מה עושים: אמדוקס מפתחת תוכנות ושירותים למערכות חיוב לקוחות (בילינג) וניהול קשרי לקוחות (CRM). החברה חוגגת 40 שנות קיום ובניגוד לחברות גלובאליות אחרות, שיש להן סניפים בישראל, כאן מדובר בחברה הגלובאלית עצמה.
משתתפים:
סאמר זהר, בת 28, נשואה, גרה בנצרת. תפקיד: Business and Financial Analyst, ארבעה חודשים בחברה.
דורון שטרליך, רווק בן 41, גר בתל אביב. תפקיד: Diretor R&D, 15 שנים בחברה.
מיכאל קרבצקי, בן 26, רווק, גר בהרצליה. תפקיד: Business planer, ארבעה חודשים בחברה.
לוקיישן: ממש לפני צומת רעננה פונים לכפר סבא ומגיעים לקמפוס הענק של אמדוקס, קומפלקס של בניינים שבמרכזם חצר ענקית עם שולחנות, בית קפה ומסעדה.
בניגוד לקור שהזכוכית והברזל הירקרקים משדרים, במשרדים יש אווירה מגניבה. המשרד שבקומה התחתונה בבניין A, בנוי כאופן ספייס צבעוני ושובב, שבמרכזו שולחן ביליארד, ספות כתומות זרוקות פה ושם ולידן שולחנות לבנים נמוכים.
בישראל יש לאמדוקס שלושה אתרים, בנצרת, בשדרות ו-4,000 מתוך 5,000 העובדים בישראל נמצאים כאן, ברעננה. לא רחוק משם בונים את המתחם החדש של החברה, עם דגש על שטחים ירוקים. יהיו בו חדר כושר וחדרי ישיבות חיצוניים.
הפסקת קפה: לכל משרד קומה יש מטבחון אחד לפחות. ביקרנו אחד מהם שמעוצב בצהוב ולבן עם קרניזים שחורים והקיר מחופה בקרמיקה בדוגמת עץ. יש שם מכונת קפה, קפה מגורען, נמס, נטול, דבש ונוטלה, טוסטר, עוגיות מלוחות, כלים עם שקדים וגרנולה, וגם קערה עם ירקות.
במקרר הצהוב קופסאות של גבינות סקי אישיות, חלב רגיל וסויה. יש גם עוגיות מקרון, שוקולדים, אלפחורס, ופירות יבשים. בשלוש מחלקים גלידות.
CV: דורון היה סטודנט להנדסה בב"ג, יום אחד התבטל שיעור והם היו רעבים. מישהו שסיפר שיש "יום זרקורים" של אמדוקס ונותנים שם סנדביצ'ים ורכזת של usb, אז הוא התייצב שם ובתמורה לסנדביץ' ביקשו ממנו עותק של קורות חיים.
הוא הלך להדפיס אחד, מסר אותו, ויתר על ה- usb, אכל ושכח מזה. "אחרי כמה שבועות מישהו התקשר והתחיל מסע שנמשך 15 שנים. היינו המחזור הראשון שהתקבל למשרת סטודנטים במו"פ בשדרות, משם עברתי לפיתוח ברעננה, הפכתי לראש צוות, מנהל פיתוח ודירקטור פיתוח, בשיא הייתי אחראי על 60 עובדים.
"למה נשארתי כל כך הרבה זמן במקום אחד? כי כל פעם זזתי והתקדמתי, היינו בתנועה כמו בסטארטאפ. אחרי חודש בחברה מצאתי את עצמי בטיסה לטורונטו ועד היום הייתי ביותר מ-30 מדינות, בין היתר הייתי אחראי על פרויקט שניהלתי באירלנד שלוש שנים, שבועיים פה ושבועיים שם, ונהניתי מכל רגע".
אחרי שסיימה בגרות עם עשר יחידות מחשבים וחמש מתימטיקה, הבינה סאמר שהיא לא רוצה ללמוד מדעי המחשב ובחרה בכלכל ומנהל עסקים, כי האקשן של הביזנס משך אותה יותר. עם תואר שני בכלכלה ומימון, התחילה את הקריירה ב-BDO זיו האפט, עבדה בבנק מרכנתיל ולאומי, ואחרי שנתיים הרגישה שהיא רוצה להיות בהייטק, ולא סתם בהייטק, אלא באמדוקס, בגלל מחלקת הפייננס הגדולה שלה.
"התחלתי את תהליך המיון ולא הלך לי. יש לי חברה שעובדת בחברה והיא הגישה שוב את קורות החיים שלי דרך פרויקט 'חבר מביא חבר', והצלחתי להתגייס. כל הראיונות היו בזום, אבל הבוס התעקש שניפגש גם פנים מול פנים, אז היתה לנו פגישה זריזה בבית קפה, וזהו. בהתחלה הייתי מגיעה שלוש פעמים בשבוע ועכשיו אני נוסעת פעם בשבוע בקאר פול עם החברה".
מיכאל למד כלכלה וקיימות באוניברסיטת רייכמן. תמיד היה יותר ילד טבע והדאגה שלו לגורל כדור הארץ בערה בו תמיד. הוא עבד בחברת מיקור חוץ של חשבות לסטארטאפים קטנים ובמשך חצי שנה עשה שם אנליזות ובמקביל עבד כמאמן כושר. בקורונה היה חצי מובטל, ואז התגלגל לאמדוקס.
בשביל הנשמה: סאמר מנגנת על פסנתר בשביל הנשמה, מבשלת ואופה, מקפידה לעשות ספורט. דורון חוטא בהפקת מוסיקה אלקטרונית, בסגנון שנות ה-80' על סטרואידים. הוא מספר שיש לו כבר כמעט ארבעה טרקים מוכנים.
מיכאל עבר מסע רוחני. אחרי שסיים את התואר ונפרד מהחברה, הרגיש אבוד ולא מצא את עצמו. יום אחד, כשהלך לגלוש, עבר תאונה ששינתה לו את החיים. "נקטעו לי שתי האצבעות ביד, ולמזלי המנתח חיבר אותן בצורה מדהימה. בדיעבד, כנראה בתת מודע רדפתי אחרי מה יהיה ולא הבנתי שאפשר לנוח ולקחת את הזמן.
"אני זוכר ששכבתי בבית חולים והייתי לבד. ראיתי בטלוויזיה סדרה על ספורטאים שעברו לטבעונות והשתקמו מפציעות בכוח המחשבה והחלטתי לנסות את זה ותרום לתהליך. פגשתי מנטור שעזר לי במיינדפולנס ומדיטציות והתחלתי לקום בחמש בבוקר, לדבר עם האלים ברמה האנרגטית, לצאת לספורט, לקרוא ספר. המחיר שאני משלם הוא בחיי חברה, כי קשה להסביר לבחורה שאתה הולך לישון בעשר ושאפשר להיפגש רק בסופי שבוע".
מה לובשים: אפשר כפכפים, ואפשר להתלבש אלגנטי כמו סמר, שמכינה יום קודם את הגרדרובה שתלבש למחרת במשרד.
קורונה: כמה חודשים לפני פרוץ המגיפה, אמדוקס אפשרה לעבוד מרחוק יום בשבוע, כך שהמעבר לעבודה מהבית היה קל יחסית. כל אחד קיבל סכום לבנות משרד אישי, עם רקע שבחר, כדי שהעובדים ירגישו בנוח. מכיוון שיש לחברה 12,000 עובדים בהודו, וכמה אלפים בברזיל, הקולגות מישראל ליוו אותם מרחוק. כשהמגפה הכתה בהם, אמדוקס ערכה מבצע התרמה פנימי לאיסוף כספים למכונות הנשמה ואוכל, והכפילה את הסכום שנאסף.
באיזשהו שלב הבינו בחברה שהאנשים שלהם עובדים מסביב לשעון וביקשו מאנשי הטכנולוגיה למצוא פתרונות שיעזרו למנהלים ולעובדים לשלוט על שעות העבודה והפנאי ובנוסף, עמדה לרשות מי שרצה עזרה רגשית ופסיכולוגית. גם בתקופת העבודה מרחוק הקפיצו על מסורת "אבא עד ארבע" שבאה לעודד אבות לצאת מוקדם הביתה.
דורון נזכר שבהתחלה לא ממש תפסו את הגודל של הדבר. עם הזמן חזרו לשמור על מסורות קבועות, כמו "עוגה לשבת" שהיו עושים בימי חמישי במשרד, כשצוות היה נפגש לשעה וכל פעם מישהו אחר היה מביא כיבוד מהבית, "אז עשינו את זה וירטואלית ובקום עוגות החזיקו כוסות של יין".
כדי לשמור על הקשרים החברתיים נערכו ההופעות, שבשגרה נערכות על במה שנבנית בחצר הפנימית, בזום, היו מוש בן ארי, אביתר בנאי, אסף אמדורסקי, שלומי שבן, מרינה מקסימיליאן בלומין והייתה גם סדנת גננות וגם משלוחים של בקבוקי יין, גורמה טבעוני, פיצוחים בירות.
מאיפה עובדים: בעיקרון צריך להגיע למשרדים שלוש פעמים בשבוע, אבל יש גמישות. "אף אחד לא מסתכל על השעון כדי למדוד כמה עבדת", אומר דורון, "או עורך רישום של נוכחות".
ערך מוסף: כשחזרו לעבודה במשרדים, נערכה במשך שבועיים חגיגה עם מוסיקה, אוכל ופינוקים בחצר הפנימית בחלוקה לקבוצות כדי למנוע התקהלות, עם פעילות מיוחדת לילדים. היה גם גיבוש בסגנון "קרב סכינים", מסיבת קיץ משוגעת, גם נגה ארז, שמובילה את קמפיין הגיוס של אמדוקס, באה לתת בראש, וההכנות לחגיגת החנוכריסמס בנצרת נכנסו להילוך גבוה.
אופק: באמדוקס יש 25 חטיבות, אחת מהן היא "אמדוקס וונצ'רס", "שמפתחת יזמויות, רוכשת חברות מהאקוסיסטם, לומדת ממנו ותורמת לו", כך לפי פרסומי החברה. יש גם מעבדה, שהיא מעין מגרש משחקים טכנולוגי לרעיונות פורצי דרך שגם העובדים יכולים לפתח. מיכאל, שחולם על סטארט אפ משלו שיציל את העולם, יכול להתחיל משם.
שכר: מיכאל מבסוט ואומר שהשכר מצוין. "מכל הראיונות שעשיתי עד היום, זה השכר הכי גבוה שהציעו לי, וזה היה רק בונוס כי ממש רציתי לעבוד פה". דורון אומר שאפשר למצוא שכר יותר גבוה בשוק, אבל כשבוחרים איפה לעבוד, המשכורת היא רק חלק ממכלול השיקולים. סמר אומרת מה שהיא מקבלת נחשב לטוב בתחום שלה.
מה הלאה: סמר רוצה לקחת על עצמה יותר אחריות ואולי גם תפקידים ניהוליים בהמשך. דורון חובב הטיולים בעולם, חושב ברצינות על רילוקיישן וגם לפתוח מתישהו חברה משלו, כי היזמות מגרדת לו באצבעות, למרות שבינתיים הוא ממש נהנה ממה שהוא עושה ומיכאל רק הגיע לאמדוקס, אז אין לו שום עניין לחשוב על מה הלאה.