גל שני של קנאביס בדרך לבורסה? בעוד חברות ענף הקנאביס המקומי נותרו מדממות כתוצאה משינויי הרגולציה התכופים, עולה אפשרות כי חברות הטכנולוגיה העוסקות בתחום עתידות להחליף אותן.
דורון אראמי, דירקטור וראש תחום הקנאביס הרפואי בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, מעריך כי כ-120 חברות טכנולוגיה צעירות הפועלות גם בתחום הקנאביס, מנסות לנווט את דרכן אל שווקי אירופה וצפון אמריקה, ויזדקקו לגיוסי כספים.
"עידן הקנאביס לא תם" אמר עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין פרל כהן צדוק לצר ברץ, "וקיבלנו מספר פניות מחברות קנאביס פרטיות" ממשיך גרזי "המבקשות לבחון גיוס כסף בפלטפורמות ציבוריות, בין היתר גם כהכנה לקראת הלגליזציה בישראל".
עו"ד מאשה ברקוביץ, שותפה בכירה גם היא במשרד עורכי הדין פרל כהן, הוסיפה, כי" חברות צעירות יכולות למצוא כר נוח לגיוסי הון בבורסה המקומית, לטובת תמיכה בשלבי הפעילות והפיתוח הבאים שלהם". דברי השניים נאמרו בועידת הקנאביס של ישראל, שהתקיימה בהובלת פורום תעשיות הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים.
הסיבה שחברות הקנאביס תרות אחר גיוס כספים בפלטפורמה הציבורית היא סכומי הכסף הגבוהים הנדרשים להן לטובת פיתוח מחד וחדירה לשווקי היעד מאידך, הנאמדים יחד בכ-20-60 מיליון שקל בממוצע - בהתאם לסוג הפיתוח ושוק היעד. יש לציין כי גודל שוק הקנאביס הצפון אמריקאי לבדו עמד על כ-16 מיליארד דולר בשנת 2020.
חברות טכנולוגיות הקנאביס פועלות לפיתוח שלל טכנולוגיות ובהן: רובוטים לקטיף תפרחות קנאביס המזהות תפרחות פגומות שלא מועברות להמשך עיבוד; מכונות מיצוי שמן קנאביס ביתיות בדומה למכונות קפה; חיישנים לזיהוי מצב הצמח המאפשרים השקייתו באופן אוטומאטי, ועוד.
עורכי הדין גרזי וברקוביץ גם מעריכים כי בקרב חברות הקנאביס הרפואי שאינן טכנולוגיות אנו עתידים לצפות בתהליכי מיזוגים ורכישות: "נכון שיש כיום דיסוננס בין הצמיחה הגבוהה של שוק הקנאביס המקומי לבין המקום בו המשקיעים נמצאים" הם אומרים, "אך ניכר כי פעילות החברות צמחה באופן משמעותי.
השוק הישראלי הפך לשוק הקנאביס הרפואי הגדול בעולם ועיניים בינלאומיות בתחום סימנו אותו כיעד. כיום אנו מנהלים מספר משאים ומתנים בין חברות בינלאומיות המבקשות לרכוש ולהשתלב בפעילות של חלק מהחברות הישראליות".
חיים הורביץ, יו"ר פורום תעשיות הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים, הוסיף, כי "מהיכרותי את עולם התרופות, הכישלון של חברות המתחילות לעסוק בתחום עומד על כ-93%. אך בקאנביס הוא יכול להיות הרבה יותר נמוך עם המעטפת המתאימה, גם הרגולטורית. אם נצליח בזה, ענף הקנאביס הישראלי יהיה ענף ייצוא של מיליארדי דולרים".
ויש גם מי שלא מרוצות מהמעטפת הקיימת. אביהו תמיר, מנכ"ל 'קנאבו גרופ': "לא ייתכן שדווקא בישראל, המתיימרת לקדם תעשיית קנאביס רפואי, לא יהיו פתרונות לקידום תעשיית פארמת הקנאביס בה, כדוגמת מכשירי שאיפה".
מאיר אריאל, מנכ"ל חברת 'בזלת פארמה', המחזיקה במפעל הקנאביס הגדול בישראל, הוסיף: "אי אפשר לשנות רגולציה כל הזמן, ולהכניס את כל תעשיית הקנאביס הישראלית לאי ודאות, לצד השקעות חוזרות ונשנות של מיליוני שקלים על כל גחמה של מחוקק או רגולטור.
אנחנו משקיעים חלק גדול מהכספים שלנו במו"פ, ומגייסים לכך כסף. אבל תחת אי הודאות לא יימצאו המשקיעים או הבנקים שיהיו מוכנים להעמיד לתעשייה כספים. כל מדינה אחרת באירופה רק רוצה שנבוא להתניע את תעשיית הקנאביס בה, ורק מדינת ישראל פועלת הפוך".
רובי זומר, מנכ"ל חברת התרופות מבוססות הקנאביס MGC Pharma, הוסיף גם הוא, כי "אנחנו כבר מייצרים לפי תקנים אירופאיים, אך מכלול שיתופי הפעולה שלנו הנוגעים לפיתוח נעשים בישראל, אותה אנו מוצאים דווקא ככר הטוב ביותר לטובת כך".