אבי אלתר: ביטול תקרת הביטוח הלאומי יביא לאובדן הכנסות למדינה בהיקף של כ-3.2 מיליארד שקל בשנה

"ביטול תקרת הביטוח הלאומי ומס בריאות יביא לאובדן הכנסות למדינה בהיקף של כ-3.2 מיליארד שקל" - כך מעריך ד"ר אבי אלתר, מחברי הוועדה לרפורמה במס. במסגרת תוכנית החירום הכלכלית, ביטל משרד האוצר את תקרת הביטוח הלאומי ומס הבריאות, כך שהחל מה-1 ביולי 2001 לא קיימת תקרה (שעמדה עד אז על כ-35 אלף שקל).



בעקבות ביטול תקרת הביטוח הלאומי הועלה שיעור המס של בעלי הכנסות גבוהות לרמות שיא של כ-68%. שיעורי מס אלו גרמו לשכירים רבים להתאגד כחברה, וכך לשלם מס של 36% בשוטף ועוד 25% במועד משיכת כספים (דיווידנד) מהחברה. במשרד האוצר הבינו לפני מספר חודשים כי ביטול תקרת הביטוח הלאומי היה משגה ושר האוצר, סילבן שלום, הודיע כי יפעל להחזיר אותה.



לפי הערכות, כ-30 אלף שכירים הקימו חברות בשנת 2002 - אולם ברשם החברות נרשמו בשנה זו כ-17 אלף חברות בלבד. אלתר מציין כי בשנת 2001, שהיתה שנה של ירידה בפעילות הכלכלית, נרשמו 12 אלף חברות בלבד - ולכן, לפי הערכתו, היו צריכות להירשם כ-5,000 חברות בשנת 2002. לכן, אומר אלתר, ניתן להניח כי כ-12 אלף חברות נפתחו כתוצאה ישירה מביטול תקרת הביטוח הלאומי.



אלתר מציין כי מספר החברות שהוקמו לא שווה למספר השכירים שמשתמשים בהן, לנוכח העובדה כי חברה אחת יכולה לשרת יותר מאדם אחד. "אם נעריך כי חברה משרתת בממוצע כ-1.5 אנשים, נגיע לכ-18 אלף חברות שנפתחו כתוצאה מביטול תקרת הביטוח הלאומי, על מנת לשלם שיעורי מס מופחתים" - אומר אלתר.



לדברי אלתר, לבעלי שכר גבוה של 25-30 אלף שקל אין יתרון רב בפתיחת חברה שכן החיסכון הוא לא גבוה מאוד. "על מנת לחשב את אובדן המס, יש לקחת בחשבון שכר ממוצע של כ-100 אלף שקל" - אומר אלתר. לדבריו, בהנחה כי "השכיר" מושך שכר של 30 אלף שקל בחודש, נותרים כ-70 אלף שקל עליהם לא משולם מס וזהו הפסד מס בשוטף של המדינה. אלתר מעריך את הפסד המס הנובע מכך בכ-15 אלף שקל לחודש, או בכ-180 אלף שקל לשנה. "אם מכפילים את המספר ב-18 אלף חברות מגיעים להפסד מס של כ-3.2 מיליארד שקל בשנה", מעריך אלתר.



אלתר מוסיף כי חברה חדשה כמעט שאינה משלמת מקדמות למס הכנסה, כי אין לה בסיס משנים קודמות. לדבריו, המהלך של ביטול תקרת הביטוח הלאומי הוא "טעות חמורה של האוצר".