האם ריאיון בתקשורת מעלה את המחיר בסופרמרקט?

האם הצהרה גלויה שנמסרה לתקשורת יכולה להפוך עדות לתיאום מחירים? לפחות על פי רשות התחרות, התשובה היא כן.

ברשות נבדק עתה חשד לפיו הצהרות גלויות, חלקן בתקשורת וחלקן ברשתות החברתיות, שימשו גורמים בכירים בענף המזון והקמעונאות, כדי להעלות את המחירים. האמנם?

האם כל השיח התקשורתי על עליית מחירים היה למעשה קומבינה מתוקשרת שרקחו גורמים בעלי עניין מתחום המזון, הייבוא והקמעונאות? כדי שנקבל לבסוף בהקלה עליית מחירים פעוטה-לכאורה?

מקובל לומר שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר, כלומר - כל מה שמתנהל בגלוי מעיד, לכאורה, על שקיפות מבורכת. אך לפחות לפי חקירתם של נעם וימן, מנכ"ל דיפלומט - מהיבואניות הגדולות בישראל (מייבאת ארצה את המותגים: ג'ילט, היינץ, איליי, סטרקיסט, טייד ועוד רבים אחרים) ואייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי, אפשר שדווקא ההפך הוא הנכון.

על פי החשד של רשות התחרות, השניים השתמשו בהצהרות פומביות על העלאות המחירים הצפויות כדי לתאם מחירים באופן לא חוקי.

שתי החברות הודיעו היום לבורסה על קיום החקירות נגד המנכ"לים - ולפחות לגבי זו של וימן ידוע כי הפכה מחקירה לחקירה באזהרה, הגם שבסופה שוחרר ללא תנאים מגבילים.

שתי החברות הודיעו כצפוי כי הן פועלות על פי חוק ובטוחות כי ככל שתעמיק החקירה יתברר כי לא נפל פגם במעשיהן, אך החקירה, בהמשך לזו שנפתחה כנגד שופרסל ושטראוס, מעלה את השאלה מה מותר למנכ"ל של חברה ציבורית לומר.

לכאורה מדובר במעשים שעל פניהם נראים לגיטימיים: הציבור הוא בעל המניות של החברות וככזה מגיע לו לדעת האם בכוונת החברה להעלות את המחירים כדי לתקן את רווחיותה שנפגעה, לכאורה, בגלל שינויים בתנאי הסחר העולמי.

מצד שני, עולה החשש כי ראשי החברות הגדולות בתחום המזון (יצרנים, יבואנים וקמעונאים) משתמשים דווקא במדיה ובאמירות פומביות, כדי להעביר מסרים - גם אם בין השורות - שנועדו להכין את הקרקע לעליית מחירים.

במילים אחרות: בשבוע שעבר הדהדו כולם את הציוץ של מנכ"ל ויקטורי, אייל רביד, בו הזהיר מפני "צונאמי של עליות מחירים", אבל האם הציוץ האמור ביטא את חששו האמיתי של רביד, או שמא נועד להכשיר את הלבבות, גם אם על ידי נפנוף בדגל אדום, ל"צונאמי".

איך לכאורה עובדת השיטה? מזהירים מפני התייקרויות של עשרות אחוזים, דואגים שהמידע יגיע לתקשורת או מפרסמים זאת בגלוי - ואז, כשמתברר שהעלייה הצפויה היא של מספר אחוזים בודדים "בלבד", מקבלת דעת הקהל את העלייה הקטנה בהבנה, שלא לומר בהקלה.

בהקשר זה ראוי להתייחס לשני אירועים שפורסמו השבוע:

הראשון הוא הדיווחים בתקשרות על כוונת שסטוביץ', מהיבואנים הגדולים בישראל, להעלות את המחירים בעשרות אחוזים. מאוחר יותר פרסמה החברה כי בכוונתה להעלות את המחיר "בשיעור ממוצע של כ-5.5%". תיקון למידע הלא אמין שפורסם בתקשורת או "עלייה לצורך ירידה"? ישפוט הציבור (ורשות התחרות).

האירוע השני שיש להתייחס אליו הוא הדברים שאמר רמי לוי, בעל השליטה ב"רמי לוי שיווק השקמה", לפיהם "הדיבורים על התייקרויות הם רק בתקשורת".

מכל מקום, אין ספק שהחקירה הנוכחית שמקיימת רשות התחרות היא מעניינת לא רק מהבחינה הצרכנית גרידא, אלא נוגעת להבטים של פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי.

גם ח"כ יעקב מרגי מחזיק בדעתו של רמי לוי. במהלך הדיון בוועדת הכלכלה, נזף ח"כ מרגי במעיין פרתי, כתבת הצרכנות של חדשות 12: "כל סדרת הפרסומים שלכם בחדשות על עליות מחירים, באות לשרת את המפרסמים של החדשות ואתם נותנים להם את כל מה שהם רוצים בפרסומים המתואמים הללו".