעים מרכישת מותגי יבוא שמחירם עלה, מטואלטיקה ועד לפסטה, ליבואנים לא הייתה ברירה. כלומר - למחיר הסחורות המיבואות אין תמיד קשר, למרבה הצער, לשער החליפין.
עם זאת, התחזקות השקל בכל זאת מצליחה לבלום חלק מההתייקרויות במשק. כך, למשל, אילולא ירידת הדולר, מחיר הדלק היה עולה בשיעור חד יותר.
שער הדולר והכיס שלנו: זמן טוב לחו"ל
האם בכל זאת נרגיש את ירידת הדולר בכיס?
התשובה היא כן. מי שטס לחו"ל בתקופה הקרובה יוכל ליהנות מקניית מט"ח במחיר זול יותר, לשלם פחות עבור ההזמנה של בתי מן בחו"ל, השכרת רכב ועוד.
בנוסף, ימי המבצעים באתרי קניות בינלאומיים מתקרבים, והישראלים יוכלו ליהנות ממחירים זולים יותר בגלל ירידת שער הדולר.
בשורה התחתונה, ההתחזקות האחרונה של השקל תיטיב עם הצרכן הישראלי, גם אם לא במידה משמעותית. ומה בנוגע לחברות ייצוא? חלקן כבר הסתגלו לסביבת הדולר הנמוכה ורכשו הגנות, וחלקן כנראה יצטרכו לעשות זאת בעתיד. כך או אחרת, בנק ישראל כבר הודיע כי אין בכוונתו להמשיך להתערב בשוק המט"ח במסגרת תוכנית מוסדרת אלא במידה וימצא לנכון.
לתת לכוחות השוק לפעול
פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, ומי שהיה מועמד מוביל לתפקיד נגיד בנק ישראל אומר בשיחה עם וואלה! כסף: "חשוב שבנק ישראל ימשיך לתת לכוחות הביקוש וההיצע בשוק מט"ח לקבוע את שער החליפין. זאת, בכפוף לכך שהפעילות בשוק מתבצעת באופן סדיר".
ליידרמן מוסיף: "הניסיון בארץ ובעולם מוכיח שבנק מרכזי יכול להתערב ולמתן, לעתים, את התנודתיות של שער החליפין, אולם הוא לא יכול לשנות את המגמה הבסיסית. בישראל, הנתונים הטובים של המשק, כולל בעודף היצוא, תנועות ההון מחו"ל, האקזיטים בהיי טק, והפעילות המשקיעים המוסדיים, כל אלה, יצרו מגמה להתחזקות השקל. לאור אי הוודאות שנוצרה לאחרונה, טוב יעשה בנק ישראל אם הוא ידגיש בפומבי שעקרונות מהסוג לעיל הם אלה שיאפיינו את המדיניות".