במהלך הדיון הסוער שהתנהל היום בוועדת הכלכלה בנושא יוקר המחייה בישראל, רמי לוי, בעלי רשת המרכולים על שמו, הוצא מהדיון בעקבות חילופי דברים בינו לבין ח"כ אפיר סופיר.
דקה מאוחר, יותר, כשהוא עדיין נסער, התייצב לוי מול התקשורת. בתחילת דבריו, לוי ציין כי "הרווח הגולמי שלנו הוא 21%, זהה לממוצע במדינות המערב. המחירים בישראל יקרים יותר ב50% ממדינות ה-OECD.
זאת אומרת, מי שאחראי על יוקר המחייה בישראל זה לא הרשתות, זאת המדינה, מכסים, מילים, הדלק יקר, המכוניות יקר, ארנונה יקרה, החשמל יקר, הכל פה יקר. מי שהכי אחראי פה, זה מי שמונופול, ריכוזי וכוחני זאת המדינה ולא אף אחד אחר. לנו יש תחרות, אנחנו חיים על תחרות".
לוי המשיך: "תוקפים אותי בתקשורת על זה שאני מייבא סחורה כדי להוריד את המחירים, תוקפים אותי שאני מוכר בזול את הפירות והירקות וזה פוגע בחקלאות. אם לא היינו מייבאים עגבניות ומוכרים אותן ב2-4 שקלים לקילו, העגבניות היו נמכרות ב-25 שקל לקילו".
רמי לוי מורחק מהדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת
"אני לא יודע מי אתה, אבל אתה פופוליסט"
ח"כ אופיר סופר תקף את לוי בנוגע לרווחיות הרשת שעלתה, וכן סוגיית החקלאות הישראלית. לוי אמר בתגובה: "אני לא יודע מי אתה. אבל אתה פופוליסט, אתה לא משרת את הצרכן, אל תבוא להגיד לי כלום". בעקבות אמירות אלו, לוי הוצא מהדיון.
אלא שמי שחושב שרמי לוי אמר את הדברים ברגע של זעם, טועה: מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת תומך בדברים אלו של לוי. מהמחקר של הכנסת נכתב כי "בשרשרת השיווק הקמעונאים רוכשים מהתעשייה מקומית או מיבוא. בחלק ממוצרי המזון קיימים מכסים גבוהים המונעים למעשה אפשרות לייבא".
מדד מחירי המזון בישראל במונחי כוח הקנייה גבוה בשיעור של כ-36% מממוצע ה-OECD, רמת המחירים בישראל גבוהה במיוחד בענפים שחל עליהם פיקוח ממשלתי הדוק וניהול מכסות (כמו חלב וביצים, ענף שבו רמת המחירים גבוהה ב-79% מהממוצע במדינות ה-OECD), והקטגוריה היחידה שבה רמת המחירים בישראל נמוכה לעומת מדינות ה-OECD היא ירקות ופירות.
מרכז המחקר של הכנסת מאשר: מכסים וריכוזיות הם הגורמים למחירים הגבוהים
במרכז המידע והמחר של הכנסת, התבססו, בין היתר, על בדיקה של השפעת מכסי מגן גבוהים על המחירים. החוקרים מצאו כי כאשר כאשר הורדו המכסים והשוק נפתח לתחרות, ירדו המחירים. אם יורשה לנו להוסיף בציניות מסוימת: כלל ידוע לכל מי שלא חי בישראל.
כותבי המחקר מסכמים וקבועים כי "יוקר המחייה בישראל של מוצרי מזון ומוצרי צריכה מהירה גבוה יחסית בשל מגוון סיבות, בניהם נתח יבוא נמוך יחסית בשל חסמים מכסיים ולא מכסיים, ריכוזיות בענף תעשיית המזון המקומית וריכוזיות בענף קמעונאות המזון, פריון נמוך יחסית בענפי החקלאות, תעשייה המזון והמסחר הקמעוני בישראל בהשוואה למדינות המפותחות, שיעורי מע"מ גבוהים יחסית למדינות אירופה, עלויות כשרות וסיבות נוספות".